גם אנחנו עמדנו בסיני!

משה רבינו בסוף ימיו אומר לעם ישראל: “ולא נתן ה’ לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה”.

מה היה באותו היום?

“שמעתי, שאותו היום שנתן משה את ספר התורה לבני לוי, באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו משה רבנו, אף אנו עמדנו בסיני וקיבלנו את התורה וניתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו מחר – לא ניתנה לכם תורה רק לנו ניתנה! ושמח משה על הדבר ואמר להם “היום הזה נהיית לעם”, היום הזה הבנתי שאתם חפצים במקום”.

עלינו להבין את החשש הגדול של בני ישראל. הרי אם ספר התורה היה נמסר לשמירה רק אצל בני לוי, אזי כל תפקידם של הכהנים והלווים היה ללמד את התורה שניתנה לכל ישראל, בפרט כשמצוות התורה מכוונות במפורש לכל ישראל. כיצד אפוא יעלה על הדעת שבני לוי יוכלו לטעון בעתיד, לא ניתנה לכם תורה – אלא לנו?

על הפסוק “היום הזה נהיית לעם”, דרשו חז”ל “בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית’. החיוב לראות את קבלת התורה כדבר מתחדש דבר יום  ביומו, נשנה פעמים רבות בספר דברים, בפרשיות “שמע ישראל” ועוד: “אשר אנוכי מצווך היום” – ‘שיהיו עליכם חדשים כאילו שמעתם בו ביום”. איך יתכן הדבר במציאות לראות ובעיקר להרגיש, שהתורה אשר ניתנה לנו לפני אלפי שנים, כאילו היום ניתנה? הדבר אפשרי רק על ידי לימוד והעמקה בתורה. בתורה האלוקית שלנו, נמצאת חוכמתו האלוקית האין סופית של הקב”ה, וכשיהודי מעמיק בה, הוא מוצא בה בכל יום לימודים חדשים, וטעם חדש בכל היהדות שלו. רק בצורת לימוד שכזו, אפשר להרגיש התחדשות מרעננת יומיומית ולקיים את התורה כאילו היום ניתנה לנו.

כנראה, שחששם הגדול של עם ישראל לא היה על עצם שמירת קיום התורה והמצוות, שאולי יאמרו בני לוי בעתיד – שרק הם הצטוו עליה ולא כולם – זאת לא עלתה על דעתו של איש. החשש שלהם היה רק, שאם ספר התורה יהיה מונח אצל בני לוי בלבד, יקשה עליהם הדבר להעמיק בלימוד תורה שישמור על קיום רענן ומחודש באופן יומיומי עם התורה, והיא עלולה להיפך אצלם ל’תורה ישנה’, שלא משפיעה על אורח החיים היומיומי.

ואכן, נעתר להם משה, וכמבואר בחז”ל, נתן לכל שבט מישראל ספר תורה ייחודי משלו, בנוסף לספר התורה של בני לוי.

רק כשיהודים אכפתיים ומליבם פורצת הקריאה: “אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו תורה”, והם מבינים שהם צריכים תורה ייחודית ללב שלהם, לעיניים ולאוזניים שלהם, רק אז הם זוכים לספר תורה ייחודי משלהם, שנותן להם ביהדותם טעם חדש כל יום.

בוגרי ישיבות עמלים, “אף אנו עמדנו בסיני וקיבלנו את התורה – היום הזה”.