דמי שדכנות ותיווך

הרה״ג אפרים קרלינסקי

11/17/2022

14:01

pexels-pixabay-534229

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת תזריע

יסורים של אהבה
על צרעת הבתים נאמר בפרשתנו:
“ונתתי נגע צרעת” ואמרו חז’ל: ‘בשורה טובה היא להם שנגעים באים עליהם , לפי שהטמינו הגויים יושבי הארץ מטמונות זהב בקירות הבתים – כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע – נותץ את הבית ומוצאן’.
היתכן, הרי הנגעים באים בגלל חטאי לשון הרע וגאווה, ומדוע שהחוטא ירוויח מטמון מהעונש שמגיע לו?
ללמדנו, שעונשי שמים לא נועדו להכאיב לאדם אלא לגרום לו לעצור את זרם החיים ולהיבנות מחדש.
היסורים אוצרים בתוכם עתיד מזהב, אם רק נפרק נכון את ה’קירות הנגועים’ של יסורי חיינו – נמצא אוצרות..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

בשאלות הבאות נביא כמה הלכות בדיני שדכנות ותיווך, ובשאלה האחרונה נציע מתוך ההלכות שני כיוונים לדון בשאלה האם לאליעזר עבד אברהם הגיע לקבל דמי שדכנות על שידוכו של יצחק לרבקה.

שאלה:

בקהילות רבות בישראל נהוג לשלם דמי שדכנות לשדכן. מאיזה דין צריכים לשלם כסף על השדכנות?

תשובה:

הפוסקים כתבו שישנם שני סוגים של שדכנים ומתווכים. יש מקרה שבו ההורים מבקשים מהשדכן שיפעל עבורם בשביל שידוך, שבזה חיוב התשלומים הוא מדין פועל רגיל שעושה את הפעולה עבור האדם ששכר אותו לכך, והתשלום על הפעולה יהיה כגובה התשלום שרגילים פועלים לקחת עבור עבודה זו.

אופן אחר של שידוך ותיווך הוא באופן שהשדכן מעצמו הגיע והציע את השידוך, שכיון שהוא עשה את פעולתו בלי שהתבקש לכך, חיוב התשלומים אינו מהדין הרגיל של ‘פועל’, אלא מדין ‘יורד לשדה חברו בלי רשות ונטעה’, דהיינו, אדם שנכנס לשדה חברו וזורע שם תבואה וכדומה, הדין הוא שאם השדה מיועדת לנטיעה, חייב בעל השדה לשלם לנוטע משום שהוא נהנה ממעשיו וחסך לעצמו את התשלום שהוא היה משלם בשביל זה [ולא מדין פועל רגיל], וכך גם כאן, השדכן אמנם לא נחשב כפועל של ההורים משום שהם לא מינו אותו לכך, אולם בהעברת הפרטים והקישור בין שני הצדדים הוא בעצם נתן להם פעולה מושלמת, וההורים נהנו וחסכו את התשלום הזה שהם ממילא תכננו לעשות, ולכן הם חייבים לשלם לשדכן.

הבדל הלכתי שיש בין שני סוגי השדכנים יהיה באופן שמעכבים את שכרו של השדכן, בשאלה האם עוברים בכך על ‘בל תלין’, משום שאיסור זה שייך בעיכוב תשלום שכר פועל, ולא בעיכוב תשלום עבור ‘נהנה’.

שאלה:

מה הדין בשדכן שהציע שידוך לבני זוג השייכים לעדה שאינה נוהגת לשלם דמי שדכנות, ואילו השדכן עצמו שייך לאותם אלו שנוהגים לשלם עבור שידוך. האם יכול הוא לתבוע דמי שדכנות?

תשובה:

מכיוון שישנם קהילות שבהם הנוהג הרגיל הוא לא לשלם דמי תיווך, יוצא שכאשר הורים מקהילות אלו מבקש משדכן שיפעל עבורו, אין בכך התחייבות לשלם לו על פועלו, משום שהוא ‘שוכר’ את השדכן על דעת המקובל אצלם. וכמו כן שדכן שיציע מעצמו שידוך לאדם זה לא יכול לתבוע כסף על פעולתו, משום שכפי שראינו בתשובה הקודמת, התשלום באופן זה הוא רק מדין ‘נהנה’, וכאן השדכן לא חסך להם כסף בפעולתו, משום שאצלם מקובל שלא צריכים לשלם על השירות הזה.

שאלה:

שדכן הציע לראובן הצעת שידוך עבור בתו. אחרי שלוש פגישות הודיעה הנערה לשדכן שאין ברצונה להמשיך בפגישות משום שאופיו של הבחור לא מתאים לה. עם זאת, היא חשבה לעצמה שלחברתה הטובה הוא יכול להתאים מאוד, והיא הציעה בפניה את כל הפרטים של הבחור כפי שהיא קבלה מהשדכן, ואכן ההצעה עלתה יפה והשידוך נסגר בין אותו בחור לבין חברתה. האם מגיעים לשדכן המקורי דמי שידוך [אפילו חלקיים] על השידוך הזה, משום שכל המידע על אותו בחור הגיע ל’שדכנית’ רק על ידו?

תשובה:

לשדכן המקורי לא מגיע שום תשלום עבור השידוך, ורק הנערה שקישרה בין שני בני הזוג תקבל דמי שדכנות מלאים. ההסבר לכך הוא, שדמי שדכנות או תיווך אינם ניתנים כתשלום עבור המידע של הפרטים של הצדדים, אלא עבור פעולת הקישור בין שני הצדדים, ומכיוון שאת הקישור בין הזוג המאורס עשתה הנערה המדוברת ולא השדכן, ועל המידע בפני עצמו אין חיוב לשלם, לשדכן לא מגיע כל תשלום.

מסיבה זו, אם לוי שומע את ראובן מספר לשמעון על דירה למכירה ועל סמך מידע זה הלך לוי [שלא אליו דיבר ראובן] וקנה את הדירה, אין הוא צריך לשלם דמי תיווך לראובן, משום שראובן לא עשה את הפעולה עבורו, ונחשב הדבר כאילו לוי מעצמו הגיע למוכר, ואין חיוב תשלומים על הנאה שהגיעה אליו באופן עקיף.

שאלה:

האם צריכים לשלם דמי שדכנות מלאכים גם באופן שהשידוך לא הצריך שום דבר חוץ מלהתקשר לאבי הבן ולאבי הבת?

תשובה:

כפי שראינו בתשובה הקודמת, התשלום עבור השידוך הוא בעצם הקישור בין שני הצדדים, ולכן גם באופן זה מגיעים לשדכן דמי שדכנות מלאים.

שאלה:

אדם פנה למתווך דירות וביקש ממנו למצוא קונה לדירתו תמורת דמי תיווך כמקובל. המתווך שבאותם ימים חיתן את בתו וחיפש לה דירה חשב בדעתו שהדירה מתאימה לזוג הצעיר, ואכן רכש המתווך את הדירה מאותו מוכר. כעת תובע המתווך מהמוכר את דמי התיווך המובטחים, בטענה שמכיוון שלמעשה הוא הצליח למצוא לו קונה, אין שום אם הקונה הוא אדם חיצוני או הוא עצמו. האם צודק המתווך בטענתו?

תשובה:

בעל הדירה פטור מלשלם דמי תיווך למתווך על הצלחתו של המתווך ‘למצוא’ קונה לדירה, משום שהפעולה שעבורה נשכר המתווך היא לתווך ולקשר בין שני אנשים שלא הכירו אחד את השני, ומכיוון שלא נהוג לשלם לקונה על עצם קנייתו, אין חיוב לשלם תיווך עבור פעולה כזו.

שאלה:

שמעון התקשר לשדכן וביקש ממנו לו שיחפש שידוך לבנו. השדכן החליט לנצל את מצוקתו של שמעון וביקש ממנו דמי שדכנות מופרזים של $10,000, ושמעון הסכים לכך. השדכן אכן הצליח למצוא שידוך הגון לבנו של שמעון, וכאשר דרש לקבל את דמי השדכנות הגבוהים אמר לו שמעון שהוא לא מוכן לשלם כל כך הרבה. האם ישנה הצדקה הלכתית לעכב את התשלום הגבוה?

תשובה:

הפוסקים נחלקו בשאלה זו, ומחמת הספק לא חייב שמעון לשלם דמי שדכנות גבוהים מהמקובל אצל שדכנים. אולם ככל ספק בדיני ממונות, אם הוא כבר שילם לשדכן, אין לו אפשרות לתבוע בחזרה את הכסף.

טעם הסוברים שאין חיוב לשלם את דמי השדכנות הגבוהים מבוסס על ההלכה [בשו”ע חושן משפט סימן רס”ד סעיף ז’] שאדם שהיה לחוץ מאוד לעבור את הנהר, ובעל המעבורת מנצל את הלחץ שלו ודורש סכום מופרז על העברתו בנהר, לא חייב לשלם לו את הסכום המופרז, ויכול לומר לו ‘משטה הייתי בך’. אם ירצה השדכן לוודא שהוא אכן יקבל את הסכום הגבוה אותו דרש, הוא יצטרך לעשות הסכם מפורט עם מעשה קנין לחיזוק ההסכם, ואז הוא ודאי יוכל לדרוש את הסכום הגבוה.

כמו כן, מבואר בפוסקים שישנם מקרים שבהם הבאת השידוך לידי גמר מצריך מומחיות וכישורים שאין לכל שדכן [בשונה משידוכים סטנדרטיים שבהם לא צריך כלל מומחיות או ידע מיוחד, חוץ מלדעת לחייג בטלפון את המספר הנכון], ודבר זה מצוי הרבה ברווקים או רווקות מבוגרים, ובשידוך מסוג זה גם זכאי השדכן לקבל את הסכום הגבוה אותו הוא דרש, משום שאדם המתייחד במומחיותו זכאי לדרוש על כך תשלום, כמו שרופא מומחה זכאי לדרוש סכום גבוה על פעולותיו.

שאלה:

האם אליעזר עבד אברהם, השדכן הראשון באומה, קיבל דמי שדכנות על עבודתו בשידוך של יצחק ורבקה?

תשובה:

לפי ההלכות שהבאנו כאן, ננסה לבחון שני כיוונים לבאר מדוע לא קיבל אליעזר דמי שדכנות.

בתשובה הראשונה ראינו שכל החיוב לשלם דמי שדכנות הוא רק משום שמקובל לשלם כסף עבור פעולה זו, ומחמת זה שדכן ששידך שני בני זוג מקהילה שלא אינו זכאי לתשלום, ואם כן, מכיוון שאליעזר עשה את השידוך הראשון, ודאי שעדיין לא היה מנהג לשלם על שדכנות.

עוד אפשר היה לפלפל ולומר, שמכיוון שאליעזר היה שליח של יצחק אבינו לקדש את רבקה, ושליחותו של עבד אפשרית רק משום שהוא נחשב ממש כידו של בעל הבית, נחשב אליעזר כ’בעל דבר’ ולא כמתווך, ובאופן זה אין חיוב של דמי שדכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

להמשיך הלאה או נקסט?

אקטואליה בהלכה

מט"ח של ריבית

אקטואליה

מדינה של גהינום

כותרות משנה

התנערי מעפר החול

אולי יעניין אותך גם

WhatsApp Image 2023-09-22 at 09.32.21
מרגש: כך התכוננו ב'חלקי' סניף רחובות את יום כיפור
תמונה 2 לכתבה
הלכתי לראות את כל השיעורים בעצמי
תמונה גינסברגר לכתבה
מה זה 'חלקי'? ראיון מרתק עם הרב מתי גינסברגר, מנהל המיזם
סגור נגישות