הורים לא מהמרים

טור אורח

06/23/2023

12:43

Hebron_yeshiva_1

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת בלק

בלעם והרשת החברתית
למרות נסיונותיו של בלעם לקלל את ישראל, כשהוא ראה ” את ישראל שוכן לשבטיו ” כלומר ’שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה – שלא יציץ אחד לתוך אוהל חבירו’ או אז, הוא משנה את דעתו, מחליט לברך ואומר; ” מה טובו אוהליך יעקב “.
מה יש בעובדה הזו שאין בעם ישראל את תכונת המציצנות – כדי לשכנע אפילו רשע כמו בלעם – לברך את עם ישראל ?
כי העובדה שכל אחד מבין שיש לו בעולם תפקיד משלו, וכל מה שיש לו נועד כדי לממש את התפקיד שהוא רק שלו, כל זה מונע את הצורך להציץ לתוך הבית של השני, כי ’כל אחד והעניינים שלו’.
כשעין רעה כמו של בלעם רואה את זה, היא בעצם ’לא רואה’ כלום, אין לה שום כח, כי כל הכח שלה לראות ולהשפיע לרעה, זה עד כמה שהאדם עצמו מפקיר את ביתו לעיניים של כולם, ונותן להם להציץ..

כמה קל היום היה לבלעם להפעיל ’עין הרע’, בעולם שבו הרשת החברתית גורמת למציצנות של כולם בכולם..
הוא היה יושב לו בביתו משועמם, מדפדף להנאתו, ועוקב ומציץ באורח חייהם של חיות הרשת ושאר אישים ’קבצני לייקים’ – שמעלים כל הזמן על המוקד של ’עין רעה’ את ביתם ומשפחתם..

יהודי שיש לו עולם פנימי משל עצמו, שום לייק לא יגרום לו אושר- הוא פשוט יהיה מיותר..

סטטוס
לשבת

ישנם התוהים על הוראתם של כל גדולי התורה, לכל אב ואם מבני הציבור החרדי – לשלוח את
ילדיהם המתבגרים אך ורק לישיבות שלימוד התורה הוא הערך היחיד בתוכניות הלימוד. אמנם, יש
בינינו הורים יקרים המכירים את עצמם ואת ילדיהם, וסבורים כי בהינתן וילדיהם לא יישארו תמיד
בהיכלה של תורה, יש לבקש עבורם מקום לימוד שונה, המשלב תלמוד תורה עם לימודי בסיס
כלליים, ברמה שתאפשר להם בעתיד – אם ירצו – להשתלב בשוק התעסוקה ולפרנס את ביתם
בכבוד.
למרות זאת המלצתם הטובה של כל גדולי התורה נשארה בעינה – שלא ללמד את בנינו בשנות
הבחרות שלהם אלא תורה. בשורות הבאות ננסה להסביר את עמדתם.
זו עובדה ידועה לכל המכיר ויודע, כי הישיבות הקדושות הם מקום שמור מבחינה דתית – יותר
מהמקומות המשלבים לימודים אחרים. החשיפה לעולם הגדול – מאתגרת את הנער הצעיר בשלבי
התגבשותו הדתית, והלימודים במקומות פחות שמורים הם סיכון משמעותי. הנכונות לקחת סיכון
בטענה “לי זה לא יקרה” במהותה היא הימור, והורים בדרך כלל לא מהמרים.
מלבד זאת, קיימת סיבה מהותית שבגללה כל נער חרדי נשלח ללמוד רק תורה, ומומלץ מאוד לכל
הורה לקחת אותה בחשבון.
גדלותו וייחודיותו של עולם התורה הוא בכך, שהוא שם את ערך לימוד התורה בראש סדר
העדיפויות. לימוד התורה הוא הערך המרכזי של המגזר שלנו, כי רק הוא מעצב את התפיסות שלנו,
ורק הוא הקובע את רמת הדתיות שלנו. נשים לב. איננו לומדים תורה רק כדי לדעת איך לקיים
מצוות. אנו לומדים תורה כדי לבנות לעצמנו חשיבה יהודית אמיתית בכל תחומי החיים, והדבר הזה
אפשרי רק ע”י לימוד תורה, שייעשה ברמת לימוד גבוהה.
צורת החשיבה היהודית הזו שאותה אנו רוצים להנחיל לילדינו, אפשרית רק אם בשנים הראשונות
של גיבוש האישיות, נכוון את נערינו אך ורק לתורה, ולא ניתן לשום לימוד אחר להשתלט על מרחב
ההתעניינות שלהם, דבר שיוריד אצלם את מרכזיותה של התורה בחיים.
לימוד התורה אינו עוד מצווה במכלול המצוות המוטלות על היהודי. לימוד התורה קובע את כל
רמת היהדות של הלומד. מי שלומד תורה – הוא דתי יותר, הוא שומר הלכה יותר, הוא יהודי
שמאמין יותר, הוא יהודי שמתפלל יותר, הוא יהודי שנמצא בצמיחה רוחנית. מי שלא קובע עיתים
לתורה ברצינות – רמת הדתיות שלו נמוכה. גם זו עובדה. תבררו..
האפשרות היחידה לחנך את ילדינו לערך הכל כך חשוב של לימוד תורה, הוא להכניס אותם
בשנותיהם הראשונות לישיבה קדושה, שאין בתוכנית הלימוד שלה שום ערך שמתחרה בלימוד
התורה. כל ניסיון לשלב לימודים כלליים עם לימוד התורה – ויחד עם זאת להסביר לנער המתבגר
שלימוד תורה הוא ערך מאוד חשוב – לא באמת יכול להיקלט בליבו של נער צעיר – שצריך לעמוד
במבחנים על כל המקצועות, ולימוד התורה הוא בס”ה עוד מקצוע שיש להיבחן עליו, מתוך מגוון
המטלות עליו בתוכניות הלימוד.
זאת ועוד. כדי להצליח ללמוד תורה, צריך לדעת איך ללמוד אותה נכון, ובעיקר איך לאהוב ללמוד
אותה. הדבר הזה קורה מעשית ברוב המקרים – בישיבות שלומדים בהן רק תורה. גם זו עובדה.
תבררו..
אז נכון, איננו מאפשרים לילדינו בטרם עת את כל האפשרויות, אבל בתמורה לכך הכנסנו לו לתוך
הראש והנשמה את הערך הכי קריטי בחייו של יהודי, וגם לימדנו אותו ללמוד תורה נכון. בעתיד אם
ירצה, הוא יוכל במאמץ לא רב להשלים פערים כדי להצליח בעולם הרחב.

העובדות מלמדות, שבתקופתנו, רמתם של רוב הנערים שחלקו את זמן הלימוד שלהם עם עוד
מקצועות, נמצאת בפער ניכר וכמעט בלתי ניתן להשלמה – מול אלו שבישיבות הקדושות, גם
מבחינה לימודית! וגם מבחינה דתית-חרדית! נכון, ישנם נערים בוגרי ישיבות תיכוניות חרדיות –
בעיקר הוותיקות שבהן, הממשיכים לישיבות הקדושות, ומצליחים במאמץ גדול להדביק את
הפער – אבל באחוזים ולאורך זמן – הם לא רבים. גם זו עובדה. תבררו..
אז אנא, לפני שאנחנו מוציאים את הילדים שלנו לחיים – גם אם אנו חושבים לבנות עבורם עתיד מחוץ
לעולם התורה, אסור לנו למנוע מהם לדעת בשנות הנעורים עד כמה לימוד תורה הוא קריטי עבורם.
הדבר הזה סביר שיתבצע רק אם לימוד תורה יהיה תוכנית הלימוד היחידה שהוא נדרש להצליח בה.
כל אפשרות אחרת היא נטילת סיכון מיותר וסוג של הימור, והורים כבר אמרנו –לא מהמרים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

ארץ ישראל שלנו

טורים

כמו מים ,חיים

אקטואליה

נכנס חרדי ויוצא - - - ?

כללי

נחשים בעולם התורה

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
pexels-pixabay-161561
זכרונות מן העבר
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
WhatsApp Image 2022-07-28 at 18.26.55
ליל שישי של חלקי - הסיירת
סגור נגישות