החודש הזה לכם

‘אלו ואלו דברי אלוקים חיים’ מלמדים אותנו חז”ל, אבל יש מחלוקת תנאים אחת שקשה להבין איך הכלל הזה יכול לחול עליה. רבי יהושע ורבי אליעזר, נחלקו במסכת תענית אם בניסן נברא העולם או בתשרי. לכאורה זו שאלה עובדתית, ואין דרך להבין כיצד ייתכנו שני צדדים לכדור אחד. מתי באמת נברא העולם. כדי להבין את חודש ניסן אותו נברך השבת בבתי הכנסת, אנחנו צריכים להתבונן קצת בהבדל בין שני קטבי השנה, תשרי וניסן. בתשרי, הכל אוניברסלי נורא: בראש השנה, כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, ועל המדינות בו ייאמר -איזו לחרב ואיזו לשלום. גם חג הסוכות בו מקריבים 70 פרים כנגד 70 אומות העולם, נושא מאפיינים כלל עולמיים, כמו הבקשה על המים, צורך בסיסי של כל החיים. לעומת זאת, בניסן הכל סובב סביבנו. יוצאים ממצרים, עוברים בין גזרי ים סוף, ויוצאים למסע בן שבעת השבועות, בדרך אל החניה למרגלות ההר כאיש אחד, וקבלת מגדיר הזהות הלאומי שלנו, התורה הקדושה. רבי אליעזר ורבי יהושע מספרים לנו, על שתי מערכות הוויה, המתקיימות במקביל. האחת היא של עולם טבעי, שמש זורחת, חמצן באוויר, ומשאבי טבע של אמא אדמה. זו מערכת תשרי הטבעית, בה מתקיימים כל באי עולם. לצידה, מתקיימת מערכת נוספת, של עולם על טבעי, בו מעצמות קורסות בחצות לילה, וכל המים בעולם נבקעים לשתיים בבת אחת. זו מערכת ניסן הניסית, ששייכת לנו, ולנו בלבד. לו היו שואלים אותנו מהו הנס הגדול ביותר שנעשה לעם ישראל, בטח היינו בוחרים את קריעת ים סוף, מעמד הר סיני או יציאת מצרים. רבי יעקב עמדין – היעב”ץ, סבר אחרת. בהקדמה לסידורו הוא קובע כי הנס הגדול מכולם, הוא עצם קיומנו עלי אדמות: “…אין אומה בעולם נרדפת כמונו, מה רבים היו צרינו, מה עצמו נשאו ראש הקמים עלינו מנעורינו, להשמידנו… מה יענה בזה פילוסוף חריף, היד המקרה עשתה כל אלה? חי נפשי, כי בהתבונני בנפלאות אלה, גדלו אצלי יותר מכל ניסים ונפלאות שעשה השי”ת לאבותינו במצרים, ובמדבר, ובארץ ישראל” הנס הגדול מכולם, הוא קיומו של העם הנבחר נגד כל הסיכויים. לו היינו חיים על פי מערכת תשרי, בטח היינו כבר נאבדים לגמרי. מה הסיכוי שעם שנרדף כל כך, נטבח תחת כל עץ רענן, ודמו נשפך כמים בכל סמטה אפלה, מוסיף להתקיים לגדול ולפרוח. לשמר את תורתו ואת מנהגיו. אך מערכת ניסן אינה כפופה לכל הסדרים הטבעיים. בורא העולם, ברא מערכת נוספת, ניסית ועל טבעית, בה עם ישראל חי ומתקיים, מערכת ‘בניסן נברא העולם’ – החודש הזה, לכם