הלכות מזוזה

נהגו אנשי מעשה לבדוק את המזוזות בחודש אלול (מטה אפרים תקפ”א, י)
נעסוק השבוע בקצרה בהלכות מזוזה המצויות

שאלה: איפה על המשקוף צריכים לשים את המזוזה? השאלה היא הן בגובה של הפתח, והן ברוחב הפתח.
תשובה: בפתח רחב, כל רוחב הפתח כשר למזוזה, ולכתחילה יש לקבוע אותה בחלק הסמוך יותר לכניסה בשביל שההגנה של המזוזה מהמזיקים תכלול את כל רוחב הפתח. בנוגע לגובה, בפתח בגובה סטנדרטי יש לקבוע את המזוזה בתחתית השליש העליון של המשקוף, וכגון אם גובה חלל הפתח הוא 2.10 מטר, יש לקבוע את המזוזה מעל 1.40 מטר מהרצפה.

יש להיזהר שהמזוזה לא תגלוש מתחת לגובה השליש העליון, משום שדעת גדולי הפוסקים לפסול מזוזה שהונחה כך. כמו כן אין להניח את המזוזה גבוה מדי, ויש להרחיקו מהמשקוף העליון כ-10 ס”מ. ישנם פתחים שצדדי הפתח רחבים יותר מהמשקוף העליון, ובמקרה זה צריכים לוודא שהמזוזה מונחת בחלק של הפתח שיש מעליו משקוף.

שאלה: ההלכה הפשוטה שצריכים להניח את המזוזה בימין הכניסה – ידועה לי. שאלתי היא, כאשר יש פתח בין שני חדרים, למשל בין הסלון למטבח, מה נחשב לצד ה’כניסה’, הרי אפשר להתייחס לזה ש’נכנסים’ מהמטבח לסלון, ואפשר להתייחס ש’נכנסים’ מהסלון למטבח בפתח שבין הסלון למטבח. באיזה צד יש להניח את המזוזה בפתחים אלו?
תשובה: חז”ל דרשו שקביעת המזוזה צריכה להיות בצד ימין של הפתח, כאשר הימין נקבע על פי ימין הנכנס, וברוב הפתחים ברור איזה כיוון נחשב לכניסה ואיזה כיוון נחשב ליציאה. עם זאת, ישנם פתחים בהם אין הדבר מבורר לגמרי, למשל, כאשר יש פתח בין הסלון למטבח, שבזה אפשר להגדיר ש’נכנסים’ מהמטבח לסלון, או ש’נכנסים’ מהסלון למטבח.

ובפתחים אלו ההלכה הרווחת היא שהמדד הקובע הוא לפי החדר הפנימי יותר, דהיינו, כיוון הכניסה הוא תמיד מהכניסה לבית, וככל שמתקדמים פנימה המעבר נחשב כ’כניסה’ לחדר הפנימי יותר. ולכן כאשר יש פתח בין הסלון למטבח המעבר מהחדר החיצוני לחדר הפנימי הוא הכיוון שנחשב ל’כניסה’ והמזוזה נקבעת בימין הכניסה לחדר הפנימי. יש מקרים שבהם השאלה מורכבת יותר, למשל, כאשר ישנם שתי כניסות לבית לפעמים קשה להגדיר מהו החדר הפנימי יותר, ובמקרים כאלו ישנם מדדים נוספים שעל פיהם נקבע כיוון הכניסה. במקרים של ספק אפשר לפנות בשאלה למורי הוראה בקיאים בהלכות אלו, כאשר העידן הדיגיטלי המאפשר שליחת תמונות של הפתחים מקל מאוד בבירור שאלות אלו.

שאלה: נכנסתי לאחרונה לגור בבניין באזור חילוני, כאשר אני בעצם הדייר היחיד ששומר תורה ומצוות, ואין מזוזה בפתח הכניסה לבניין. בפתח הבית שלי כמובן שמתי מזוזה מהודרת, האם מוטל עלי לדאוג לכך שתהיה מזוזה בכניסה לבניין כאשר ברור לי ששאר הדיירים לא ישלמו לי עליה? מהי דרגת החיוב של פתח הבניין?
תשובה: החיוב לקבוע מזוזה בפתח הכניסה לבניין הוא חיוב גמור, והוא מוטל על כל אחד מדיירי הבניין גם במקרה שלשאר דיירי הבניין לא אכפת מהמזוזה, ולכן על הדייר החדש לקנות מזוזה מהודרת, ולקבוע אותה בכניסה לבניין. וגם אם שאר הדיירים לא ישלמו עליה, מוטל עליו להוציא מכספו בשביל לקיים חובה זו.

שאלה: שמעתי פעם שצריכים לקנות מזוזות ממקור מוסמך ומסופר ירא שמים גם אם המחיר יקר יותר, ולא לקנות אותם מאדם שלא מכירים את טיבו. האם באמת יש סיבה לכך? האם לא מספיק לבדוק את המזוזה ולראות שהיא אכן כתובה בצורה כשרה?
תשובה: שלא כמו הפרסומים בסגנון של ‘אינסטלטור ירא שמים’ או ‘נגר ירא שמים’, הצורך לקנות מזוזה מסופר ירא שמים הוא צורך אמיתי, משום שישנם הלכות המעכבות את כשרות המזוזה שבדיקה חיצונית לא יכולה לגלות, כפי הדוגמה שתובא, ויכולה להיות מזוזה שנראית מהודרת כאשר למעשה היא פסולה לגמרי.

היחיד שנוכל לסמוך עליו בנוגע להלכות אלו, הוא הסופר שכתב את המזוזה. נציין דוגמה אחת להלכה כזו. בהלכה מבואר שמזוזה צריכה להיכתב ‘כסדרה’, דהיינו, שצריכה להיכתב כולה לפי הסדר של הפסוקים בתורה. כך שאם בסיום כתיבת המזוזה מתברר לסופר שהוא שכח לכתוב אות אחת בתחילת המזוזה, הוא אינו יכול לכתוב אותה כעת, משום שאם אחת מהאותיות נכתבת אחרי המילים שאחריה, המזוזה פסולה. אם הסופר אכן יעשה תיקון כזה, אין כל דרך להבחין בפסול זה בבדיקה חיצונית. לכן מאחר ואנחנו מסתמכים רק עליו ועל יראת השמים שלו, אפשר לקנות רק מסופר מוסמך וירא שמים, המעיד כי המזוזה כשרה ללא פקפוק.

[email protected] : הרב עונה לשאלות בהלכה בטלפון: 058-3279418 | או במייל