הלכות סוכה וחול המועד

כשרות סורגים לדופן סוכה * פס אויר בסכך על פני כל הסוכה * חלונות בפינות הסוכה * כשרות ה’סוכות לנצח’ * נסיעה שלא לצורך המועד * כתיבת רשימת מכולת בחול המועד

הניסיון מורה שישנן הלכות בצורת מבנה הסוכה שאינן ידועות די הצורך. בשאלות הבאות ננסה לתת כמה תשובות לדוגמאות מצויות בהלכות סוכה.

שאלה:

אחת מדפנות הסוכה שלי היא בעצם מעקה סורגים ארוך שמתחיל ברצפה ומגיע לגובה של בערך מטר. החלק התחתון של הסורג אינו צמוד לרצפה, ויש רווח בין הפס התחתון שלו לבין הרצפה, ומכיוון שהרצפה בשיפוע, יש מקומות שהרווח די גדול. האם מעקה זה כשר כדופן לסוכה?

תשובה:

בשאלה זו יש שתי הלכות חשובות בנוגע לדופן הסוכה. בנוגע לגובה הדופן, היא צריכה להיות גבוהה לפחות עשרה טפחים, דהיינו כ-97 ס”מ [הגם שיש שיטה הסוברת ש-80 ס”מ הם עשרה טפחים, מכיוון שהדין נוגע להלכה מן התורה, ההוראה היא להחמיר בזה ולא להסתפק במחיצה שנמוכה מ-97 ס”מ], ולכן כשיש מעקה שהוא בגובה של ‘בערך מטר’ צריכים לבדוק היטב ולראות אם הוא אכן גבוה מספיק.

ההלכה השנייה הנוגעת לשאלה זו היא ההלכה של ‘מחיצה תלויה’, דהיינו, גם כאשר יש מחיצה שיש בה עשרה טפחים או יותר, אם החלק התחתון שלה גבוה מהרצפה שלושה טפחים, דהיינו יותר מ-23 ס”מ, מחיצה זו פסולה מלהיות דופן לסוכה.

וצריך לשים לב היטב לנקודה זו, משום שיכול להיות מעקה ארוך שבנוי בשיפוע באופן שחלקו גבוה עשרה טפחים וחלקו נמוך מעשרה טפחים, והחלקים הנמוכים לא נחשבים כלל כדפנות לסוכה. וכך גם בנוגע לחלק התחתון של המעקה שנמצא על רצפה משופעת, צריכים לבדוק את כל אורך המעקה ולראות שאין רווח גדול בין החלק התחתון שלו לרצפה, והמקומות שיש בהם יותר מ-23 ס”מ לא נחשבים דופן לסוכה.

שאלה:

יש לי מרפסת סוכה שהיא ארוכה וצרה, וקניתי שתי חבילות של קיינעס שיעמדו אחד ליד השני לאורך הסוכה. אחרי שהנחתי את הסכך שמתי לב שהקיינעס לא מספיק ארוך בשביל לכסות את כל אורך המרפסת, וחסרים לי 10 ס”מ שאינם מסוככים כלל. האם יש בזה בעיה, או שמכיוון שמדובר בהפסק של פחות משלושה טפחים זה בסדר?

תשובה:

בהלכה מבואר שאם יש פס של אויר לכל אורך הסוכה, אין לשבת מתחת לאוויר זה, גם אם האויר הוא פחות משלושה טפחים, ודבר זה מצוי מאוד בסוכות שמסוככות בשתי מחצלות של קיינעס וכדומה, ולפעמים המרפסת קצת יותר ארוכה מאורך המחצלות שנקנו עבור סוכה זו, ומחמת כך יש הפסק של כמה ס”מ של אויר בין שני חלקי הסכך, וכאמור, באופן זה אסור לשבת תחת אויר זה. הפתרון לכך הוא פשוט, משום שמספיק להניח על הסכך קרש אחד בכדי שהפסק האויר כבר לא יהיה על פני כל אורך הסוכה.

שאלה:

איזו שאלה הלכתית יכולה להיות בסוכה שמצולמת כאן בתמונה?

תשובה:

שאלה זו ממחישה באופן נפלא שגם בסוכות שנראות מצוינות צריכים תשומת לב שהסוכה אכן תהיה כשרה, משום שבסוכה זו [שבנויה בקצה הסלון במקום שבו הגג נפתח ובו מניחים את הסכך] אם יפתחו את שני החלונות שנמצאות בקצה החלון הגדול, הסוכה תהיה פסולה.

אחת ההלכות שיש בהלכות סוכה הוא המושג ‘עַרֵיבָן’ שפירושו, שמתוך שלושת דפנות הסוכה לפחות שתים מהן צריכות להיות מחוברות בפינה חיבור ממשי או לפחות במרחק של פחות מ-22 ס”מ אחד מהשני. מחמת הלכה זו מבואר בפוסקים שאם יש סוכה גדולה שבכל ארבעת הפינות שלה יש פתח, אפילו אם פתח זה עשוי עם ‘צורת הפתח’, הסוכה הזו פסולה משום שאין לה את ה’עריבן’, משום שאין חיבור פינתי בין שתי דפנות.

כאשר פותחים את שתי החלונות בסוכה הזו המציאות היא שבשתי פינות הסוכה אין דופן. והגם שיש את קיר הסלון שמתחת לחלונות, החלק הזה של הקיר לא נחשב כלל לדופן הלכתית משום הקיר עד החלונות הוא פחות מעשרה טפחים [97 ס”מ], וכפי שראינו בתשובה הראשונה, כל מחיצה שאינה בגובה של לפחות עשרה טפחים לא נחשבת כלל לחלק מדופן הסוכה. יוצא אם כן שכל הצד הרחוק של הסוכה נחשב כדופן כשירה רק בעזרת החלק של החלון, ולכן כאשר החלון פתוח, באותו מקום נחשב הדבר כאילו אין שם דופן, ואם שתי החלונות יהיו פתוחים, נחשב הדבר לסוכה בלי חיבור באף אחת מהפינות, וסוכה זו פסולה. אם חלון אחד יישאר סגור, אזי הסוכה תהיה כשרה גם אם החלון האחר יהיה פתוח, משום שבסוכה זו יש ‘עריבן’ בצד של החלון הסגור.

שאלה:

מה הנושא ההלכתי סביב ה’סוכות לנצח’? ראיתי שיש הרבה שיושבים בסוכות אלו, ומאידך יש כאלו שמעדיפים שלא להשתמש בסוכות כאלו. האם יש סיבה הלכתית להימנעות זו, והאם יש אופן שבו ודאי אפשר לקיים בהידור את מצות סוכה בסוכות אלו?

תשובה:

אכן ב’סוכות לנצח’ ישנם כמה נקודות שיכולות להוות בעיה הלכתית בלי תשומת לב מספיקה, וכנראה שמפני חששות אלו ישנם הנמנעים משימוש בסוכות אלו. נבאר בקצרה את הנידונים ההלכתיים, ונציין היאך נוכל לקיים בסוכות אלו את מצות סוכה באופן מהודר.

המציאות ב’סוכות לנצח’ היא, שבשלושה צדדים יש דפנות העשויות מבד שקשורות למסגרת הסוכה, ובנוסף לזה קובעים במסגרת הסוכה רצועות או מוטות ברזל במרחק של פחות משלושה טפחים אחד מהשני, מרחק שנחשב כסתום על ידי דין ‘לבוד’. בצד הרביעי בדרך כלל תולים בד שמשמש כעין וילון.

ראשית יש לדון האם המחיצות העשויות מבד מספיקות לסוכה. ובזה ההלכה היא שמחיצות מבד שאינם קשורים ומתוחים היטב אלא מתנפנפים ברוח, לא נחשבים כדופן לסוכה, ולכן ‘סוכה לנצח’ שדפנות הבד אינם מתוחים היטב אינה סוכה כשירה.

גם כאשר הבדים מתוחים היטב, חוששים שהמתיחה תתרופף בלי שישימו לב, ולכן מבואר בשולחן ערוך שמי שעושה סוכה עם דפנות מבדים מתוחים צריך גם ‘רשת בטחון’ בצורה של רצועות לבוד משלושה צדדים.

אולם רצועות אלו יכולות רק להיות ‘רשת בטחון’ לבדים שקשורים ומהודקים היטב, ואינן מספיקות לסוכה שהבדים שלה אינם מתוחים, משום שבהלכה מבואר שכאשר בונים סוכה רק מרצועות של ‘לבוד’ חייבים לעשות אותם מכל ארבעת הצדדים, והגם שבדרך כלל לסוכה מספיקים שלוש דפנות, כאשר הדפנות הם מ’לבוד’ צריכים לשים דפנות מכל ארבעת הצדדים, והמציאות ב’סוכות לנצח’ היא שבצד הרביעי אין רצועות או מוטות של ‘לבוד’.

יוצא אם כן, שבשביל להכשיר בהידור את ה’סוכות לנצח’, צריכים שהבדים יהיו מתוחים היטב באופן שאינם מתנפנפים כלל ברוח, ובנוסף לכך חייבים למתוח את רצועות ה’לבוד’ באופן ראוי, דהיינו, שהרצועה העליונה תהיה בגובה מטר, ובין כל רצועה יהיו פחות משלושה טפחים.

הלכות חול המועד

שאלה:

משפחה ברוכת ילדים תכננה לנסוע מיד למחרת שמחת תורה לטיול בצפון, ולצורך כך נזקקו לרכב גדול. קרוב משפחה שלהם שמתגורר מחוץ לעיר הואיל בטובו להשאיל להם את הרכב לצורך הטיול, ואמר לאבי המשפחה שהוא יכול להגיע כבר בערב שמחת תורה בשביל לקחת את הרכב, כדי שהם יוכלו לצאת לטיול הנכסף מוקדם בבוקר. האם מותר לנסוע בערב שמחת תורה בשביל להביא את הרכב?

תשובה:

הדבר אסור. הכלל הבסיסי ביותר בהלכות חול המועד הוא, שמותר לעשות רק מלאכות הנצרכות לימי החג, אולם עשיית מלאכה שלא לצורך המועד אסורה, כאשר ‘מלאכה’ לעניין זה היא מלאכה האסורה בשבת. לכן נסיעה זו אסורה בחול המועד, משום שהתועלת שיש בה אינה תועלת הנצרכת למשפחה זו בחול המועד, אלא בשביל להתכונן לנסיעה של אחרי החג בצורה טובה יותר.

בדומה לזה, אסור להדפיס ולתלות בלוח המודעות מודעות על מכירה וכדומה המתוכננת בשבוע שאחרי החג, משום שמלאכה זו היא שלא לצורך המועד. וכן אסור לקנות מוצרים הנצרכים לו רק לאחר החג. חשוב לציין שעשיית מלאכה שלא לצורך המועד אסורה מן התורה.

שאלה:

הבת שלי התבקשה ללכת למכולת לקנות כמה מצרכים בחול המועד. האם מותר לי לכתוב לה את הרשימה? האם יש בזה הבדל בין כתיבה ביד ימין לכתיבה ביד שמאל?

תשובה:

מותר לכתוב את רשימת המכולת באופן רגיל ולא צריך לכתוב ביד שמאל, ויש מקרים שבו נצריך לכתוב את השורה הראשונה ברשימה בצורה עקומה, ונבאר את ההלכה במקרים אלו, ועל ידי זה נעמיד הלכה ברורה בעניין זה של מלאכת כתיבה, אשר משום מה יש שהחמירו בה שלא לצורך.

מלאכת כתיבה בחול המועד היא ככל שאר המלאכות עם אותם כללים להיתר ולאיסור, ולכן כל כתיבה שאינה נצרכת לחול המועד אסור. וכמו שבשבת אסור לכתוב ביד שמאל, כך גם כתיבה שאינה לצורך המועד אסור גם ביד שמאל.

כתיבה הנצרכת לאדם לצורך המועד, כגון לצורך משחק, רשימת מכולת, צ’ק וכדומה מותרת ככל המלאכות שמותרות כאשר הן נצרכות למועד, וכמו שלא צריכים לעשות שינוי של יד שמאל בשאר מלאכות הנצרכות למועד, כך גם מלאכת כתיבה כאשר היא מותרת, לא צריכים לעשותה ביד שמאל. עם זאת, מכיוון שישנם הסוברים שכתיבה נחשבת ל’מעשה אומן’, החמירו הפוסקים והצריכו ‘שינוי’ במלאכת כתיבה, ושינוי זה הוא על ידי שכותבים את השורה הראשונה עקומה. זוהי ה’חומרא’ היחידה שיש בכתיבה ביחס לשאר מלאכות.

אולם כאשר צריכים לכתוב בחול המועד בשביל למנוע הפסד, וכגון שכותב משהו שהוא עלול לשכוח אם הוא לא יכתוב אותו, מותר לכתוב באופן רגיל אפילו בלי לעקם את השורה הראשונה, משום שמותר לעשות בחול המועד ‘מעשה אומן’ כאשר הדבר נצרך בשביל למנוע הפסד.

כתיבת רשימת מכולת נצרכת לצורך המועד ולכן מותר לכתוב אותה, אולם יש לעשות את השורה הראשונה בעיקום. אם כותבים רשימת קניות באופן שישכחו חלק מהפריטים אם לא יכתבו אותה, נחשב הדבר ל’דבר האבד’ ואפשר לכתוב את הרשימה גם בלי עיקום השורה הראשונה.

הרב עונה לשאלות בהלכות סוכה וחול המועד במהלך ימי ערב החג והחג בטלפון: 058-3279418

או במייל [email protected]

קרדיט תמונה: סוכות נחלים