הלכות קבלת שבת מוקדמת

בחודשי הקיץ נפוץ הדבר שמקיימים מנייני ‘שבת מוקדם’ בתפילת קבלת שבת וערבית מבעוד יום. אנו מביאים כאן כמה הלכות הנוגעות בנושא זה של קבלת שבת מוקדמת.

שאלה: 

מהי שעת ‘פלג המנחה’ ואיך אפשר להתפלל מעריב משעה זו, הרי מעריב הוא התפילה של הלילה ובזמן פלג המנחה השמש עדיין מאירה על הארץ?

תשובה: 

‘פלג המנחה’ הוא נקודת הזמן שבין זמן ‘מנחה קטנה’ לשקיעת החמה, וזמן זה מופיע בלוחות השנה [ביום שישי הקרוב פלג המנחה בשעה 18:16].

ישנה מחלוקת תנאים בנוגע לזמן שקבעו חכמים לתפילת מנחה וערבית, בהתאם לזמני הקרבת הקורבנות בבית המקדש. לפי שיטה אחת זמן מנחה הוא עד השקיעה וזמן ערבית הוא בלילה, ולשיטה השנייה זמן תפילת מנחה הוא עד ‘פלג המנחה’ ומשעה זו מתחילה שעת תפילת ערבית, מכיוון שההלכה לא הוכרעה במחלוקת זו, כתב השולחן ערוך שאפשר לבחור לנהוג כאחת משתי השיטות.

שאלה: 

יש לנו משפחה עם ילדים במגוון גילאים, ובשבתות הקיץ העייפות של הילדים בזמן סעודת שבת קשה לנו מאוד. במקום סעודות נינוחות ורגועות כמו שאנחנו רוצים, וכמו שאנו מצליחים בעזרת ה’ לנהל בחודשי החורף, סעודות השבת בחודשי הקיץ שבהם מגיעים לקידוש קרוב לשעה 21:00 מתנהלות עם ילדים עייפים ועצבניים ומריבות בלתי פוסקות [זה רק אצלי, או ככה זה אצל כולם?]. האם ישנו פתרון הלכתי שיוכל לעזור לנו לקיים את סעודת ליל שבת מוקדם יותר?

תשובה: 

מצוקה זו של סעודות שבת מאוחרות במשפחות עם ילדים קטנים היא אכן נחלת רבים [ולא, זה לא רק אצלך], וניסיונות לפתרונות פרקטיים כמו השכבת הילדים לנוח ביום שישי הארוך וכדומה לא עובדות בהרבה מהמקרים.

לכן ישנם מקומות רבים שבהם מתארגנים מניינים ביום שישי אחה”צ להתפלל מוקדם את תפילות קבלת שבת וערבית, וכך מגיעים לקידוש בשעה סבירה, כשעדיין יש אור בחוץ [למשל בשבת זו, יעשו אותם האנשים קידוש בסביבות השעה 19:15]. הלכה זו שאפשר להתפלל ערבית מבעוד יום מבוססת על השיטה שזמן תפילת ערבית מתחיל משעת ‘פלג המנחה’, וכפי שהתבאר בתשובה הקודמת.

ההיתר להתפלל מעריב מבעוד יום בערב שבת מפורש בדברי השולחן ערוך והמשנה ברורה, וכך הוא המנהג הרווח בקהילות בחוץ לארץ, ובארץ ישראל אצל בני ספרד.

כדאי לציין שדעת הגאון מוילנא היא שאין להקדים כלל להתפלל ערבית מבעוד יום, לא ביום חול ולא בשבת. כמו כן, דעת כמה מגדולי פוסקי ארץ ישראל הייתה שעדיף לא לעשות מניינים מוקדמים בערב שבת, וכך למשל הייתה דעתו של מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל שכתב בתשובה לאחד השואלים שיש לחפש פתרונות אחרים ולא להתפלל מעריב מבעוד יום, משום שהמנהג המקובל בין רוב האשכנזים בארץ ישראל הוא להתפלל מעריב בלילה, וגם משום תקלות שעלולות לצאת מהנהגה זו. בהמשך הטור נביא פתרון נוסף לסעודת שבת רגועה לאלו הרוצים להחמיר כדיעות אלו, ולא להתפלל ערבית מבעוד יום.

שאלה: 

מה הם הפרטים ההלכתיים שעליהם יש לתת את הדעת כאשר מתפללים מעריב מוקדם בליל שבת?

תשובה: 

נציין כאן בקצרה את העניינים שבהם צריכים להיזהר אלו המתפללים מעריב מבעוד יום, וכפי ייעודו של טור זה, ההתמקדות כאן היא רק בפרטים המעשיים ולא בנידונים ההלכתיים שיש מאחורי נקודות אלו.

א. חייבים לסיים את תפילת מנחה לפני זמן ‘פלג המנחה’. אדם שלא התפלל מנחה קודם זמן ‘פלג’ לא יכול להתפלל מעריב מקודם, וכפי שיבואר בתשובה בהמשך.

ב. צריכים לזכור לקרוא קריאת שמע פעם נוספת בלילה, משום שגם לדעות שזמן מצות תפילת ערבית הוא משעת ‘פלג המנחה’, זמן מצות קריאת שמע היא בלילה, אחרי צאת הכוכבים.

ג. צריכים לשים לב שהאישה לא תדליק נרות מוקדם מדי, דהיינו, לא לפני שעת ‘פלג המנחה’, ולכתחילה כדאי שהיא תדליק את הנרות לפני השעה שבה הבעל מתחיל את תפילת ערבית בבית הכנסת ומקבל על עצמו את קדושת השבת.

ד. המשנה ברורה כתב שאלו המקדשים ומתחילים את סעודתם מבעוד יום, טוב יעשו אם יאכלו כזית פת בלילה.

ה. בימי ספירת העומר, צריכים לזכור לספור ספירת העומר בלילה.

שאלה: 

אני גר באזור שבו אין מנין לתפילת מעריב מוקדם. האם יש פתרון נוסף שאפשר להציע לאנשים כמוני בכדי לאכול את סעודת ליל שבת בשעה מוקדמת, בלי לוותר על תפילת ערבית בציבור?

תשובה: 

גם לאלו שלא יכולים או שאינם רוצים להתפלל מעריב מוקדם, ישנו פתרון נוסף שכוחו יפה, לעשות ‘קידוש מוקדם’, וכדלהלן.

בהתקרב שעת הדלקת נרות מתפללים תפילת קבלת שבת בבית [והמהדרים עושים זאת בשירה וריקודים עם הילדים], ובשעת הדלקת נרות מדליקה האישה את הנרות כדרכה, ומיד אחר כך ניגשים כולם לקידוש ותחילת סעודת השבת שנמשכת לתוך הלילה, ובהגיע זמן תפילת ערבית בבית הכנסת לפני המנה העיקרית או לפני הקינוח יוצאים לבית הכנסת להתפלל עם הציבור, ומסיימים את הסעודה אחרי התפילה.

בהנהגה זו ישנם כמה מעלות הלכתיות על פני ההנהגה להתפלל מעריב מבעוד יום. ראשית, את מצות קריאת שמע מקיימים כדינה, בתוך תפילת ערבית יחד עם ברכות קריאת שמע. בנוסף לכך, באופן זה לא צריכים להסתמך על השיטה שאפשר לקיים את מצוות הלילה מפלג המנחה, משום שהקידוש שנעשה בסמוך לשבת מועיל לכל השיטות.

שאלה: 

האם יש מקרים שבהם אי אפשר להתפלל מעריב מוקדם?

תשובה: 

במקרה שאדם לא התפלל מנחה לפני פלג המנחה, הוא לא יוכל להתפלל מעריב מוקדם, משום שאם הוא מתפלל מנחה אחרי פלג המנחה הוא מתנהג כפי השיטה שזמן מנחה הוא עד השקיעה ותפילת ערבית זמנה בלילה, ואיך יוכל לסתור את עצמו ולהתפלל מיד אחר כך ערבית מבעוד יום, דבר שיתכן רק לפי השיטה החולקת.

יש לציין, שגם מי שמתפלל מנחה אחרי זמן פלג המנחה יכול להשתמש בפתרון השני שהבאנו, של ‘קידוש מוקדם’, משום שכפי שציינו למעלה, כל השיטות סוברות שאפשר לעשות קידוש מבעוד יום בסמוך לשבת.

שאלה: 

קיבלתי על עצמי שבת מוקדם, ובתחילת הסעודה גיליתי שהתקע של הפלטה לא מחובר… האם יש מה לעשות? האם מותר לי לבקש מהשכן שלי, שלא קיבל שבת מוקדם, לבוא ולחבר לי את הפלטה לחשמל?

תשובה: 

הגם שאסור לומר בשבת לגוי לעשות מלאכה עבור היהודי, ואסור גם ליהנות ממלאכה שנעשתה על ידי גוי עבור יהודי, מותר לאדם שקיבל על עצמו שבת מוקדם לבקש מיהודי אחר שעוד לא קיבל שבת שיעשה עבורו מלאכה, והדבר מותר אפילו במלאכות דאורייתא.