על תיאור התורה שיוסף נפל על צוואר יעקב, מביא רש”י שיעקב לא נפל על צווארי יוסף בחזרה, משום שהיה עסוק בקריאת שמע. לפניכם כמה הלכות בנוגע להפסק באמצע קריאת שמע ושמונה עשרה, ופרטים נוספים בנוגע לזמן קריאת שמע.
מה מותר לעשות באמצע קריאת שמע ושמונה עשרה \ דילוג בפסוקי דזמרה בשביל להספיק קריאת שמע \ שינוי סדר ברכות קריאת שמע \ מהו זמן ‘מגן אברהם’ וזמן ‘הגר”א’ בהלכות קריאת שמע
שאלה:
לעיתים במהלך קריאת שמע יש כל מיני התרחשויות שדורשות את תגובתי, כגון, מתרים שאוסף כסף לצדקה, הטלפון שלי שפתאום רטט ומסקרן אותי לראות מי שלח לי הודעה, אדם ששואל אותי באיזו שעה המניין הבא וממתין לי שאסמן לו על השעון את השעה וכדומה. מה מכל זה מותר או אסור באמצע קריאת שמע?
תשובה:
בהלכה מבואר שבמהלך קריאת פרשה ראשונה של שמע אסור לרמוז באצבעותיו או לעשות פעולות שאינן קשורות ישירות לקריאת שמע, גם אם מדובר בדבר מצוה. לעומת זאת, בזמן קריאת הפרשה השנייה מותר לרמוז ולעשות פעולות שקשורות לדבר מצוה. לכן, בנוגע לדוגמאות שהובאו בשאלה, נתינת כסף לצדקה או סימון על השעון לאדם שרוצה לדעת מתי המניין הבא, שהם פעולות של מצוה, מותר בזמן קריאת הפרשה השנייה ואסור בזמן קריאת הפרשה הראשונה, ואילו הבטה בטלפון כמובן אסורה במשך כל זמן קריאת שמע.
שאלה:
האם אלו ההלכות גם בנוגע להפסקה באמצע שמונה עשרה?
תשובה:
ההפסקה באמצע שמונה עשרה היא חמורה יותר, ובהלכה מבואר שכל פעולה שאיננה התפילה עצמה ולא עוזרת לכוונה בתפילה, נחשבת כהפסקה ואסורה באמצע שמונה עשרה גם אם מדובר בדבר מצוה, משום שנחשב הדבר כהפסקת וקטיעת התפילה אפילו שהפעולה לא כרוכה בדיבור. וכגון – אסור להרים חפץ מהרצפה באמצע התפילה, ורק באופן שהדבר מפריע לו לתפילתו [למשל, סידור שנפל על הרצפה] מותר לו להתכופף להרימו.
מכאן נלמד גם שאין כל היתר להוציא את הטלפון באמצע שמונה עשרה בשביל להביט בו מכל סיבה שהיא [חוץ מפיקוח נפש], משום שפעולה זו נחשבת כהפסק באמצע התפילה. אולם אדם שנזכר באמצע התפילה ששכח להעביר את הטלפון למצב שקט, ויש חשש שהצלצול יפריע לו ולאחרים בתפילתם, מותר להשתיקו גם באמצע התפילה, משום שפעולה זו נועדה לעזור לו ולרבים בתפילתם.
שאלה:
איחרתי קצת לתפילה, ולא יהיה לי מספיק זמן לסיים את כל ה’פסוקי דזמרה’ ולקרוא קריאת שמע בזמן. האם עדיף לקרוא קריאת שמע לפני תחילת התפילה, ועל ידי זה אוכל לומר את כל ‘פסוקי דזמרה’ בלי דילוג, או שעדיף לדלג בפסוקי דזמרה ולקרוא קריאת שמע ביחד עם אמירת ברכות קריאת שמע?
תשובה:
עדיף לדלג בפסוקי דזמרה ולהספיק לקרוא קריאת שמע ביחד עם הברכות מאשר לקרוא את קריאת שמע לפני התפילה בלי הברכות, הגם שעל ידי זה יספיק לומר את כל פסוקי דזמרה.
שאלה:
באמצע ברכת יוצר אור שמתי לב שסוף זמן קריאת שמע עומד להגיע, ואם אמשיך להתפלל כסדר אאחר את זמן קריאת שמע. מה לעשות? להפסיק באמצע הברכה בשביל לקרוא קריאת שמע?
תשובה:
אין להפסיק באמצע ברכת יוצר אור בשביל לקרוא קריאת שמע, אולם בסיום ברכת יוצר אור יכול הוא לקרוא קריאת שמע, ואחרי שמסיים את קריאת שמע יאמר את ברכת ‘אהבה רבה’ וימשיך מיד לברכת ‘אמת ויציב ונכון וכו”, משום שאין עיכוב בסדר הברכות אם אומר אותן קודם קריאת שמע או אחריה, ועדיין נחשב כקורא קריאת שמע בזמן עם ברכותיה.
שאלה:
ידוע לי שישנם שני זמנים לסוף זמן קריאת שמע ולסוף זמן תפילה, זמן ה’מג”א’ וזמן ה’גר”א’. מהו ההסבר בשני זמנים אלו? שמתי לב גם שהפער שיש בין סוף זמן קריאת שמע וסוף זמן תפילה אינו שווה בזמנים של המגן אברהם ושל הגר”א, ולמשל, היום [ה’ בטבת] בזמנים של המגן אברהם יש פער של יותר משעה בין סוף זמן קריאת שמע לסוף זמן תפילה, ואילו בזמנים של הגר”א יש פער של חמישים דקות בלבד. מה ההסבר לכך?
תשובה:
מחלוקת זו היא יסודית מאוד בנוגע לזמני ההלכה, וידועה יותר בנוגע לסוף זמן קריאת שמע [סוף שעה שלישית] וסוף זמן תפילה [שהוא בסוף שעה רביעית] אולם היא נוגעת גם לעוד הלכות שתלויות בשעות היום כגון סוף זמן אכילת חמץ, זמן פלג המנחה וכו’, ונבאר בקצרה את שורש העניין.
חז”ל קבעו שמחלקים את היום לשתים עשרה שעות, כאשר ישנם זמנים הלכתיים שנקבעים לפי החלוקה הזאת, וכגון, סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף השעה השלישית [רבע מהיום]. אולם נחלקו הפוסקים מהו ה’יום’ שאותו מחלקים לשנים עשר חלקים. דעה אחת סוברת שמתחילים למנות את זמני היום מעלות השחר [בערך שעה ורבע לפני הנץ החמה], ובשביל לקבוע את אורך השעה מחלקים את הזמן שיש מעלות השחר עד צאת הכוכבים לשנים עשר חלקים, ודעה זו ידועה כדעת ה’מגן אברהם’, ואילו הדעה השנייה, הידועה כדעת הגר”א סוברת שמתחילים למנות את זמני היום מהנץ החמה, ובשביל לקבוע את אורך השעה מחלקים את הזמן שיש מהנץ החמה ועד שקיעת החמה לשנים עשר חלקים.
יוצא אם כן, שלדעת המגן אברהם מתחילים למנות את השעות של זמן תפילה וזמן קריאת שמע משעה מוקדמת יותר מאשר לפי הגר”א, ולכן סוף זמן קריאת שמע ותפילה של הגר”א הוא יותר מאוחר מהזמן לפי המגן אברהם.
יוצא גם שכל שעה של המגן אברהם היא ארוכה יותר משעה של הגר”א, משום שלפי הגר”א מחלקים פחות זמן לשנים עשר החלקים ואילו לפי המגן אברהם הזמן המתחלק הוא ארוך יותר (אם ניקח כדוגמא את הזמנים של היום, הזמן שמתחלק לפי הגר”א הוא משעה 6:36 [נץ החמה] עד שעה 16:49 [שקיעת החמה], ואילו לפי המגן אברהם הזמן שמתחלק הוא משעה 5:03 [עלות השחר] עד שעה 18:01 [צאת הכוכבים]), ומזה נובע שהפער של השעה שיש בין סוף זמן קריאת שמע לסוף זמן תפילה הוא ארוך יותר לפי המגן אברהם מאשר לפי הגר”א, משום שה’שעה’ של המגן אברהם היא גדולה יותר.
לגבי השאלה היאך לנהוג במחלוקת זו הדעות חלוקות, ואין בידי כותב השורות האלו להכניס ראשו בין ההרים הגדולים, ורק נציין שמצד אחד ישנם המקפידים מאוד על הזמנים של זמן קריאת שמע ותפילה לפי המגן אברהם, ומאידך ישנם הסוברים שאפשר לנהוג לכתחילה כדעת הגר”א, והם נסמכים גם על חשבון נחמד שמגלה שכל החישוב של המגן אברהם יתכן רק לפי הדעה שמחשבת את שעת צאת הכוכבים בשעה מאוחרת [כשעה ורבע אחרי שקיעת החמה, השיטה הידועה כ’שיטת רבינו תם’], ומכיוון שבארץ ישראל המנהג היותר רווח הוא לא כשיטה זו, ממילא אין ענין לנהוג כהמגן אברהם.
הערה חשובה:
בעקבות הערה שקיבלתי במייל על אחת ההלכות שנכתבה באופן לא מדויק באחד הטורים בקודמים [הלכות הבדלה], ההלכה מובאת כאן באופן נכון, ויהי רצון שלא אכשל בדבר הלכה [כאן המקום גם להודות לכל אלו ששולחים לי הערות והארות על ההלכות הנכתבות בטור].
שאלה:
אדם שלא יהיה לו יין במוצאי שבת ושכח לומר ‘אתה חוננתנו’ בתפילתו, האם צריך לחזור על התפילה?
תשובה:
ידוע הדבר שאדם השוכח להבדיל בתפילתו אינו חוזר על התפילה, אולם מבואר בפוסקים שכל זאת הוא רק כאשר מתכונן להבדיל על הכוס, אולם מי שלא יבדיל על היין, וכגון שיגיע לו יין רק ביום ראשון בלילה, או שיודע שיצטרך לאכול ולשתות לפני שהוא ישיג יין, צריך לחזור על תפילתו מחמת שכחת ‘אתה חוננתנו’, משום שעיקר מצות ההבדלה במוצאי שבת היא באמירת ‘אתה חוננתנו’ בתפילה, והקלו על השוכח רק משום שיכול להשלים בהבדלה על הכוס.
