הלכות ראש השנה – שאלות ותשובות

הרה״ג אפרים קרלינסקי

09/21/2022

20:01

pexels-pixabay-65256

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת תזריע

יסורים של אהבה
על צרעת הבתים נאמר בפרשתנו:
“ונתתי נגע צרעת” ואמרו חז’ל: ‘בשורה טובה היא להם שנגעים באים עליהם , לפי שהטמינו הגויים יושבי הארץ מטמונות זהב בקירות הבתים – כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע – נותץ את הבית ומוצאן’.
היתכן, הרי הנגעים באים בגלל חטאי לשון הרע וגאווה, ומדוע שהחוטא ירוויח מטמון מהעונש שמגיע לו?
ללמדנו, שעונשי שמים לא נועדו להכאיב לאדם אלא לגרום לו לעצור את זרם החיים ולהיבנות מחדש.
היסורים אוצרים בתוכם עתיד מזהב, אם רק נפרק נכון את ה’קירות הנגועים’ של יסורי חיינו – נמצא אוצרות..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

הלכות ראש השנה

האם נשים מחויבות במנהג ‘התרת נדרים’? האם חזן בימים נוראים יכול לקבל כסף? מה הן הלכות שופר הנוגעות לכל אחד ואחד? מה מותר לאכול לפני תקיעת שופר? ומתי מדליקים נרות ליום השני של ראש השנה?

שאלה:

האם נשים הן בכלל מנהג עשיית ‘התרת נדרים’ בערב ראש השנה?

תשובה:

ישנם אנשים הנוהגים בערב ראש השנה בשעת התרת הנדרים לבקש גם בשם נשותיהם את התרת נדריהן, וזאת על פי המבואר בשולחן ערוך שאשה יכולה לשלוח את בעלה להתיר את נדריה, אולם רוב הנשים סומכות על כך שהן תהיינה ב’כל נדרי’ בליל יום הכיפורים, ובתפילה זו מתירים את הנדרים של כל הנוכחים בבית הכנסת.

שאלה:

בבית כנסת מרכזי בשכונה ביקשו ממני להיות שליח ציבור במוסף של ראש השנה, והציעו לי תשלום נכבד עבור התפקיד. האם יש לחזן בעיה לקחת כסף על ‘עבודתו’ בראש השנה?

תשובה:

טוב יעשה חזן זה אם יתפלל תפילה חשובה נוספת בבית הכנסת הזה, כגון סליחות של ערב ראש השנה וכדומה, ואז יכול ליטול שכר על עבודתו. הטעם לכך הוא, שיש אומרים שאסור לקחת שכר על עבודה הנעשית בשבת או ביום טוב, אולם כשנוטל שכר זה על ידי ‘הבלעה’ הדבר מותר, והבלעה פירושו שמכניסים וכוללים את שכר פעולת השבת בשכר המשולם עבור עבודה שנעשתה ביום חול, ובזה אין ניכר שהשכר משולם על עבודתו בשבת.

שאלה:

בבית הכנסת אצלנו עושים בכל שנה קידוש לפני התקיעות, ושמתי לב שישנם אנשים שנשארים במקום ולא משתתפים בקידוש הזה, ולא נראה לי שהאנשים האלו מתענים בראש השנה. מה הסיבה שהם לא משתתפים בקידוש? האם ישנם הוראות הלכתיות בנוגע לקידוש זה?

תשובה:

ישנה הלכה כללית שקודם עשיית מצוה שמחויב בה אסור לאכול סעודה, ולכן מבואר בפוסקים שאסור לאכול קודם קיום מצות לולב, קודם קריאת המגילה בליל פורים, קודם בדיקת חמץ וכדומה. הלכה זו נוגעת גם למצות שופר, ולכן יש מהפוסקים שכתבו שאסור לקדש ולאכול קודם התקיעות, והחמירו בדין זה עד כדי כך שבזמן שהייתה התפרצות של מגפת החולירע הורה הגאון רבי עקיבא איגר זצ”ל שמי שלא מרגיש טוב ילך לביתו אחרי התקיעות ולפני תפילת מוסף בשביל לקדש ולאכול ארוחת בוקר, ולא יקדשו קודם תקיעת שופר משום האיסור הנ”ל, וכך נהג גם הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ”ל, כאשר בשנים שהוקשה עליו להמתין עד אחרי התפילה בלי לאכול, היה מתפלל במניין מוקדם, ולאחר התקיעות היה הולך לביתו לקדש ולאכול, וחוזר לבית הכנסת להתפלל מוסף במניין מאוחר יותר. וגם זאת היקל רק ביום השני של ראש השנה, שבו מצוות שופר הוא רק מדרבנן, ולא במצוות דאורייתא של היום הראשון.

לעומת זאת, יש מן הפוסקים שכתבו שמכיוון שבשעת הדחק מותר לטעום משהו קודם קיום המצווה, גם כאן אפשר להתיר אכילה מועטת משום הקושי שיש לאנשים לעמוד בתפילה שעות רבות, ולכן נהגו במקומות רבים לקדש קודם התקיעות [ולא לאחריהן, בשביל לא להפסיק בין תקיעות אלו לתקיעות שבסדר המוסף].

ההוראה בזה למעשה היא כדלהלן. מי שכוחותיו עומדים לו, ומסוגל להמתין ולא לאכול עד אחרי מוסף, עדיף שלא יאכל קודם התקיעות, ויסתפק בשתיית מים לפני התפילה, שהיא שתיה המותרת לכתחילה. וטוב לעשות כן גם בשביל לא להיחשב ל’מתענה עד חצות’, דבר שאסור ביו”ט.

ואותם אלו שקשה להם להתרכז בתפילה בלי לאכול ולשתות, יכולים לקדש קודם התקיעות, אולם צריכים הם להיזהר שאכילתם לא תחשב ‘סעודה’ ויזהרו לא לאכול עוגות בשיעור ‘כביצה’, שהוא מקסימום 2-3 רוגלעך, ושאר אכילתם תהיה מפירות, שתיה חמה וכדומה, שבהם אין את הגבלת השיעור הזה.

הניסיון מורה שבעל תוקע הנמנע מלאכול קודם התקיעות ‘מסתכן’ בקושי בקיום התקיעות בצורה זורמת וחלקה, והחכם עיניו בראשו שלא יצא שכרו בהחמרתו להימנע מאכילה קודם התקיעות, בהפסד התקיעות באופן מהודר.

שאלה:

ידיעת הלכות התקיעה בשופר והטעויות שקורות במהלך התקיעות ודאי נוגעת לבעל תוקע ולרב שעומד לידו. מה הן ההלכות בנוגע לתקיעת שופר שאותן צריך כל אחד מהשומעים לדעת?

תשובה:

ישנם שלושה פרטים בהלכות שופר שנוגעות לכל אחד ואחד מהשומעים בבית הכנסת. ראשית דבר היא ההלכה הבסיסית בכל אדם שמגיע לשמוע ולצאת ידי חובת מצוה שצריך לכוון בדעתו לפני תחילת השמיעה שהוא מתכוון לצאת ידי חובתו בתקיעות האלו.

הלכה נוספת היא ההלכה שהשומעים צריכים לשמוע את כל התקיעה מתחילתה ועד סופה, ופירוש הדבר, שגם אם הבעל תוקע תוקע תקיעה ארוכה יותר מהנצרך לפי ההלכה, לא מספיק לשמוע מתוך התקיעה את השיעור הנצרך, אלא צריך לשמוע את כל התקיעה ולכן צריכים להאזין לתוקע כל עוד הוא עסוק בתקיעתו.

נקודה נוספת שצריך לשים לב אליה, שלא להגיע למצב שבו השומע חושב שהתוקע אוחז במקום אחר מהמקום שבו הוא באמת נמצא, ולמשל, שלא ייווצר מצב שהתוקע מתחיל כבר את התקיעות של ‘תקיעה-שברים-תקיעה’ והשומעים חושבים שהוא חוזר על אחת מתקיעות ה’תקיעה-שברים-תרועה-תקיעה’. זהירות זו נדרשת גם מה’מקרא’ שצריך לוודא שבמקרה שהוא מחזיר את הבעל תוקע על אחת מהסדרות של התקיעות, שציבור השומעים יודע זאת ויודע לכוון לתקיעות שבהן התוקע באמת אוחז.

שאלה:

מתי צריכים להדליק נרות של היום השני של ראש השנה?

תשובה:

צריכים לחכות עד לצאת הכוכבים של סוף היום הראשון בשביל להדליק נרות. בהלכה מבואר שיש איסור להכין שום דבר מהיום הראשון של ראש השנה ליום השני, ולכן אי אפשר להדליק את הנרות של היום השני בזמן שהוא עדיין היום הראשון. יתירה מזו, גם ההכנה של הנרות ליום השני צריכה להיעשות בלילה.

הלכה זו נוגעת לכל ההכנות של סעודת הלילה השני של ראש השנה, וצריכות הנשים לשים לב שהן יכולות להתחיל את ההכנות של הסעודה כגון חיתוך סלט, סידור סלטים בקערות, עריכת שולחן החג וכדומה – רק אחרי צאת הכוכבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

להמשיך הלאה או נקסט?

אקטואליה בהלכה

מט"ח של ריבית

אקטואליה

מדינה של גהינום

כותרות משנה

התנערי מעפר החול

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
pexels-pixabay-161561
זכרונות מן העבר
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
WhatsApp Image 2022-07-28 at 18.26.55
ליל שישי של חלקי - הסיירת
סגור נגישות