הלכתי לראות את כל השיעורים בעצמי

יאיר פרוש, יזם ‘חלקי בקהילתי’ באלעד, מסביר איך תפקידו כגבאי קהילה בעיר סייע לו לגבש פתרונות לבוגרי ישיבות העמלים לפרנסתם ברחבי אלעד – כיצד השתתפות בשיעור משפיעה גם על תפילות במניין ואיך נכנס לתמונה אופנוע ים

מאת: ישי הבלין

“אני פועל מטעם חלקי בקהילתי כבר חצי שנה בערך. כגבאי של בית הכנסת ‘מאור שרגא’, בית כנסת גדול מאוד, הנושא תמיד העסיק אותי. אבל הביסוס של שיעור קבוע בליל שישי, מסודר ומאורגן, זה צבר תאוצה עם ההצטרפות שלי לחלקי”, כך פותח את השיחה עמנו יאיר פרוש, יזם חלקי בקהילתי בעיר אלעד.

נתחיל מהתחלה, איך הגעת בכלל לתחום הזה?

“בית הכנסת שלנו עצמו תמיד היה אבן שואבת לאנשים מחוץ לקהילה, שבאים לשיעורים שמתקיימים בו לאורך כל היום. בדף היומי, בהלכה ובאגדה. בבית כנסת אחר אני מארגן שיעור דף היומי קבוע ב-9 בבוקר, שלאחריו יש שיעור של שעה נוספת, בהלכה או סיכום של הדף היומי. השיעור הזה קיבל דחיפה חזקה בזכות ‘חלקי’. מי שמוסר את השיעור זה הרב שלמה פרלמן, דמות משמעותית שהציבור מאוד מתחבר אליה. השיעור הזה התחיל באופן עצמאי, ניסינו כל מיני רעיונות, ואז לפי שנה וחצי, החלטנו לעבור ללמוד דף היומי וזה באמת היה מאוד מוצלח, והיום יש למעלה מ-20 חבר’ה בשעה הראשונה, וקבוצה נאה מתוכם ממשיכה גם לשעה השנייה. בהמשך קיבלנו עזרה מגורמים שונים, ולאחרונה נכנסו לעניין ‘חלקי בקהילתי'”.

מה הייתה התרומה של ‘חלקי’ לשיעור?

“זה נתן לי דחיפה לדבר גם עם אנשים שלא גרים באזור כאן. אלעד מחולקת למה שנקרא האזור העליון והאזור התחתון, והיום ב”ה אנשים שגרים באזור התחתון של העיר מגיעים ברכב או באוטובוס כדי להשתתף בשיעור. זו אמנם אותה עיר, אבל זה אזור מרוחק, וזה רק מראה לי עד כמה הצורך משמעותי. מדובר בחבר’ה איכותיים עם ראש טוב, כאלו שלמדו בישיבות ורוצים ללמוד את הדף ברצינות וברמה גבוהה. בשיעור יש שאלות, אווירה טובה, לומדים יחד עם אווירה של חיוּת”.

“באותו מקום יש לנו בליל שישי שיעור שנפתח בזכות חלקי. שיעור באור החיים על פרשת השבוע. הרעיון הוא שכל אחד מחברי השיעור מדבר לפעמים. אנחנו גם חושבים קדימה על תכנון של נסיעות משותפות לגיבוש וחיבור”.

אז יש כאן גם התגבשות חברתית, מעבר לעניין התורני עצמו?

“מאז ש’חלקי’ נתנו את הדגש על העניין הקהילתי-חברתי, ההיבט הזה מתקיים גם בשיעור היומי בבוקר, וגם בליל שישי. אפשר לראות שגם כאלה שלא מצאו את עצמם בבית הכנסת, בזכות ההשתתפות בשיעור רואים אותם יותר בתפילות. הם מגיעים להתפלל שחרית כי אחר כך יש את השיעור, ויש להם גם הרבה יותר תחושת שייכות. יש אפילו אחד שעבר מאלעד לראש העין, והוא עדיין מגיע ולא מפספס יום בשיעור, ובדרך כלל הוא מגיע גם לשיעור בליל שישי”.

“אם נדייק, אין כאן קהילה חדשה, כי יש כאן קהילה גדולה של ‘מאור שרגא’. למעשה בזכות התפקיד שלי כגבאי ב’מאור שרגא’ אני מכיר את השיעורים שמתקיימים שם לאורך היום, ואני יכול להפנות אנשים לשיעורים שיתאימו להם. הלכתי בשביל זה בעצמי לראות כל שיעור, כדי להבין למי כל שיעור יתאים. אני מכיר יהודי שסיפר לי שהוא נחלש בעניין של תפילות במניין, כי הוא לא מצא את עצמו, והיום הוא כבר במקום אחר בזכות החיבור לשיעור”.

מה התוכניות להמשך?

“קודם כל להגדיל ולהרחיב את השיעור בליל שישי. אולי להוסיף מרצים ורבנים אחרים. ובהמשך הרעיון הוא לפתוח בית מדרש שברוב שעות היום יהיו בו שיעורי דף היומי. כי אני רואה שזה משהו שמאוד תופס את האנשים. הדף היומי מאוד מקבע, וזה מה שמצליח בדרך כלל. הכוונה היא ללימוד ברמה גבוהה. שעה או קצת יותר, שבה נותנים את הנשמה. שהמגיד שיעור מתעניין ואכפתי. אני רואה שגם אם אני חושב שביום מסוים, למשל ראש חודש, אפשר לוותר על השיעור, המגיד שיעור מתקשר אלי ודוחף לא לוותר.

“וכמובן, כמו שאמרנו, מלבד העניין התורני יש גם תחושה משפחתית של המשתתפים. לאחד החברים יש אופנוע ים, אז נסענו לכינרת בבין הזמנים, והוא עשה סיבוב לכל הילדים. ישבנו יחד, שרנו ואכלנו, וכך חיזקנו גם את הקשר הקבוצתי, שזה נושא שנמשיך בעז”ה לעבוד עליו ולתמוך בו”.