הצעת מחיר או הצעת עבודה

שאלה: שעונו של ראובן שבק חיים, העובד בחנות השעונים בה ביקש למסור אותו לתיקון
אמר לו שמחיר התיקון הוא 50 ₪, ונטל את השעון לתיקון. כאשר ראובן הגיע לאסוף את
השעון המתוקן נאמר לו שעליו לשלם 150 ₪. במענה לפליאתו של ראובן על שינוי המחיר,
הסביר העובד כי כאשר הם פתחו את השעון, התברר שהמנגנון היה שבור, והם הכניסו
מנגנון חדש שעולה 100 ₪, כך יחד עם העבודה, יוצא החשבון 150 ₪. כעת עם המנגנון
החדש, יחזיק השעון מעמד שנים רבות. ראובן טוען שהוא לא היה משקיע 150 ₪ על תיקון
כזה, והוא מסרב לשלם סכום זה. האם הוא חייב לשלם על המנגנון החדש שהוא קיבל?
תשובה: מכיוון שראובן לא ביקש מהם להחליף את המנגנון, והם לא שאלו אותו לפני
ההחלפה, על פי הדין יכול ראובן לומר שייקחו בחזרה את המנגנון החדש, ויחזירו את
המנגנון הישן [והשבור] שלו. הלכה זו מבוססת על ההלכה של ‘יורד שלא ברשות – לשדה
שאינה עשויה ליטע’ – מי שנוטע אילנות בשדה חברו, שדה שאינה מיועדת לנטיעה זו, יכול
בעל השדה לומר לנוטע שהוא מוכן לשלם רק את עלות האילנות, או לחילופין שייקח הנוטע
את האילנות שלו משדהו, ואין הנוטע יכול להכריח את בעל השדה, להשתמש במה שהכניס
לרשותו. גם כאן, ראובן אינו מייעד את שעונו להחלפת המנגנון, ולכן על פי הדין יכול הוא
לומר לבעלי החנות שייטלו את המנגנון שלהם, ולא יחייבו אותו על עבודתם.
מורה ההוראה שהתבקש לחוות את דעתו בשאלה זו הציע לבעלי החנות להסכים לקחת
מבעל השעון רק 100 ₪, שהוא עלות המנגנון ולוותר על מחיר העבודה, ולמחיר כזה הסכים
גם בעל השעון, ובזה בעצם התקיימה האפשרות השנייה שיש ב’יורד שלא ברשות’, שמשלם
רק את עלות האילנות שהלה נטע.

שאלה: בעל מלאכה שעוסק בעבודות אלומיניום התבקש לתת הצעת מחיר לשמעון עבור
סגירת המרפסת שלו. לאחר בחינת המרפסת המדוברת הוא נתן הצעת מחיר של 20,000
₪, שמעון הסכים למחיר זה והעביר לבעל המלאכה מקדמה של 1,500 ₪.
כאשר הגיע בעל המלאכה להזמין את האלומיניום, התברר לו שטעה בהערכת המחיר של
החומר, והצעת המחיר שנתן היא בעצם זולה בכ-2,500 ₪ ממה שהוא בדרך כלל לוקח על
עבודות כאלו, דבר שבא לידי ביטוי בסופו של דבר בריווח מועט יותר מכל העבודה הזו. האם
הוא מחוייב לעשות את העבודה במחיר הנמוך שנתן?
תשובה: בעל המלאכה צריך לעמוד בדיבורו, ולספק את העבודה לבעל הבית במחיר הנמוך
שקבע, הגם שהמחיר נמוך. ישנו שילוב של שני פרטים בשאלה זו שמביאה להלכה זו. האחד
הוא, העובדה כי הטעות במחיר אינה טעות מוכחת וברורה. ומה שבעל המלאכה ירוויח פחות
מהרגיל, עדיין אין בזה טעות ברורה. טעות ברורה היא כמו באותו מעשה שאירע בקבלן אשר
נתן הצעת מחיר לעבודה, ולאחר מכן התברר שמחיר החומר [בטון, ברזל וכו’] גבוה יותר
מכל המחיר שהוא נתן עבור העבודה. בזה נחשב הדבר לטעות מוכחת, ויכול לחזור בו.
הפרט השני הוא במה שהפועל לקח מקדמה, ונחשב בזה כאילו הוא התחיל כבר בעבודה.
אילו לא היה לוקח מקדמה, יכול היה לחזור בו משום טעות זו, ולא היה נחשב כמחוסר
אמנה.