השורה הדרמטית שהופיעה בהחלטות המועצת – דבר העורך

כינוסים של מועצת גדולי התורה, כדבר שבשגרה, הם אירוע משמים למדי. מלבד האספקט הרוחני והאפשרות להמחיש את היקר והכבוד שאנחנו רוחשים לגדולי ישראל, נדיר שכינוס כזה מוציא מתוכו החלטה שאינה צפויה מלכתחילה. לרוב כוללות ההמלצות ברכות אחידות לשלוחי דרבנן, דברי חיזוק לכלל ולפרט, עם דגש מרומז לעניינים העומדים על הפרק.

הפעם זה היה שונה. זה היה שונה לא בגלל המתח העצום ששרר קודם לכן באשר להחלטה הגורלית על הריצה של דגל התורה עם אגודת ישראל או בלעדיה, ולא בגלל היותה ההתכנסות הראשונה מאז הילקח מאיתנו מרן שר התורה הגר”ח קנייבסקי זצ”ל, וגם לא בגלל איזה תהליך חריג או צירוף חבר חדש ומפתיע.

בעיניי, השורה הדרמטית מכולן, זו שיש בה אמירה שאפשר כמעט לכנותה ‘מרחיקת לכת’, הופיעה בשקט בשקט בהחלטות המועצת, ורק חדי העין ואלו שעדיין מתעקשים לקרוא את ההחלטות במלואן נחשפו אליה.

בסעיף ו’, מודיעה מועצת גדולי התורה: “מועצגה”ת מחזקת את ידי העמלים לפרנסתם הקובעים עיתים לתורה ולומדים כפי יכולתם, ומחנכים את ביתם בדרך התורה והיראה“. זהו. אישית, אינני זוכר סעיף דומה שהופיע אי פעם בהחלטות המועצת (ואולי אני טועה).

אדם מבחוץ אולי לא יבין לפשר הדרמה וההתרגשות, אבל כמדומני שקוראי ‘חלקי בקהילתי’ יבינו גם יבינו.

קריאה מהנה

שלכם

אבי גרינצייג

קרדיט תמונה: שוקי לרר