התורה הגואלת

משה רבינו מבשר לעם ישראל את הגאולה בארבע לשונות של גאולה: “והוצאתי, והצלתי, ולקחתי, והבאתי”. לשונות אלו הן בשורה המלמדת על שלבי הגאולה העתידה לבוא. תגובת עם ישראל למשמע בשורת הגאולה הייתה: “ולא שמעו למשה מקוצר רוח ומעבודה קשה”. והשאלה עולה מאליה, מדוע נשלח משה רבנו לומר לעם דברים שאינו מסוגל לשמוע, הרי כל מחנך מנוסה יודע את הכלל של חז”ל ‘כשם שמצווה לומר דבר הנשמע – כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע’?

יש בכך לימוד גדול עבורנו: לפני שמוציאים את עם ישראל ממצרים, צריך להוציא את מצרים מעם ישראל… הגאולה חייבת להתחיל אצל אנשים בחזון, ברוח, בראש, ורק לבסוף להגיע לרגליים… משה רבינו הפיח בעם רוח של גאולה ורצון להיגאל. גם אם בהתחלה הם ‘לא שמעו’ ולא קיבלו את הדברים באופן מיידי, הלשונות הללו היו אצל עם ישראל ‘תורה גואלת’, שיצרה אט אט אצל עם ישראל מושגים חדשים ושאיפה לגדלות.

לפעמים אנחנו שומעים מסרים תורניים ורוחניים – שנראים לנו גבוהים ורחוקים מאתנו, ואנו סבורים בטעות שהם לא שייכים אלינו, כי הרי יצאנו לעבוד לפרנסתנו… זו טעות וכדאי שנשמע אותם היטב. הסיבה לכך היא שכוחם של דיבורי אמת שהם בסופו של דבר מחלחלים אל תוך הלב, ויוצרים אצל השומע את השאיפה לצמיחה תורנית.

רבים וטובים מאתנו שיצאו אל עמל החיים סבורים, כי בגלל צוק העיתים ומרוץ החיים, ‘קוצר הרוח והעבודה הקשה’, הם אינם מסוגלים לקבוע עיתים לתורה ברמה איכותית, ולחיות חיים תורניים ברמה. אל לנו – בוגרי הישיבות – להסתפק בחיים של בינוניות בעבודת ה’. העובדה שאיננו חובשים את ספסלי הכוללים, מחייבת אותנו יותר.

אנו צריכים ליצור לעצמנו קהילות מגובשות חברתית ששמות את הצמיחה בעבודת ה’ במרכז הווייתה של הקהילה. קהילות תומכות שכאלו מייצרות חיבור. אנו זקוקים לקהילה תורנית שנרגיש ‘שייכים’ אליה, אנו ולא פחות מכך נשותינו, ונדבר בה ב’שפה תורנית של גאולה’, שפה ייחודית משלנו, שפה מתאימה שגורמת לנו להאמין בעצמנו ובכוחנו, שאנחנו מסוגלים ‘לצאת ממצרים’ ולקבל על הר סיני את התורה ש ל נ ו ברמה הכי גבוהה.

כדאי שנבין, מדוע נגאלו בני ישראל בכמה שלבים ובכמה תהליכים של לשונות הגאולה, ולא יצאו ממצרים בבת אחת – ישר אל הארץ המובטחת? למדנו מכך יסוד גדול באמונה: קשה מאוד להתקרב בבת אחת אל הקב”ה ולזכות להתחבר אליו בקשר יציב וחזק. על היהודי המאמין לעבור מסע אישי של אמונה, שלב אחרי שלב, רק ככה תחדור האמונה לראשו ולבו – לאט ובטוח. את נח מתארים חז”ל כמי שהיה ‘מקטני אמונה’. נשים לב שהם לא תיארו אותו כחסר אמונה, הם תיארו אותו ‘מקטני אמונה’. נח כנראה היה עם ‘אמונה קטנה’ שלא גדלה ולא צמחה, הוא היה ‘מאמין ואינו מאמין’ כלשונם של חז”ל. יכול אדם להאמין בה’ ברמה עקרונית, אבל האמונה הזו תשפיע עליו רק עד רמה מסוימת בחיי היום יום. אם הוא ירצה שהאמונה שלו תגדל ותצמח, אל לו להסתפק רק ב’אמונה קטנה’ שאותה הוא ירש ואיתה הוא חי מילדותו, והיא נשארה אמונה ילדותית… כדי שלאדם תהיה ‘אמונה שלמה’ הוא צריך לטפח אותה ולגדל אותה במסע אמונה אישי, שמחפש את קרבת ה’ בצורה בלתי מתפשרת בכל מיני אמצעים וצורות. בחיפוש כנה ואישי אחרי לימוד תורה מתאים, אחרי קהילה תורנית שתתאים לו, ואחרי רב ומדריך רוחני שהוא יתחבר אליו. מטרת יציאת מצרים הייתה ללמד את כל העולם (ובעיקר את עצמנו…) שאנחנו העם הנבחר – נבחרי המין האנושי – נבחרנו לייצג את הקב”ה בעולם. לאחר כל כך הרבה שנות סבל מתקשה עם ישראל להאמין בעצמו, ומסרב לקבל את העובדה שעם של עבדים זה כמה דורות, דווקא הם יהיו ‘ממלכת כוהנים וגוי קדוש’. לשם כך נועדו ‘לשונות הגאולה’. כל שלב ב’גאולת השלבים’ במצרים היה במטרה לייצב את האמונה בצורה חזקה ובריאה, ולרומם את המאמינים בה’ שלב אחרי שלב – בדרך לאמונה השלמה בה’ ובעצמם.

גאולת השלבים

כדאי שנבין, מדוע נגאלו בני ישראל בכמה שלבים ובכמה תהליכים של לשונות הגאולה, ולא יצאו ממצרים בבת אחת – ישר אל הארץ המובטחת? למדנו מכך יסוד גדול באמונה: קשה מאוד להתקרב בבת אחת אל הקב”ה ולזכות להתחבר אליו בקשר יציב וחזק. על היהודי המאמין לעבור מסע אישי של אמונה, שלב אחרי שלב, רק ככה תחדור האמונה לראשו ולבו – לאט ובטוח.

את נח מתארים חז”ל כמי שהיה ‘מקטני אמונה’. נשים לב שהם לא תיארו אותו כחסר אמונה, הם תיארו אותו ‘מקטני אמונה’. נח כנראה היה עם ‘אמונה קטנה’ שלא גדלה ולא צמחה, הוא היה ‘מאמין ואינו מאמין’ כלשונם של חז”ל.

יכול אדם להאמין בה’ ברמה עקרונית, אבל האמונה הזו תשפיע עליו רק עד רמה מסוימת בחיי היום יום. אם הוא ירצה שהאמונה שלו תגדל ותצמח, אל לו להסתפק רק ב’אמונה קטנה’ שאותה הוא ירש ואיתה הוא חי מילדותו, והיא נשארה אמונה ילדותית… כדי שלאדם תהיה ‘אמונה שלמה’ הוא צריך לטפח אותה ולגדל אותה במסע אמונה אישי, שמחפש את קרבת ה’ בצורה בלתי מתפשרת בכל מיני אמצעים וצורות. בחיפוש כנה ואישי אחרי לימוד תורה מתאים, אחרי קהילה תורנית שתתאים לו, ואחרי רב ומדריך רוחני שהוא יתחבר אליו.

מטרת יציאת מצרים הייתה ללמד את כל העולם (ובעיקר את עצמנו…) שאנחנו העם הנבחר – נבחרי המין האנושי – נבחרנו לייצג את הקב”ה בעולם. לאחר כל כך הרבה שנות סבל מתקשה עם ישראל להאמין בעצמו, ומסרב לקבל את העובדה שעם של עבדים זה כמה דורות, דווקא הם יהיו ‘ממלכת כוהנים וגוי קדוש’. לשם כך נועדו ‘לשונות הגאולה’. כל שלב ב’גאולת השלבים’ במצרים היה במטרה לייצב את האמונה בצורה חזקה ובריאה, ולרומם את המאמינים בה’ שלב אחרי שלב – בדרך לאמונה השלמה בה’ ובעצמם.