זכות השותפות

הרה״ג אפרים קרלינסקי

05/27/2023

20:45

_f73c2513-e47a-4c61-8456-ab7876377f51

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת תזריע

יסורים של אהבה
על צרעת הבתים נאמר בפרשתנו:
“ונתתי נגע צרעת” ואמרו חז’ל: ‘בשורה טובה היא להם שנגעים באים עליהם , לפי שהטמינו הגויים יושבי הארץ מטמונות זהב בקירות הבתים – כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע – נותץ את הבית ומוצאן’.
היתכן, הרי הנגעים באים בגלל חטאי לשון הרע וגאווה, ומדוע שהחוטא ירוויח מטמון מהעונש שמגיע לו?
ללמדנו, שעונשי שמים לא נועדו להכאיב לאדם אלא לגרום לו לעצור את זרם החיים ולהיבנות מחדש.
היסורים אוצרים בתוכם עתיד מזהב, אם רק נפרק נכון את ה’קירות הנגועים’ של יסורי חיינו – נמצא אוצרות..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

שאלה: כאדם העמל לפרנסתו במשך היום, רציתי לדעת מה החיוב ההלכתי שלי בנוגע לקביעת
עיתים לתורה. אחלק את השאלה לשני חלקים. ראשית, ברצוני לדעת כמה תורה אני חייב ללמוד
במשך היום בשביל לקיים את מצות תלמוד תורה. בנוסף, רציתי לדעת האם יש התייחסות הלכתית
לאופן בו יש לקיים קביעות זאת. האם יש לה מקום מסוים או זמן מסוים דווקא?
תשובה: חייב כל אדם לקבוע עת ללימוד תורה גם ביום וגם בלילה, וכמאמר הכתוב ‘והגית בו יומם
ולילה’. אין שיעור לכמות התורה שצריכים ללמוד בקביעות זו, ואפילו בקביעות של 10 דקות בבוקר ו-
10 דקות בלילה מקיימים הלכה זו. ועיקר העניין הוא בקביעת זמנים אלו באופן קבוע, וכלשון השולחן
ערוך “וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרוויח הרבה”.
אין אופן מסויים בו צריכים לקיים קביעות זו, אולם הביאור הלכה כתב שבשביל להקל על קביעות
העיתים לאורך זמן, טוב לקבוע את לימוד היום מיד אחרי תפילת שחרית, לפני שהוא מתחיל בעיסוקיו
השונים [במציאות שהיתה בזמנו, שאנשים לא התחילו את ענייני העבודה שלהם מתוך הסלולרי תוך
כדי התפילה…] וכך יידע שלא ייטרד תוך כדי עבודתו ויתבטל מקביעותו, ומרוויח בזה גם את העניין
הגדול שיש בלימוד תורה במקום שבו מתפלל, וכלשון השולחן ערוך “ברית כרותה שכל הלומד בבית
הכנסת לא במהרה הוא משכח”.
כך גם בנוגע ללימוד הלילה, כדאי למצוא את הזמן שבו יהיה הכי קל לקיים את הקביעות, כגון מיד
אחרי תפילת ערבית, ולקבוע בזמן זה אפילו לימוד קצר של כמה דקות.
בנוגע לסוג הלימוד, מבואר במשנה ברורה שכאשר יש זמן מוגבל ללימוד תורה, אין ללמוד בזמנים
אלו רק גמרא [שבלימודה מקיימים את החיוב ללמוד בתנ”ך במשנה ובתלמוד, משום שיש בגמרא את
שלושתם], אלא צריכים ללמוד גם ספרי פוסקים והלכות בשביל שיידע האדם את הדרך אשר יילך בה.

שאלה: שמעתי שההלכה מתייחסת גם לאלו שלא יכולים כלל ללמוד תורה, שעליהם מוטל החיוב
לתמוך במי שלומד תורה, ובזה נחשב לו כאילו הוא עצמו לומד תורה. האם הלכה זו מצויה בינינו?
האם יש כאלו שלא לומדים תורה וכל שכרם הוא רק מתמיכתם בלימוד התורה של האחר?
תשובה: אמנם מציאות זו של אדם שאינו מסוגל ללמוד שום דבר [הן מחמת מיעוט זמנו, והן מחמת
מיעוט כישוריו לכך] אינה נפוצה כלל, אך עצם העניין של שותפות גמורה ותמיכה בלימוד תורה, מצויה
בכל בית בו הבעל קובע עיתים לתורה, ואשת החיל מאפשרת לבעל לקיים את קביעותו. ענין זה שייך
כמובן גם בכל אדם שלומד תורה, ולאו דווקא באברכים שלומדים במשך יום שלם. משום שפשוט
הדבר שגם אדם העמל לפרנסתו, אשר יוצא מדי ערב לשיעור תורה קבוע או ללימוד בחברותא,
ואשתו מתאמצת, טורחת ומשקיעה מזמנה ומכוחה בשביל לאפשר לו לצאת ללימוד זה, הרי נחשבת
היא לשותפה גמורה בלימוד התורה שלו, ובזכות מצוה זו זוכה האישה [שאינה מצווה על מצות
תלמוד תורה] לשכר מצוות תלמוד תורה בעולם הבא.
בחג השבועות, בו חוגגים אנשי בחורי וילדי ישראל את קבלת התורה, זהו המקום להוקיר ולתת כבוד
רב לנשות ישראל המתאמצות ומשקיעות במשך השנה לכך שבעליהן וילדיהן יוכלו ללמוד תורה. יום
זה הוא יום חג להן לא פחות מלומדי התורה בפועל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

להמשיך הלאה או נקסט?

אקטואליה בהלכה

מט"ח של ריבית

אקטואליה

מדינה של גהינום

כותרות משנה

התנערי מעפר החול

אולי יעניין אותך גם

WhatsApp Image 2023-09-22 at 09.32.21
מרגש: כך התכוננו ב'חלקי' סניף רחובות את יום כיפור
תמונה 2 לכתבה
הלכתי לראות את כל השיעורים בעצמי
תמונה גינסברגר לכתבה
מה זה 'חלקי'? ראיון מרתק עם הרב מתי גינסברגר, מנהל המיזם
סגור נגישות