זה סיפור על מדינה קטנה המתמודדת עם אויבים אכזריים. השכנים הלא סימפטיים מצאו דרך למרר את
חייהם של אזרחי המדינה, הם היו חודרים באישון ליל לישובים ומבצעים פיגועים ונזקים שונים. ישבו מומחי
הביטחון ודנו בכובד ראש, כיצד ניתן להגן ולשמור על אזרחי המדינה. לאחר תקופה של דיונים החליטו לבנות גדר
הפרדה. בתחילה הוקמה גדר מרשתות ברזל, אך השכנים הרעים חתכו את חוטי הברזל בקלות. משכך, הוחלט
על בניית גדר משמעותית ואיתנה. אך השכנים לא חדלו מניסיונותיהם לחצות את הגבול, הם טיפסו על הגדר והצליחו לחדור פנימה ולבצע את זממם. ישבו המומחים, טיכסו עצה וקיבלו החלטה: מגביהים את הגדר. אך עדיין היו כאלו שהצליחו לטפס על הגדר, להיכנס ולהזיק. הגביהו את הגדר בכמה מטרים נוספים. כשנוכחו מומחי הביטחון לדעת שעדיין מצליחים השכנים השונאים לפרוץ מדי פעם פרצות בגדר, החליטו לעבות אותה מלמטה ומלמעלה. כך הלכה הגדר ועובתה, והוגבהה, ושוב הוגבהה, עד שהייתה למפלצת אימתנית החוסמת כל אפשרות של חדירה, ולו של משב רוח קל, אל תוך המדינה הקטנה והמתגוננת. אז החלו האויבים לשלוח טילים אל המדינה הקטנה. בירי תלול מסלול, וארוך טווח. ישבו מומחי הביטחו בחדרי ישיבות אפופי עשן, ודנו באפשרויות חיזוק הגדר. קם אחד הצעירים שבחבורה, דפק על השולחן ואמר: רבותי, הפסיקו לדבר על הגדר. היא לא רלוונטית. במקום זה תתחילו לחשוב על פתרונות יצירתיים, אחרים, כאלו שמתמודדים עם איום שמצליח לעקוף את הגדר והופך אותה לנלעגת.
לבנות את הבית
עשרות שנים מתמודדת היהדות החרדית עם השפעות חיצוניות הנוגדות את אורח החיים התורני. שנים של התגוננות, של בניית גדרות, הגבהתן ועיבויין, והתוצאות, ברוכות מאין כמותן. אל מול ה’אוייבים’ הרוחניים,
הצליחה היהדות החרדית לשמור על עצמה, ולהגן ככל האפשר מפני חדירות לא רצויות. הגדר הוכיחה את עצמה
מול איומי השכנים, וגם מול פיתוייהם. ההצלחה לשמר עולם מושגים ‘חרדי’ וסולם ערכים תורני איכותי, היא הוכחה לכך שהגדר הייתה המהלך הנכון ביותר. הייתה. עד שהגיעו האינטרנט והרשתות החברתיות. קל להבין את ההיסטריה, את הזעם והמבוכה, את איבוד העשתונות – מול האינטרנט והשפעותיו. זה לא שהאינטרנט הצליח לחדור מעל הגדר או מתחתיה. הוא פשוט עקף אותה והפך אותה לחסרת משמעות . וכעת לא עוזר לעבות את הגדר, להגביה אותה, לחזק אותה. כל זה לא מועיל. אדם יושב בביתו, או במקום עבודתו, וכל העולם פרוש מול עיניו . כל העולם, על מעלותיו ומגרעותיו. כל העולם, על תרבויותיו וערכיו השונים. כיצד יכול אדם כזה להיות מוגן? איך הוא יכול להבטיח לעצמו: אני לא אהיה מושפע?
במצב כזה, האפשרות היחידה שנותרה היא האפשרות האמיתית ביותר: לבנות את הבית ולא רק את הגדר שסביבו. כדי שנצליח להתמודד לא די באמירות ‘נגד’. דרושות לכך אמירות ‘בעד’. בעד חינוך אישי ואמיתי לערכים תורניים, בעד יהדות איכותית שנתחבר אליה, בעד לימוד תורה וקשר קרוב עם רב תלמיד חכם – המכיר את עולמנו אישית בעד מערכת ‘כיפת ברזל’ איתנה שתהיה מסוגלת להתמודד מול השפעות לא רצויות . אין לנו ברירה, אנו חייבים להשקיע ביהדות שלנו, להשקיע בחיבור פנימי אל אלוקים. להיות יהודי באמת, ועם האמת הפנימית שבליבנו,
להתמודד – ולנצח.
תגובה אחת
מחזק מאוד,
דבר שמאוד חסר בדור שלנו
בחויה האישית שלי היה באמת חינוך של גדרות
השאלה היא איך אפשר לחיות בתוך קהילה חרדית ‘סגורה’ ועם זהות חזקה
כי אז בד”כ היהדות נהפכת למשהו חברתי