חופשת חורף בחו”ל

בתקופה זו ישנם הנוסעים לחו”ל לחופשת חורף קצרה. לפניכם שאלות ותשובות בנושאים אשר להם נגיעה בחופשות מעין אלו.

קניית פירות וירקות בחו”ל בתקופה זו \ פיקוח על העירוב בבתי מלון \ אמירת ברכה ליד נשים שלבושות באופן לא צנוע \ הנופשים בבודפשט שהמזוודה הגיעה אליהם בליל שבת

שאלה:

אני נמצא באחת מארצות מערב אירופה. האם ישנה הגבלה כלשהי בקניית פירות וירקות בסופרמרקט המקומי?

תשובה:

מכיוון שהרבה מפירות ההדר המשווקים באירופה מגיעים מייבוא, צריך לשים לב אם הפירות שרוצים לקנות מיובאים מארץ ישראל, משום שבפירות ההדר שנמצאים כעת בחנויות יש קדושת שביעית, ומלבד זאת שהקונה אותם יצטרך לשמור על קדושת הפירות, יש יסוד סביר להניח שהפירות האלו הם מייצוא ישראלי של תוצרת ‘היתר מכירה’, משום שבהלכה מבואר שאסור להוציא פירות הקדושים בקדושת שביעית לחו”ל, ולא סביר שפירות המשווקים תחת פיקוח של ‘אוצר בית דין’ ימצאו את דרכם לחוץ לארץ.

אמנם, אם פירות אלו הגיעו מפרדסים של מגדלים נכרים, תישאר רק הנקודה של שמירת הפירות בקדושת שביעית לאותם הנוהגים קדושה בפירות נכרים, וכפי שביארנו את פרטי הדין בעלון ‘חלקי בעמלי’ מספר 140.

שאלה:

אני מתארח בחוץ לארץ בסוף השבוע, ובשביל שלא אצטרך לדאוג לבשל את האוכל לשבת, אני מתארח בשבת במלון שיש על האוכל פיקוח והכשר של נותן כשרות מוסמך וידוע. האם פיקוח זה כולל גם הכשר על העירוב בבית המלון?

תשובה:

ככל הידוע לי, המציאות היא שאין זה מובן מאליו שנותן הכשרות במלון דואג גם לעירוב כשר, וחובה לברר מול נותן הכשרות האם הוא דואג לכך שהעירוב מוקם על ידי אדם הבקי היטב בהלכות עירוב, משיחה שערכתי עם מפקח עירובין שמוזמן מדי פעם להקים ולסדר עירוב במלונות בחו”ל מתברר שרבה העזובה בתחום זה, ולדבריו צריכים לברר בפרטות על כל מלון אצל נותן הכשרות האם הוא דאג לכך שאדם בקי בהלכות ובפרקטיקה של עירובים דאג לכשרות העירוב, ולא לסמוך על כך שהרבה שומרי תורה ומצוות מגיעים למלון זה לשבת.

כנראה שמציאות עגומה זו נובעת מכך שאין דרישה מספיק ברורה מנותני הכשרות לדאוג גם לעירוב ברמה ניאותה, וככל שתגבר הדרישה מנותני הכשרות במלונות בחו”ל לדאוג לכך שהעירוב יסודר על ידי אדם מקצועי [ולא על ידי תלמיד חכם שמסר שיעורי דף היומי במסכת עירובין, ובזאת מסתכמת ידיעתו בהלכות עירוב], המציאות תוכל בעז”ה להשתנות לטובה.

יש להדגיש שאין לסמוך כלל על כך שבמלון פלוני היה עירוב טוב בחורף של שנה שעברה, משום שללא תחזוקה מתמדת של העירוב, כמעט לא ימלט שהוא ייפסל.

גם במקום שהוקם עירוב טוב, יש לשים לב היטב לגבול העירוב המסומן סביבות המלון, ולהבין שכשכתוב ‘עד כאן גבול העירוב’ פירושו שמחוץ לגבול זה אין כלל היקף מחיצות, ונחשב המקום ההוא כרשות הרבים שאסור להוציא לשם שום דבר, ואפילו טישו בכיס או שעון יד.

ומעשה שהיה באחראי על העמדת העירוב במלון בחו”ל שראה בשבת את אחת האורחות מטיילת מחוץ לגבולות העירוב [שהיה מסומן עם מודעות ברורות ‘עד כאן גבול העירוב’] עם עגלת תינוק, ולשאלתו מדוע היא מטלטלת שם היא ענתה לו ‘זה בסדר, אנחנו מטלטלים בשבת’, וחוסר הידיעה וההבנה מה מתיר את הטלטול שהורגלה בו הביא אותה למכשול זה.

שאלה:

בחדר האוכל במלון מצוי שישנן נשים שאינן לבושות בצניעות, וידוע לי שישנה בעיה לברך ברכות או להתפלל כנגד אישה שאינה לבושה בצניעות. האם מועיל לעצום את העיניים, או להוריד קצת את הראש בשביל להתיר לברך ברכות כאשר יש בסביבה נשים שאינן לבושות בצניעות?

תשובה:

בהלכה מבואר שאסור לומר דברים שבקדושה כגון ברכות, תפילות ולימוד תורה כנגד אישה שלבושה שלא בצניעות, והיינו, שגלויים אצלה אזורים בגוף שבדרך כלל מכוסים, ובכלל זה הזרועות מעל המרפק והחלק העליון של הרגל, ושערות של אישה נשואה. מדרשת הפסוק למדו חז”ל שכאשר יש מול המברך אישה כזו [ואפילו חלק קטן מהגוף, כ-10 ס”מ], לא מועיל לעצום את העיניים, וצריכים לסובב את הגוף לכיוון אחר [לא מספיק לסובב רק את הראש] בכדי להתיר את אמירת הדברים שבקדושה. אם המראה הלא צנוע נמצא מאחורי חלון שקוף וכדומה, מספיק לעצום את העיניים.

ויש בנותן טעם להביא מעשה נפלא שאירע עם הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ”ל [שהיה ידוע כמדקדק גדול בהלכה, ויחד עם זאת היה זהיר ביותר ביחס נעים לזולת, והשתדל ביותר שהדאגה להלכה לא תבוא על חשבון הרגשת הזולת והיה תמיד משרה סביבו אוירה נעימה, שילוב שאינו מצוי כלל] ששבוע אחד כשהגיע לעשות הבדלה במוצאי שבת, שהתה בסלון הבית אישה שאינה שומרת תורה ומצוות שלא הייתה לבושה בצניעות מספיקה באופן שאסור היה לומר דברים בקדושה מולה, וכאמור, גם לעצום עיניים לא מועיל במקרה כזה, ובכדי לא לפגוע בה התרומם ממקומו ותוך כדי שהסתובב לכיוון השני אמר “וכעת כמנהגינו, נפנה לכיוון ירושלים לאמירת ההבדלה”.

שאלה:

קבוצה של צוות ישיבה נסעה לסוף שבוע לבודפשט והתארחה במלון, ואת האוכל הביאו איתם מהארץ בכמה מזוודות, כאשר כל אחד מאנשי הצוות נטל עמו מזוודה אחת. כאשר הגיעו לשדה התעופה התברר שאחת המזוודות [עם החטיפים והפיצוחים שנועדו ל’עונג שבת’ של ליל שבת] לא הגיעה, והם נסעו למלון עם הבטחה מחברת התעופה שברגע שהמזוודה תגיע, היא תישלח אליהם למלון, ואכן, באמצע סעודת ליל שבת המזוודה הגיעה על ידי שליח מחברת התעופה. האם מותר להשתמש בתכולתה ל’עונג שבת’ בשבת?

תשובה:

מעשה מעין זה הובא באחת התשובות בטור זה לפני שבועיים [גליון 168], ושם הבאנו שחז”ל אסרו ליהנות ממלאכה שנעשתה בשבת עבור יהודים, ולכן על פניו יהיה אסור ליהנות מהאוכל הזה בשבת. אולם במעשה שלפנינו יש נידון מעניין שמחמתו אפשר שלכל הקבוצה יהיה מותר לאכול מהמאכלים שהובאו, ורק לאדם אחד יהיה אסור לאכול מהם.

בהלכה מבואר שהאיסור ליהנות מהמלאכה שנעשתה עבור יהודי הוא רק לאותו אחד שעבורו נעשתה המלאכה אולם אנשים שלא נעשתה המלאכה בעבורם יכולים ליהנות גם בשבת עצמה מהחפץ שבו נעשתה המלאכה, ואם כן, מכיוון שהמציאות היא שהמזוודה שהגיעה הייתה רשומה כחלק מהכבודה של איש צוות מסויים, ומבחינת חברת התעופה האחריות וההתעסקות עם המזוודה האבודה היא רק מול אותו נוסע שרשום אצלם כבעל המזוודה, יוצא שהשליח שהביא את המזוודה הביא אותה בעבור אותו אדם בלבד, ולא עבור הקבוצה כולה, ולכן יכולים שאר אנשי הקבוצה ליהנות מהאוכל שהגיע, משום שאין זה נחשב שהמלאכה נעשתה עבורם.

אלא שהנידון הזה יהיה תלוי במציאות, משום שהלכה זו [שמותר לאחרים ליהנות מהמלאכה] היא רק באופן שהמלאכה שנעשתה היא מלאכה מדרבנן, אבל כשנעשתה מלאכה האסורה מדאורייתא, אסור גם לאחרים ליהנות מהמלאכה, ונצטרך לבדוק האם באותו אזור יש רשות הרבים דאורייתא [שאז יש מלאכה של טלטול והוצאה ברשות הרבים].