שאלה: את נרות החנוכה אני מדליק על כיסא שמונח בפתח הבית. כשהתעוררתי בשבת בבוקר, גיליתי שהילדים שקמו מוקדם שיחקו עם הכיסאות, ולקחו את הכיסא עליו היו מונחים הנרות (‘את החנוכייה הזזנו בשינוי’ הם אמרו לי…) כעת הכיסא עליו היו מונחים הנרות, התערבב עם כסאות דומים, ואין לי דרך לדעת על איזה כיסא היו מונחים הנרות בכניסת השבת. האם אפשר להשתמש בכיסאות?
תשובה: הכיסא עליו הדליקו את נרות החנוכה נאסר בטלטול מדין ‘בסיס לדבר האסור’ גם אחרי שהנרות לא נמצאים עליו, משום שבאופן זה מתקיימים כל התנאים הנצרכים להגדרתו כ’בסיס’. כעת, הגם שיש כנגד הכיסא האסור בטלטול – רוב כסאות שמותרים, מכל מקום אי אפשר להתיר את טלטולו על ידי דין ‘ביטול ברוב’, משום הכלל ש’כל דבר שבמניין לא בטל אפילו באלף’, שפירושו, שחפצים חשובים שמתייחסים אליהם כיחידות בפני עצמם ונמכרים ביחידות, לא מתבטלים ברוב. לפיכך, הכיסא האסור נשאר אסור, ואוסר גם את שאר הכיסאות בטלטול.
שאלה: לכבוד שבת אשתי אפתה סופגניות בתנור (אנחנו בטרנד של אוכל בריא, ונמנעים מסופגניות מטוגנות), אולם בלחץ של ערב שבת שכחתי להוציא אותן מהתנור הכבוי לפני שבת. האם מותר לפתוח את התנור בשבת בשביל להוציא את הסופגניות?
תשובה: מותר להוציא את הסופגניות מהתנור, ובדרך כלל מותר גם לסגור את התנור אחרי שהוציאו את הסופגניות. דלת של מכשיר חשמלי נחשבת בדרך כלל ‘כלי שמלאכתו לאיסור’ משום שהדלת נחשבת ככלי בפני עצמו, ומאחר והתפקיד שלה הוא לסייע ולעזור באפיה, היא נחשבת לכלי שמלאכתו לאיסור. לכן הפתיחה והסגירה של הדלת תהיה בכפוף להיתרים של ‘צורך גופו’ ו’צורך מקומו’. פתיחה בשביל להגיע לסופגניות שבפנים נחשבת . טלטול ל’צורך מקומו’ ומותרת כפי שהבאנו בעלון מספר 204 ישנם עוד מכשירי חשמל ביתיים שהדלת שלהם נחשבת לכלי שמלאכתו לאיסור, כמו דלת של מייבש כביסה או של מכונת כביסה, וההיתר לפתוח ולסגור אותם הוא רק בכפוף להיתר של צורך מקומו (למשל, צריכים להוציא כביסה יבשה מהמייבש, או לסגור את הדלת שמפריעה למעבר באמבטיה) או לצורך גופו (צריכים לסגור את הדלת בשביל למנוע את הריח של הכביסה המלוכלכת), ואסור לפתוח ולסגור אותם ללא סיבה. אם הזכרנו סופגניות אפויות, חשוב לדעת שעל סופגניות אפויות צריכים לברך ‘המוציא לחם מן הארץ’, משום שהבצק שלהם אינו מתוק ברמה של בצק של עוגה, אלא יותר דומה ללחמניות קצת מתוקות. על סופגניות רגילות מברכים ‘בורא מיני מזונות’ רק משום שהם מטוגנות בשמן עמוק, ועל בצק מבושל לא מברכים ‘המוציא’ (כמו שעל פסטה לא מברכים ‘המוציא’), אולם סופגניות אפויות נחשבות כלחם רגיל, והגם שממלאים אותה אחר כך בריבה, אין זה מוריד את ברכתה ל’בורא מיני מזונות’, משום שמילוי הריבה נעשה אחרי האפיה.
שאלה: אנו מתארחים בשבת חנוכה אצל ההורים, וחוזרים הביתה במוצאי שבת. היכן עלינו להדליק נרות חנוכה בערב שבת ובמוצאי שבת?
תשובה: מקום קיום מצות נרות חנוכה הוא רק בבית בו האדם מתגורר. כאשר נוסעים להתארח רק לשבת, כתבו הפוסקים כי למרות שאין זה ביתם הקבוע, מכל מקום נחשב מקום האירוח כביתם לשבת, ולכן בערב שבת ידליקו בבית ההורים. בנוגע למוצאי שבת הדבר תלוי. בדרך כלל המתארחים נשארים ומתעכבים אצל ההורים לפרק זמן ממושך גם במוצאי שבת, ולכן מקום זה עדיין נחשב לביתם ועליהם להדליק שם גם במוצאי שבת, אולם ישנם מקרים בהם על האורחים לעזוב מיד במוצאי שבת (מצוי בעיקר בשבת חנוכה הנערכת בבית מלון, שם יש לפנות את החדר מיד במוצ”ש) ומקום האירוח כבר לא נחשב לביתם, ואי אפשר לקיים שם את מצות ההדלקה, לפיכך עליהם להדליק בביתם. הגם שלהלכה אפשר להדליק (בברכה) גם אם חוזרים הביתה מאוחר בלילה, יש עדיפות לבקש משכן
