יום הזיכרון – של מי?

יום הזיכרון – של מי ?
ראש השנה נקרא בפי חז”ל ‘יום הזיכרון’. למדנו מכך שמהותו של היום היא הזיכרון. על איזה זיכרון
מדובר? לומר שאלוקים ‘זוכר’ דווקא בר”ה זה לא מדויק, כי ה’ זוכר תמיד ולא שוכח דבר, כי ‘אין
שכחה לפני כסא כבודך’. במה אפוא בא לידי ביטוי הזיכרון המיוחד של ר”ה ?
רבותינו מסרו לנו את העובדה המופלאה שבר”ה נידון האדם ‘באשר הוא שם’ – כלומר לא על פי
עברו ומעשיו בשנה החולפת, אלא לפי מצבו העכשווי ולפי שאיפותיו האמיתיות. משמעות יום הדין
של ר”ה הוא עד כמה יצליח האדם להתעורר ולהיזכר מיהו באמת, מהי האמת שלו, ומה תפקידו
בעולם – בו הקב”ה הוא המלך. כנראה, שיום הזיכרון לא נועד כדי שה’ ייזכר מי אנחנו – את זה הוא
בוודאי יודע, אלא כדי להזכיר בעיקר לעצמנו – מי אנחנו אמורים להיות, ואת מי אנחנו מיצגים. מה
אנחנו בוחרים לזכור, ומה אנו מעדיפים לשכוח.. במהלך השנה החולפת אנו שוכחים לפעמים את
היותנו נבחרי האנושות – נציגיו היהודים של מלך העולם, וגם אם יש לנו את הזיכרון הבסיסי הזה –
אנו שוכחים שאנחנו מסוגלים לחיות ברמה גבוהה יותר של יהדות. רבים מאתנו חושבים על עצמם,
מה כבר יכול לצאת מאתנו – אנשים עובדים.. – או מה כבר יכול להשתנות בשנה הבאה, מה שהיה
הוא שיהיה… לכן, בתחילת השנה, אנו מזכירים לעצמנו את החזון הענק של חיינו, ועושים מאמץ
להיזכר שאנחנו כן יכולים ורוצים, לחיות רק עם הזיכרונות הטובים והיפים של חיינו, מתוך אמונה
בעצמנו ויכולותינו. אנו מבקשים ‘לשכוח’ את כל הזיכרונות השליליים של השנה החולפת, מחשבות
שגורמות לנו להתייאש מלרצות חיים אחרים ושינוי לטובה. יום הדין של ר”ה הוא יום הזיכרון בעיקר
של האדם, וכפי עומק הזיכרונות הטובים שהאדם מגלה בעצמו, כך עולה זיכרונו הטוב לפני ה’,
שיעניק לו שנה טובה בה יוכל לממש את אותם המחשבות והזיכרונות הטובים.
ספר הזיכרונות שלי
בפיוט לר”ה נאמר: ‘היום יכתב בספר הזיכרונות החיים והמוות’. ‘ספר הזיכרונות’ הנפתח בר”ה, אינו
מלא בזיכרונות שיזכירו לה’ את מעשינו מהשנה החולפת, כי כאמור, הקב’ה אינו זקוק לספר כדי
לזכור דברים, ובר”ה הזיכרונות של מעשי האדם בעבר, אינם רלוונטים כי האדם נידון ‘באשר הוא
שם’. ‘ספר הזיכרונות’ ‘נכתב’ ע”י כל יהודי בר”ה לפני ה’, בעת שהוא מעלה על ה’כתב’ את כל
זיכרונותיו הטובים, במה הוא באמת מאמין, ומה הוא רוצה לעשות עם חייו. ככל שיתמלא הספר
בזיכרונות טובים של ‘חיים’, כך נכתב ונחתם ביום הזיכרון הטוב שלנו – לחיים טובים.
אבינו מלכינו זוכרנו בזיכרון טוב לפניך.
מהי משמעותה של בקשה זו, הרי ה’ זוכר את הכל, וכי זו בקשה הגיונית שה’ יזכור לנו רק את
מעשינו הטובים? כאמור, בר”ה אנו צריכים לאסוף מתוכנו את כל הזיכרונות הטובים שאנו זוכרים,
אודות תפקידינו בעולם ושאיפותינו הטובות. בימים אלו אנו מבקשים מה’ שיעזור לנו להיזכר ולהעלות
מתוכנו, עוד ועוד ‘זיכרונות טובים’ של שאיפות טובות, ולבקש לחיות בשנה הבאה, עם כמה שיותר
‘זיכרון טוב’ על עצמנו ואמונה ביכולתנו. עם כאלו זיכרונות אנו מבקשים מאבינו מלכינו לעמוד לפניו