יושבי שער ועומדי בפתח

טור אורח

06/29/2023

12:50

_390fb474-2d15-47db-8364-c3fa1d09cb5b

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת חוקת

’נחשים בעולם התורה’
כתרופה לנשוכי הנחש – עשה משה רבנו נחש נחושת, תלה אותו על נס, וכל הנשוך שהביט לעברו ושיעבד את ליבו לשמיים – התרפא.
אז מדוע לעשות נחש נחושת, די היה לומר למי שרוצה – שיביט באמונה ותפילה לשמיים ויתרפא ?
מכאן לימד רבי חיים מוולאז’ין זצ’ל את הסגולה הנפלאה שלו, כשיהודי נתקל בצרה – שנמשלה לנחש מכיש – יביט לתוך הצרה בעיניים, ויתרכז במחשבה ש’אין עוד מלבדו’ ואין שום כח אמיתי בעולם מלבד רצון ה’. המחשבה הזו תבטל מעליו כל ’נחש’..
נמצא איפוא, שלא מספיק לומר על כל צרה שסביבנו- ’הכל משמיים’, אלא צריך להביט אל תוך עיני ה’נחשים’ המקיפים אותנו, ולהבין את המסר שנשלח אלינו משמיים על ידם.
כדאי שנחשוב על זה בתקופה זו, כש’נחשים’ סובבים את עולם התורה, על מה ולמה בדיוק הם באו עלינו, ונבין דרך גזירותיהם איך להסתכל נכון לשמיים, ובמה אנחנו ! צריכים להתחזק…

סטטוס
לשבת

כשבלעם ראה שאין פתחי אוהליהם מכוונים זה מול זה, ידע שנכשל, שלא יצליח
לקללם. נראה לנו שמי שמכוון את פתחו שלא כנגד פתח שכנו – מכבד את הזולת,
דואג שלא ירגיש חשוף מידי, ושיהיה לו נוח. אבל האמת עמוקה הרבה יותר. מי
שֶׁמַפְנֶה את פתחו מפתח זולתו, מבין את הגיוון העצום הקיים במין האנושי כולו. מבין
שאין אדם שדומה לחברו, אין נפש שדומה לזולתה. כלל איתן, חזק, המתנהג
באחידות, ומכיל “רק” את הדומים לכלל הקבוצה, ודומים זה לזה – גורם ליחידים
להרגיש כלואים, מתוסכלים, עצובים ומחפשים מקום. תרים אחר אפשרות לתת ביטוי
לייחודיותם בהבנת החיים, במחשבה על העתיד, ברגישויות העבר, באופי ההורות
שמותאם להם, ומעל הכול באורח הזוגיות שמעצים אותם.
קליניקה טיפולית, בין בשעת היחיד, ובין בשעה שהיא מכילה זוג, מבקשת לסייע לכלל
הפונים – להרגיש כל אחד בשעתו שלו – ייחודי, אישי, חשוף ומודע לרבדים העמוקים
של נפשו. פעמים רבות טיפול מתחילתו ועד סופו עוסק “רק” בשאלה הבאה: האם יש
מקום בכלל אליו אני שייך, שיכול להכיל רגשות מסוימים? התנהגויות מסוימות? אורח
חיים, לבוש, יחסים, חשיפה, הפנמה ועוד…
באי בית הכנסת בליל שבת נראים כדבוקה אחת אחידה, לבושה מצוחצח, “מקטירה”
מגוון בשמים שנעשה לענן שובה תודעה ומענג. ושרה באחידות “בואי בשלום”. אולם
האמת היא שאין בית אחד דומה לזולתו ותודה לנו, לכולנו שאין פתחינו מכוונים זה
כנגד זה. האחד עייף מתלאות החיים, זולתו חרד ממצבו הכלכלי, השלישי בספסל לא
מצליח ליצור הרמוניה בשולחן השבת. והרביעי עסוק לבל ישימו לב אל הקורה
לאחרונה בינו לבין רעייתו.
כולנו רגישים, כולנו זקוקים, כולנו חוששים איך נישפט אצל זולתנו. וכן, גם איך נישפט
אצל עצמנו. הרגישות מייצרת מצוקה לא מדוברת. מצוקה לא מדוברת מייצרת תסכול,
התכנסות, בדידות והגלגל חוזר על עצמו.
אל היחיד אומר: בחר לך שעה של שקט, שעה של התבוננות, שעה בה תנסה להעז
לפתוח את פתח הגיונך אל עולם הרגשות שלך. בלי לשפוט, בלי חרדת ה”מה יגידו”
אלא פשוט כדי להתחבר את החיבור הכי משמעותי שאדם זקוק לו בעולם, זה שכאשר
בלעם הרשע שם לב לקיומו, הוא הבין ששום קללה בעולם כבר לא תתחבר אל מי
שמחובר בו.
החיבור שבהתקיימו, כמעט ואין צורך בתשובה לשאלה “לאיזה כלל אני שייך” החיבור
לעצמך באמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

ארץ ישראל שלנו

טורים

כמו מים ,חיים

אקטואליה

נכנס חרדי ויוצא - - - ?

כללי

נחשים בעולם התורה

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
pexels-pixabay-161561
זכרונות מן העבר
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
WhatsApp Image 2022-07-28 at 18.26.55
ליל שישי של חלקי - הסיירת
סגור נגישות