יש כאן עירוב?

הרה״ג אפרים קרלינסקי

06/22/2024

20:42

צילום מסך 2024-06-22 234058

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת חוקת

’נחשים בעולם התורה’
כתרופה לנשוכי הנחש – עשה משה רבנו נחש נחושת, תלה אותו על נס, וכל הנשוך שהביט לעברו ושיעבד את ליבו לשמיים – התרפא.
אז מדוע לעשות נחש נחושת, די היה לומר למי שרוצה – שיביט באמונה ותפילה לשמיים ויתרפא ?
מכאן לימד רבי חיים מוולאז’ין זצ’ל את הסגולה הנפלאה שלו, כשיהודי נתקל בצרה – שנמשלה לנחש מכיש – יביט לתוך הצרה בעיניים, ויתרכז במחשבה ש’אין עוד מלבדו’ ואין שום כח אמיתי בעולם מלבד רצון ה’. המחשבה הזו תבטל מעליו כל ’נחש’..
נמצא איפוא, שלא מספיק לומר על כל צרה שסביבנו- ’הכל משמיים’, אלא צריך להביט אל תוך עיני ה’נחשים’ המקיפים אותנו, ולהבין את המסר שנשלח אלינו משמיים על ידם.
כדאי שנחשוב על זה בתקופה זו, כש’נחשים’ סובבים את עולם התורה, על מה ולמה בדיוק הם באו עלינו, ונבין דרך גזירותיהם איך להסתכל נכון לשמיים, ובמה אנחנו ! צריכים להתחזק…

סטטוס
לשבת

המציאות המבורכת בה במרבית הערים והיישובים בארץ ישראל ישנו עירוב, הביאה לחוסר מודעות בנושא זה של
איסור טלטול בשבת, מודעות הנצרכת בזמני נופש בהם אדם מתארח במקומות שבהם אין עירוב [כגון יישובים
דרוזיים, חו”ל וכדו’]. בשאלות הבאות נשתדל להעמיד את היסודות הבסיסיים להבנת ענין העירוב, ועל סמך יסודות
אלו יוכל כל אחד להיות ערני ולברר את המותר והאסור בנוגע לאירוח בצימרים או מלונות בשבת.

שאלה: אני מתארח בשבת ביישוב בשומרון שמוקף בגדר בטחון, האם אני יכול להיות רגוע לגבי טלטול חפצים בשבת ברחובות היישוב?

שאלה: אני מתארח בשבת ביישוב בשומרון שמוקף בגדר בטחון, האם אני יכול להיות רגוע לגבי טלטול חפצים בשבת ברחובות היישוב?
תשובה: בשביל להתיר את הטלטול ביישוב, צריכים לוודא שאחראי הבקי היטב בהלכות עירובין אכן מוודא שהעירוב תקין בשני החלקים שעליהם מבוסס כל עירוב. החלק האחד הוא להקיף את כל האזור שרוצים להתיר בטלטול במחיצות, והחלק השני הוא לצרף את כל תושבי האזור ב’עירובי חצרות’, וכפי שיבואר.
כידוע, בדיני שבת כל מקום שאינו מוקף מחיצות ורבים עוברים בו נחשב לרשות הרבים או כרמלית (שהיא מקום האסור בטלטול מדרבנן), ואילו מקום המוקף מחיצות נחשב לרשות היחיד. בשבת אסור להוציא מרשות היחיד לרה”ר או כרמלית, וכן אסור לטלטל בו ד’ אמות, ובשביל להתיר את הטלטול ברחובות העיר צריכים ראשית כל להפוך את כולה לרשות היחיד, דבר הנעשה על ידי העמדת מחיצות הלכתיות סביב אותו עיר.
הבירור שהמקום אכן מוקף מחיצות כדין מצריך בקיאות הלכתית בפרטים רבים בהלכות מחיצות, והניסיון מראה שגם גדר בטחון לא תמיד עונה על הקריטריונים ההלכתיים להיקף טוב, ואין לסמוך על כך בלי בדיקה של בודק עירובין מוסמך. נדגיש, שהתחזוקה השבועית של העירוב חשובה לא פחות מהקמת העירוב עצמו, וגם מחיצות שהוקמו באופן טוב, אינן מחזיקות מעמד יותר מכמה חודשים בלי בדיקה ותחזוקה שוטפת.
אולם בזה לא די, משום שחכמים גזרו גם על הוצאה מהבית שהיא רשות פרטית, לרשות שמשותפת לשני אנשים ויותר, משום שהוצאה זו דומה להוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים. בכדי להתיר הוצאה זו תיקנו ‘עירובי חצרות’, שהוא איסוף פת מכל הדיירים (או זיכוי הפת לכל הדיירים) שנמצאים בהיקף המחיצות והנחתו באחד הבתים. היתר זה מבוסס על כך שכעת כולם נחשבים כאילו גרים באותו בית שהונח בו העירוב, וחוזרת כל הרשות להיות כרשות פרטית של אותו בית.
ולכן מלבד הבירור על המחיצות, צריכים גם לוודא שנעשה זיכוי של פת לכל הדרים תוך היקף המחיצות בשביל להתיר את ההוצאה מהבית לרשות המשותפת (חדר מדרגות ורחוב).
שאלה: אני מתארח בחו”ל במלון שהאוכל המוגש שם נמצא תחת פיקוח של נותן כשרות מוסמך. האם כשרות זו כוללת גם ‘הכשר’ שיש שם עירוב טוב?
תשובה: ככל הידוע לי, המציאות היא שאין זה מובן מאליו שנותן הכשרות במלון דואג גם לעירוב כשר, וחובה לברר מול נותן הכשרות האם הוא דואג לכך שהעירוב מוקם על ידי אדם הבקי היטב בהלכות עירוב, ולא על ידי תלמיד חכם מאורחי המלון שמסתמך על המושגים שהוא זוכר מלימוד דף היומי במסכת עירובין (וכמעשה שהיה…).
גם במקום שהוקם עירוב טוב, יש לשים לב היטב לגבול העירוב המסומן סביבות המלון, ולהבין שכשכתוב ‘עד כאן גבול העירוב’ פירושו שמחוץ לגבול זה אין כלל היקף מחיצות, ונחשב המקום ההוא כרשות הרבים שאסור להוציא לשם עגלת ילדים, ואפילו טישו בכיס.
ומעשה שהיה באחראי על העמדת העירוב במלון בחו”ל שראה בשבת את אחת האורחות מטיילת מחוץ לגבולות העירוב (שהיה מסומן עם מודעות ברורות ‘עד כאן גבול העירוב’) עם עגלת תינוק, ולשאלתו מדוע היא מטלטלת שם היא ענתה לו ‘זה בסדר, אנחנו מטלטלים בשבת’, וחוסר הידיעה וההבנה מה מתיר את הטלטול שהורגלה בו הביא אותה למכשול זה.
ועיני ראו ולא זר אנשים חרדים לדבר ה’ שהתארחו ביישוב אשר הוקף בעירוב, ובשבת אחה”צ יצאו לטייל בכביש המוביל לאותו יישוב, ולא שמו לב למודעות ‘עד כאן גבול עירוב שבת קודש’, ונכשלו בטלטול אסור.

בשביל להתיר את הטלטול ביישוב, צריכים לוודא שאחראי הבקי היטב בהלכות עירובין אכן מוודא שהעירוב תקין בשני החלקים שעליהם מבוסס כל עירוב. החלק האחד הוא להקיף את כל האזור שרוצים להתיר בטלטול במחיצות, והחלק השני הוא לצרף את כל תושבי האזור ב’עירובי חצרות’, וכפי שיבואר.
כידוע, בדיני שבת כל מקום שאינו מוקף מחיצות ורבים עוברים בו נחשב לרשות הרבים או כרמלית (שהיא מקום האסור בטלטול מדרבנן), ואילו מקום המוקף מחיצות נחשב לרשות היחיד. בשבת אסור להוציא מרשות היחיד לרה”ר או כרמלית, וכן אסור לטלטל בו ד’ אמות, ובשביל להתיר את הטלטול ברחובות העיר צריכים ראשית כל להפוך את כולה לרשות היחיד, דבר הנעשה על ידי העמדת מחיצות הלכתיות סביב אותו עיר.
הבירור שהמקום אכן מוקף מחיצות כדין מצריך בקיאות הלכתית בפרטים רבים בהלכות מחיצות, והניסיון מראה שגם גדר בטחון לא תמיד עונה על הקריטריונים ההלכתיים להיקף טוב, ואין לסמוך על כך בלי בדיקה של בודק עירובין מוסמך. נדגיש, שהתחזוקה השבועית של העירוב חשובה לא פחות מהקמת העירוב עצמו, וגם מחיצות שהוקמו באופן טוב, אינן מחזיקות מעמד יותר מכמה חודשים בלי בדיקה ותחזוקה שוטפת.
אולם בזה לא די, משום שחכמים גזרו גם על הוצאה מהבית שהיא רשות פרטית, לרשות שמשותפת לשני אנשים ויותר, משום שהוצאה זו דומה להוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים. בכדי להתיר הוצאה זו תיקנו ‘עירובי חצרות’, שהוא איסוף פת מכל הדיירים (או זיכוי הפת לכל הדיירים) שנמצאים בהיקף המחיצות והנחתו באחד הבתים. היתר זה מבוסס על כך שכעת כולם נחשבים כאילו גרים באותו בית שהונח בו העירוב, וחוזרת כל הרשות להיות כרשות פרטית של אותו בית.
ולכן מלבד הבירור על המחיצות, צריכים גם לוודא שנעשה זיכוי של פת לכל הדרים תוך היקף המחיצות בשביל להתיר את ההוצאה מהבית לרשות המשותפת (חדר מדרגות ורחוב).
שאלה: אני מתארח בחו”ל במלון שהאוכל המוגש שם נמצא תחת פיקוח של נותן כשרות מוסמך. האם כשרות זו כוללת גם ‘הכשר’ שיש שם עירוב טוב?
תשובה: ככל הידוע לי, המציאות היא שאין זה מובן מאליו שנותן הכשרות במלון דואג גם לעירוב כשר, וחובה לברר מול נותן הכשרות האם הוא דואג לכך שהעירוב מוקם על ידי אדם הבקי היטב בהלכות עירוב, ולא על ידי תלמיד חכם מאורחי המלון שמסתמך על המושגים שהוא זוכר מלימוד דף היומי במסכת עירובין (וכמעשה שהיה…).
גם במקום שהוקם עירוב טוב, יש לשים לב היטב לגבול העירוב המסומן סביבות המלון, ולהבין שכשכתוב ‘עד כאן גבול העירוב’ פירושו שמחוץ לגבול זה אין כלל היקף מחיצות, ונחשב המקום ההוא כרשות הרבים שאסור להוציא לשם עגלת ילדים, ואפילו טישו בכיס.
ומעשה שהיה באחראי על העמדת העירוב במלון בחו”ל שראה בשבת את אחת האורחות מטיילת מחוץ לגבולות העירוב (שהיה מסומן עם מודעות ברורות ‘עד כאן גבול העירוב’) עם עגלת תינוק, ולשאלתו מדוע היא מטלטלת שם היא ענתה לו ‘זה בסדר, אנחנו מטלטלים בשבת’, וחוסר הידיעה וההבנה מה מתיר את הטלטול שהורגלה בו הביא אותה למכשול זה.
ועיני ראו ולא זר אנשים חרדים לדבר ה’ שהתארחו ביישוב אשר הוקף בעירוב, ובשבת אחה”צ יצאו לטייל בכביש המוביל לאותו יישוב, ולא שמו לב למודעות ‘עד כאן גבול עירוב שבת קודש’, ונכשלו בטלטול אסור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

ארץ ישראל שלנו

טורים

כמו מים ,חיים

אקטואליה

נכנס חרדי ויוצא - - - ?

כללי

נחשים בעולם התורה

אולי יעניין אותך גם

WhatsApp Image 2023-09-22 at 09.32.21
מרגש: כך התכוננו ב'חלקי' סניף רחובות את יום כיפור
תמונה 2 לכתבה
הלכתי לראות את כל השיעורים בעצמי
תמונה גינסברגר לכתבה
מה זה 'חלקי'? ראיון מרתק עם הרב מתי גינסברגר, מנהל המיזם
סגור נגישות