יש להם חלק

הרה״ג אפרים קרלינסקי

05/11/2023

22:25

Hebron_yeshiva_1

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת תזריע

יסורים של אהבה
על צרעת הבתים נאמר בפרשתנו:
“ונתתי נגע צרעת” ואמרו חז’ל: ‘בשורה טובה היא להם שנגעים באים עליהם , לפי שהטמינו הגויים יושבי הארץ מטמונות זהב בקירות הבתים – כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע – נותץ את הבית ומוצאן’.
היתכן, הרי הנגעים באים בגלל חטאי לשון הרע וגאווה, ומדוע שהחוטא ירוויח מטמון מהעונש שמגיע לו?
ללמדנו, שעונשי שמים לא נועדו להכאיב לאדם אלא לגרום לו לעצור את זרם החיים ולהיבנות מחדש.
היסורים אוצרים בתוכם עתיד מזהב, אם רק נפרק נכון את ה’קירות הנגועים’ של יסורי חיינו – נמצא אוצרות..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

השבוע נעסוק בכמה שאלות שהופנו אלי מקוראי העלון, על נושאים שנידונו כאן בעלון, ובנושאים
כלליים בהלכה:

שאלה: שלום וברכה, אני אמור להיות בשבת באיטליה ובכדי להכנס לבית הכנסת נדרשים להציג
דרכון למאבטח בכניסה, ורציתי לשאול האם הוא מוקצה?


תשובה: יש מפוסקי זמננו שכתבו שדרכון הוא מוקצה מחמת חסרון כיס [דהיינו, כל דבר שמייחדים לו
מקום ומקפידים לא להזיז אותו מחשש שיינזק], שאסור בטלטול גם לצורך גופו, אולם מאידך דעתם
של שני פוסקים שדיברתי איתם היא שדרכון איננו מוקצה, ומה שמייחדים לו מקום מיוחד הוא לאו
דווקא מחמת שהוא יקר, אלא רק בשביל להיות מסודרים ושלא יילך לאיבוד.


למעשה נראה שאם אכן אין אפשרות להגיע לבית הכנסת בלי דרכון, אפשר לסמוך על דעת המקילים,
אולם אם ישנה אפשרות לצלם את הדרכון ולהביא איתך את הצילום [אינני בקי במציאות לדעת אם
זה שייך], עדיף לעשות כך, משום שזה מותר לכל הדיעות.


ביקשתי מהשואל שיעדכן אותי אם אכן אפשר במציאות להביא צילום של הדרכון, ולדבריו אכן היתה
אפשרות להרשם עם הדרכון בערב שבת, ולהגיע בשבת עם צילום הדרכון.


שאלה: ברצוני לשאול על תרופות למציצה שיש בהם טעם, וכגון סטרפסילס המיועד להקלה בכאבי
גרון, או ויטמין B, אבץ וכדו’, מהו דינם לעניין ברכה ראשונה, ומהו דינם לעניין השגחת כשרות, האם
טבליות מציצה שיש בהם טעם צריכים הכשר טוב. אציין שממה שבדקתי אין הסכמה בין בני אדם על
כך – האם הם נהנים מהטעם של תרופות אלו, או שזה טעם דוחה ועל כרחם הם מוצצים זאת
לרפואה.


תשובה: בנוגע לברכה ראשונה מתרופה שיש בה טעם יש להבדיל בין שלושה אופנים. אם נוטל
התרופה אינו נהנה מהטעם, לא צריכים לברך. אם נהנים מהטעם באופן שהיו שמחים לאכול וליהנות
מדבר כזה גם אם הוא לא היה תרופה [מצוי בילדים שמקבלים סירופ נורופן שהוא מאוד טעים, והם
מבחינתם היו שותים את זה גם אם זה לא היה תרופה] ודאי שצריכים לברך.


אולם יש יש מקרה אמצעי של תרופה שיש בה טעם טוב ונהנים מהטעם, אבל העיקר הוא בעצם
התרופה, ולולי הצורך בתרופה לא היו אוכלים דבר כזה להנאה [והשואל כתב לי שזו המציאות אצלו
בנטילת טבליות אלו], ובזה נחלקו גדולי הפוסקים אם צריכים לברך בגלל שבפועל נהנים, או שלא
צריכים לברך משום שהתרופה היא כעיקר והטעם הוא טפל, וכידוע, על טפל לא מברכים. ולמעשה
נראה לי יותר שאין לברך על תרופה מסוג זה.


בנוגע לכשרות אין לי מידע על התרופות המסויימות האלו, אבל ברור שצריכים השגחה על תרופה
שיש בה חומרי טעם.


שאלה: בנוגע להנאה ממלאכת שגוי עושה בשבת [גליון מס’ 168], מה הדין כאשר גוי עשה עבורי
מלאכה בשבת באופן שאסור לי ליהנות ממנה בשבת, האם מותר ליהנות מהמלאכה מיד במוצאי
שבת, או שצריך להמתין זמן מסויים?


תשובה: מכיון שאסרו חז”ל ליהנות ממלאכה שהגוי עשה עבור יהודי בשבת מחשש שמא יבקש ממנו
במפורש לעשותו, הוסיפו לאסור ליהנות מהמלאכה גם במוצאי שבת בשיעור זמן שנקרא בהלכה
‘בכדי שיעשה’, דהיינו הזמן שלקח לגוי לעשות מלאכה זו. ואופן חישוב הזמן הזה הוא לא רק הזמן שלקח לעשות בפועל את המלאכה, אלא כוללים גם את הזמן שלוקח לגוי ללכת ולהתעסק בעשיית
מלאכה זו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

להמשיך הלאה או נקסט?

אקטואליה בהלכה

מט"ח של ריבית

אקטואליה

מדינה של גהינום

כותרות משנה

התנערי מעפר החול

אולי יעניין אותך גם

_53467824-f822-429f-b8fa-e9cb1d1c6d3b
יום בחייו של טכנאי מחשבים
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
סגור נגישות