כמו לפני שלושת אלפים שנה…

הרב משה שמעון אופן

05/21/2023

15:53

_1aa93cfe-cd12-453c-9cb1-5ea22cef25bf

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת ויצא

יהודי מגלה רגישות יעקב אבינו – בחור צעיר הבורח מבית אביו, מגיע לחרן – עיר זרה – ונתקל שם בשעת צהרים ברועי צאן שיושבים בבטלה, ומיד הוא מעיר להם :
“לא עת האסף הצאן.. השקו הצאן ולכו רעו”.
סליחה יעקב , מאיפוא האומץ שלך, כאורח זר – להעיר לאנשים לא מוכרים? למדנו מיעקב , שתפקידו של יהודי הוא – ‘תיקון עולם’, וכשיהודי נתקל בעוולה ובחוסר צדק – אסור לו להיות אדיש , ותפקידו לעורר ולפעול – בלי להיות יותר מידי נימוסי. יהודי טוב מגלה רגישות לכל מה שסביבו.‏‎.‎‏
הוא מגיב. הוא פועל. וכשהוא לא יכול לעשות כלום, הוא מתפלל שיהיה טוב, אבל לעולם הוא לא מתעלם…
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

אחד מעיקרי אמונתנו שלנו הוא ‘תורה מן השמים’:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
עיקר זה מעורר תמיהה אצל מי שלא גודל על ברכי האמונה: כיצד נוכל להיות בטוחים כי ספר
התורה שנמצא בידינו הוא אכן זה שניתן לעם ישראל כולו? זיכרון היסטורי הוא דבר מתעתע.
הזיכרון עבר מדור לדור במשך אלפי שנים, כיצד נוכל להיות בטוחים שהמסרים עברו כראוי?
על מנת להבין כיצד ניתן להעביר מסר בצורה מדוייקת, נפנה יחד למשחק הילדים הפופולארי ‘טלפון
שבור’.
בקצרה, למי שלא זוכר איך משחקים: כמה ילדים יושבים זה לצד זה. הראשון לוחש מילה לזה שיושב
לידו. הוא לוחש אותה לזה שלצידו, וכך הלאה עד לאחרון הילדים בשורה. ילד זה אומר את המילה
בקול. משעשע לראות את השינויים שעוברת המילה ככל שהיא מתרחקת ממקורה. אם למשל הילד
הראשון בוחר במילה ‘כיסא’, הילד שלצידו שמע רק ‘כיס’, השלישי שמע ‘כי’ והרביעי ‘קיר’…
מה יקרה אם המסר שאנחנו רוצים להעביר אינו מילה סתמית, אלא מסר מורכב. רעיון אותו אנו רוצים
להעביר בשלימותו. אלו מנגנוני הגנה יסייעו לנו לוודא כי הילד האחרון בשורה ישמע את המילה
הנכונה? מה הייתם אתם עושים לו רציתם להעביר מסר, והיה חשוב לכם שהמסר יעבור בדיוק כמו
שתכננתם?
1) חפץ פיזי
אם הילד הראשון הלוחש ליושב לצידו ‘כיסא’ יעביר לו גם כיסא ממש, נראה שגם הילד אחרון יידע
שהמילה הנכונה היא ‘כיסא’.
2) רמזים וראשי פרקים
הילד הראשון יעביר גם פתק ובו רמזים וראשי פרקים אודות המסר המועבר.
3) חזרתיות
כל ילד יחזור על המילה מספר פעמים. גם אם בחלק מהפעמים המילה לא תישמע באופן מדויק,
ברוב הפעמים המילה תעבור בצורה נכונה.
4) העברה במקביל
ניצור עשרה טורים של חמישה ילדים. כל הילדים היושבים ראשונים יתאמו ביניהם את אותה מילה.
אם ניווכח שכל הילדים היושבים אחרונים ידעו את המילה הנכונה, נדע כי היא אכן עברה במדויק. אין
זה סביר שאותה טעות בדיוק אירעה לכולם.
5) חזרה יום יומית
נחזור על התרגיל במשך עשרה ימים ברציפות. אם בכל עשרת הימים נגיע לאותה תוצאה נוכל להיות
בטוחים שלא חל שיבוש בדרך.
6) לא מומלץ להיכשל!
הילדים יוזהרו שמי שיגרום לשיבוש יענש קשות. לעומת זאת מי שיקפיד לדייק יקבל פרס.
7) עידוד מוטיבציה
נסביר את גודל התורמה לחברה ואת החשיבות הרבה שבהקפדה על הדיוק.

את הדוגמה הזו שמעתי בעבר מהרב מרדכי נויגרשל שליט”א ואנו משתמשים בה במסגרת הלימוד
המשותף באחים לנפש. מוזמנים גם אתם לחשוב יחד עם בני המשפחה על מנגנוני הגנה שונים.
בשבוע הבא נראה כיצד מנגנוני הגנה אלו מלווים את העם היהודי במשך דורות ומוודאים את מסירת
התורה באופן רציף ומדויק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

טורים

ה'דינה' שמאחורי הקלעים

טורים

כמה טוב לקנא!

זוגיות

החוסן הביתי-אור בחשיכה

טורים

אולי יעניין אותך גם

_53467824-f822-429f-b8fa-e9cb1d1c6d3b
יום בחייו של טכנאי מחשבים
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
סגור נגישות