לא לריב, בעצם כן

לא תמיד נשארים ברמת הוויכוחים, לפעמים מדובר במריבה, בהגדרה.

אביאל נריה

06/20/2022

13:17

two-oryx-fighting-2021-08-26-15-34-27-utc_optimized

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת ויגש

התשובה הגדולה
החיים מלאים שאלות.
שנים ארוכות מתהלך אדם ושואל למה קרה לי כך ולמה לא אחרת, אבל יבוא יום ובשתי מילים אלוקיות יובן לו הכל..
כך הרגישו אחי יוסף – אחרי התלאות שעברו והשאלות שהיו להם, כשיוסף ענה להם על הכל בשתי מילים: ש'אני יוסף'!..
כך בדיוק נתמלא הבנה כשה' יתגלה ויאמר: 'אני ה'!..
יוסף מלמד את האחים ואותנו את סוד האמונה:
"לא אתם שלחתם אותי הנה – כי האלוקים – למחיה שלחני האלוקים לפניכם..".
ללמדנו, שלא אנחנו מנהלים את האירועים –
כי 'אין עוד מלבדו'..

סטטוס
לשבת

לא תמיד נשארים ברמת הוויכוחים, לפעמים מדובר במריבה, בהגדרה. 

איך נמנעים ממריבות?

טוב, מי אמר שצריך להימנע ממריבות? בואו נתחיל מזה. לא צריך להימנע ממריבות. אם אשתמש באנלוגיה החביבה של בית מדרש, הלא פשוט לכולנו שההתנגשויות הן אלו שיוצרות את שמחת הלימוד ואת ההבנה השלמה בסוגיה.

אני חושב שכדאי להבדיל בין מריבות עמוקות למריבות על זוטות. מריבות עמוקות הן מבורכות, מריבות על זוטות הן מיותרות. המדד הוא לא עוצמת המריבה, דווקא מריבות עמוקות הן קשות מנשוא, ועדיין ברכה טמונה בהן, שכן בעקבותיהן אנו מבינים יותר טוב זה את זו ומגלים עוד משהו שלא ידענו על בת הזוג.

מריבות עמוקות מייצרות אינטימיות. אחרי שבני הזוג מתקלפים מהשכבות ומהמסכות, עוברת שנה, עוברות חמש שנים, ומתישהו אין מה לחשוף יותר. מתי מתגלים צדדים באישיות שלנו שגם אנו לא שמנו לב אליהם? בשעת מריבה, ברגע בו מישהו מתפרץ בבכי או בכעס, ולא הוא ולא בן\ת הזוג מבינים למה זה כל כך עמוק. 

מריבה טובה היא מריבה שבסופה שיחת עומק שמובילה לקרבה יתירה. בני זוג שעושים הכל כדי להימנע ממריבות עשויים למצוא את עצמם לא קשורים זה לזו בכלל. ממרחק לא מתנגשים. 

במריבות על זוטות מצוי מאוד שהמריבה חוזרת על עצמה שוב ושוב. הוויכוח מעולם לא נפתר ולעולם לא ייפתר, סתם בלגן מיותר. אבל זה נורמלי. לעומת זאת כשמריבת עומק חוזרת על עצמה זה סימן ואות שלא מימשנו את הקופון, לא לקחנו את המריבה הקודמת ומינפנו איתה את הקשר בינינו. אז קדימה, הזמינו זה את זו להבין טוב מה עומד מאחורי המחשבות והרגשות והיו זוג טוב יותר.

לעתים הזמן להעמיק במקומות כואבים הוא דווקא בעת יציאה זוגית. כתבתי לפני שבועיים על החשש לקלקל רגעים יפים, אך זה אינו אלא חשש סרק. זה ה-זמן לדבר על הכל.

כמה נקודות למחשבה: 

  1. דע לך שדרכו של בן זוג שהוא חושב שבת זוגו היא פגם בייצור. מרגע שכתבתי לך את המשפט הזה תרגיש מגוחך להעביר אותו בראשך. 
  2. למה אתה רב איתה? כי אתה רוצה שיהיה לך טוב? בעקבות המריבה יהיה לך טוב?!

במה דברים אמורים, במריבות על זוטות. במריבות עומק בעקבות המריבה יהיה לך הרבה יותר טוב.

  1. מה כואב לך כשאשתך פגועה ממך, שיקירתך עצובה או שאתה בעל לא מוצלח? אם הצד השני הוא הנכון – ובדרך כלל למרבה הבושה הוא הנכון – נמצא כי בשעה שאתה מנסה לפייס אותה לא אכפת לך ממנה אלא ממך.

יש גם כמה כללים לניהול מריבות, אכתוב עליהן אי"ה בהמשך.

לשאלות אנונימיות שיענו אי"ה במסגרת הטור לחץ כאן.

לקבלת סדרת בין ריחוק לקרבה ולמינוי לתכני זוגיות לחץ כאן או שלח את המילה "צרף" לכתובת: [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

מי בראש

כללי

מקום דיבור ופלייסטוקן

חינוך

ההזדמנות של 'הבן השני'

אקטואליה

דור הולך ובא

אולי יעניין אותך גם

AdobeStock_743150453_Preview
הלכות שונות לבין הזמנים
לא תמיד נשארים ברמת הוויכוחים, לפעמים מדובר במריבה, בהגדרה. 
סגור נגישות