לוח השנה היהודי – חלק ב’

בהמשך לנושא משבוע שעבר, השבוע אנו מביאים את ההלכות הנוגעות לשנה מעוברת שבה יש שני
חודשי אדר
שני אדרים, למה ומדוע? \ הנולד באדר א’ מתי חוגג בר מצוה \ מתי מושבתים אולמות הבר מצוה
לחודש שלם \ ילד צעיר שגדלותו היא לפני ילד גדול יותר \ ילידי ל’ אדר א’, מתי גדלותם? \ הסבר
הכלל ‘לא אד”ו ראש’

שאלה:
מדוע יש שנים עם אדר מעובר, ואיך קובעים דבר זה?
תשובה:
הסיבה לאדר הנוסף המגיע מדי כמה שנים הוא בשביל להתאים את חג הפסח לעונת האביב, ובכדי
להבין את סדרה, נבאר את העניין בקצרה.
כידוע, השנה של הלוח היהודי מבוססת על 12 סיבובי הירח [ונקראת שנת לבנה], מספר הימים
בשנת לבנה הוא 354 ימים. לעומת זאת השנה האזרחית מבוססת על מיקום השמש מול כדור הארץ,
כאשר סיבוב שלם לוקח 365 ימים [שנה זו נקראת שנת חמה], ומכיוון שעונות השנה נובעות ממיקום
השמש, תאריכי העונות תמיד קבועים על פי שנת החמה [אוגוסט הוא תמיד בעונת הקיץ, ופברואר
הוא תמיד בחורף].
פער זה של 11 ימים בין שנת הלבנה לשנת החמה אמור ליצור פער גדל והולך בהתאמה של חודש
ניסן כנגד עונת האביב, ודרך משל, אם בשנה מסוימת ראש חודש ניסן יוצא בראשון באפריל, 5 שנים
אחר כך פסח יהיה בשיא החורף, בתחילת חודש פברואר.
בשביל לתקן את הפער הזה ולשמור על חודש ניסן בעונת האביב, צריכים ‘לעכב’ את בואו של חג
הפסח, וזאת על ידי הוספת חודש ללוח היהודי בכל שנתיים או שלוש. והחשבון הוא שאם במשך 19
שנה [שאמורים ליצור פער של 209 ימים] נוסיף 7 חודשים [שהם 210 ימים] הפער יושלם. ולכן יש
לנו מחזור של 19 שנים שבהם ישנם 7 שנים מעוברות, שנקבעו בשנים קבועות בכל מחזור [הסימן
לשנות העיבור הוא ‘גו”ח אדז”ט’].

שאלה:
ילדים שנולדים באדר א’ בשנה מעוברת, ובשנת גדלותם יש רק אדר אחד, מתי הם נעשים בר מצוה?
וכן להיפך, כאשר ילד נולד בשנה פשוטה בחודש אדר, ושנת גדלותו היא שנה מעוברת, האם הוא
נהיה גדול כבר באדר א’ או רק באדר ב’?
תשובה:
ילדים שנולדים באדר א’ נעשים בר מצוה בחודש אדר בשנה פשוטה. ובנוגע לשאלה השנה, להלכה
נפסק שילדים שנולדים בחודש אדר בשנה פשוטה, נעשים בר מצוה בחודש אדר ב’.

שאלה:

מתי יש חודש שלם בו כל אולמות הבר מצוה אינם פעילים?
תשובה:
לפי התשובה הקודמת, יוצא שכאשר ישנה שנה פשוטה שבה יש חודש אדר אחד, ו-13 שנים אחר כך
השנה היא מעוברת, כל הילדים שנולדו בחודש אדר נעשים בר מצוה באדר ב’, ולכן בחודש אדר א’
באותה שנה לא יהיו סעודות בר מצוה.

שאלה:
ילד שנולד בשנה מעוברת בתאריך ל’ באדר א’, ונעשה בר מצוה בשנה פשוטה שבה אין אדר א’
וממילא אין את תאריך הלידה שלו [משום שבשנה רגילה יש באדר רק 29 ימים], באיזה תאריך נעשה
בר מצוה? שאלה זו נוגעת לבנים שנולדו בשנת תשע”ו.
תשובה:
הפוסקים נחלקו בשאלה זו. פוסקים רבים כתבו שהוא נהיה גדול בל’ בשבט, ויש שכתבו שהוא נהיה
גדול רק בא’ בניסן. אותם פוסקים שכתבו שהוא נהיה גדול בל’ בשבט הוא משום שמתייחסים
לעובדה שילד זה שנולד בל’ באדר א’ בעצם נולד ביום הראשון של ראש חודש אדר ב’, ולכן גדלותו
תהיה בל’ שבט, שהוא היום הראשון של ראש חודש אדר. מאידך סברו כמה פוסקים שמכיוון שהוא
נולד בסוף אדר א’, ממתינים בשנת הגדלות עד סוף חודש אדר, ואחרי כ”ט אדר הוא נהיה גדול,
כשבעצם התאריך הוא כבר א’ ניסן [ממש כמו השאלה שהבאנו בשבוע שעבר על הנולד בל’ חשון].

שאלה:
איך יתכן שישנם שני ילדים, כשהילד השני נולד אחרי הילד ראשון, אבל יהיה בר מצוה לפניו?
תשובה:
את החידה הזאת שאלו הראשונים, ותשובתם [שהובאה בשולחן ערוך] היא על פי ההלכה שראינו
בתשובה הקודמת. מדובר בשני ילדים שנולדו בשנה מעוברת, הראשון נולד בכ”ט אדר א’ והשני נולד
יומיים אחריו, בא’ אדר ב’. שנת הגדלות שלהם לא הייתה שנה מעוברת, ולכן מי שנולד בא’ אדר ב’
נהיה גדול בא’ אדר, ואילו מי שנולד בכ”ט אדר א’ נהיה גדול רק בכ”ט אדר, כמעט חודש אחרי הילד
הצעיר יותר.
המעיינים ישימו לב לעובדה שבחידה זו הפוסקים העמידו שהילדים נולדו בהפרש של יומיים, והם
‘דילגו’ על התאריך ל’ אדר א’, ואפשר שהדבר נובע מכך שתאריך גדלותו של ילד שנולד בל’ אדר א’
אינו ברור, וכפי שראינו בתשובה הקודמת.

שאלה:
ידוע לי שלכל חג יש את ימי השבוע שהוא יכול לחול בהם, ויש ימים בשבוע שהוא לא יכול לחול בהם.
למשל, לא זכור לי שליל שבועות חל אי פעם בליל שבת, או שפורים מחוץ לירושלים היה בשבת. מה
הם הכללים והימים של כל המועדים, ומדוע נקבעו הימים של החגים שלא יכולים לחול בהם?
תשובה:

חכמים לא רצו שיום הכיפורים יחול ביום שישי או ראשון, משום שאז יהיו 2 ימים רצופים שבהם אסור
לעשות את כל המלאכות [איסור מלאכה ביום הכיפורים דומה לשבת, ולא ליום טוב], ומתים שימותו
ביום הראשון עלולים להתבזות, וכמו כן לא תהיה תצרוכת טרייה של ירקות. ובנוסף לכך, הם לא רצו
שהושענא רבה יחול בשבת, משום המחלוקת הגדולה שיש האם במקרה כזה מקיימים את מצות
נטילת ערבה.
מכוח זה נקבע הכלל הידוע של ‘לא אד”ו ראש’, דהיינו, שראש השנה לא יכול לחול בימים א’ ד’ וו’,
משום שכאשר ראש השנה חל ביום ראשון הושענא רבה יחול בשבת, וכאשר ראש השנה חל בימים
רביעי או שישי, יום הכיפורים יחול ביום שישי או ראשון.
קביעה זו משליכה ישירות על הימים בשבוע שבהם יכולים לחול רוב מועדי השנה, משום שרוב חודשי
השנה מסודרים בסדר קבוע [חוץ מחודשים חשון וכסלו, וכפי שהבאנו בשבוע שעבר], וכאשר קובעים
על יום מסוים שבו יחול ראש השנה, נקבע באופן אוטומטי גם היום שבו יחולו המועדים שלפניו.
האפשרות לקביעת הלוח באופן ‘גמיש’ מגיעה מכך שאפשר ‘לשחק’ עם החודשים חשון וכסלו, ובכך
לסדר את הימים שבהם יחולו החגים בכל שנה.