למי קראת תלמיד חכם?

טור אורח

06/27/2024

19:37

Designer

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת חוקת

’נחשים בעולם התורה’
כתרופה לנשוכי הנחש – עשה משה רבנו נחש נחושת, תלה אותו על נס, וכל הנשוך שהביט לעברו ושיעבד את ליבו לשמיים – התרפא.
אז מדוע לעשות נחש נחושת, די היה לומר למי שרוצה – שיביט באמונה ותפילה לשמיים ויתרפא ?
מכאן לימד רבי חיים מוולאז’ין זצ’ל את הסגולה הנפלאה שלו, כשיהודי נתקל בצרה – שנמשלה לנחש מכיש – יביט לתוך הצרה בעיניים, ויתרכז במחשבה ש’אין עוד מלבדו’ ואין שום כח אמיתי בעולם מלבד רצון ה’. המחשבה הזו תבטל מעליו כל ’נחש’..
נמצא איפוא, שלא מספיק לומר על כל צרה שסביבנו- ’הכל משמיים’, אלא צריך להביט אל תוך עיני ה’נחשים’ המקיפים אותנו, ולהבין את המסר שנשלח אלינו משמיים על ידם.
כדאי שנחשוב על זה בתקופה זו, כש’נחשים’ סובבים את עולם התורה, על מה ולמה בדיוק הם באו עלינו, ונבין דרך גזירותיהם איך להסתכל נכון לשמיים, ובמה אנחנו ! צריכים להתחזק…

סטטוס
לשבת

הרב ישי גוזלן | מרצה באירגוני קירוב רחוקים

לפני מספר חודשים, בעודי משוחח עם קבוצה, ניגש אלי חיים אותו הכרתי כמורה למתמטיקה. השבתי לו בשלום והצגתי אותו בנימוס בפני בני שיחי: זהו חיים מורה למתמטיקה. ככה אתה מציג אותי?!! הוא העמיד פני נעלב. ואני מנסה להבין מה טעיתי. בתחילה חשבתי שאולי הוא מצפה שאציג אותו כמומחה פדגוגי. האמת בעולם בו מאבטח הוא קצין ביטחון בכיר, ומזכיר הוא מנהל אדמיניסטרטיבי לגמרי מגיע לו. חיים ראה שאני מתפזר והסביר: ‘אתה יודע שאני מוסר שיעור דף היומי בקביעות כבר שלושה מחזורים’? וזה מעבר לשיעור השבועי בגמרא בעיון? ושיעור בספר שב שמעתתא. נו באמת! לי קראת מורה למתמטיקה?!! השיח הזה שהתקיים כמובן בנימה הומוריסטית גרם לי דווקא למחשבות רציניות. פעמים רבות אנחנו נוטים להגדיר אנשים אחרים, וגרוע מכך – את עצמנו, לפי סטיגמות או תבניות קיימות, וחבל כי אנחנו ‘משנמכים’ את עצמנו. במספר תוכניות בהן אני פעיל, פגשתי אנשים שהם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחומם, וגם אנשים תורניים ואפילו תלמידי חכמים. זה מנוגד אולי לתפיסה המקובלת אבל כדאי לדעת שיש מציאות כזאת. הרא”ש בשו”ת, דן במקרה בו העלילו על אדם עלילות שווא, והוא תבע מהמעליל ‘ליטרא זהב’, כדין המבזה תלמיד חכם. בתוך תשובתו, הוא דן בהגדרתו כתלמיד חכם, וכותב כך: דע כי בירושלמי איתא שהמבייש את הזקן נותן לו דמי בשתו… ליטרא דדהבא. וזקן זהו שקנה חכמה והיינו ת”ח שתורתו אומנותו והיינו שקובע עתים לתורה, ואינו מבטל לימודו אלא בשביל מזונותיו כי אי אפשר לו ללמוד בלא מזונות, כי אם אין קמח אין תורה וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון. הלכך כל אדם שעושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, כגון שיש לו עתים קבועים ללמודו ואינו מבטלם כלל ושאר היום כשהוא פנוי שאינו צריך לחזר על מזונותיו, הוא חוזר על הספר ולומד ואינו מטייל בשווקים וברחובות אלא כדי להשתכר פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, ולא לאצור ולהרבות ממון לזה אני קורא ת”ח והמביישו משלם קנס המפורש בירושלמי (כלל טו סימן י). לא מדובר כאן בדברי עידוד ודרבון של הרא”ש, אלא בפסק הלכה להוציא ממון. כל אדם העוסק למלאכתו חייב לתלות את הטקסט הזה על הקיר במקום בולט, ולהפנים כי יחד עם השאיפות המקצועית ניתן לשאוף לרף התורני הגבוה ביותר – תלמיד חכם. הגדרה שיכולה להשפיע באופן אקוטי על אורח החיים של הבית, המשפחה והמעגלים סביבו. אז אם אתה רואה את עצמך כאדם לא מקובע החושב רק בתבניות מקובלות, ואתה גם מכוון גבוה בחייך מבחינה מקצועית. אל תתפשר – גם במרחב הרוחני שלך – כוון גבוה. לא פחות מתואר ‘תלמיד חכם’ עליו היה חותם הרא”ש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

ארץ ישראל שלנו

טורים

כמו מים ,חיים

אקטואליה

נכנס חרדי ויוצא - - - ?

כללי

נחשים בעולם התורה

אולי יעניין אותך גם

_53467824-f822-429f-b8fa-e9cb1d1c6d3b
יום בחייו של טכנאי מחשבים
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
סגור נגישות