לראות בעיניים

טור אורח

01/13/2024

23:27

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

ראש השנה

יום הרצונות הטובים
ראש השנה נקרא יום הזכרון.
מדוע?
כי ר”ה הוא יום דין של ‘גילוי הרצונות’.
לא יבדקו אותך איך התנהגת בשנה החולפת, וכמה מצוות או עבירות עשית – את זה יבדקו איתך ביום כיפור.
אתה כן תיבדק; איך אתה באמת רוצה שהשנה הבאה תיראה אצלך ?
מה באמת אכפת לך ?
מה אתה מוכן לתרום לעולם סביבך – כדי שהמלך יהיה נוכח בו יותר ?
ככל שתביא לדיון בענינך יותר רצונות טובים –
ככה תקבל מ’שופט הרצונות’ שנה טובה – שבה הוא יזכור לך רק את הרצונות הטובים…

שנה טובה
מבית חלקי בקהילתי

סטטוס
לשבת

שו”ת נשות חלקי | עם הרב זאב קצנלבוגן

שלום וברכה.
ראיתי שהרב כתב על “יד ההשגחה שהגנה באופן בולט על ישובים שומרי שבת
במוצהר…” ורציתי לומר שזה ממש ממש קשה לי לשמוע את העניין של שמירת שבת?
ומה יגידו עשרות חיילים שומרי שבת שיצאו בגופם להגן בקרב ומתו למרות שמירת
השבת. הם לא, והיישובים כן? לא מבינה את זה שכולם מרשים לעצמם לחשבן את החשבונות. תמיד ניתן להתחזק, במיוחד בשבת, אבל למה להגיד ככה: ‘זה מה שמגן’. כי מה מפחיד? אם חלילה וחס היה
קורה כזה דבר במקומות שומרי שבת אז מה נעשה פתאום עם הידיעה שבעצם השבת היא
לא מה שחשבנו? חבל שכולם מדברים על זה. לדעתי האישית זה נח, אבל בהחלט מקטין אמונה וגם שם
הרבה חרדים במקום של “אנחנו בסדר גמור… זה שייך לחילונים, שמאלנים. אשמח לקבל תשובה כנה לנושא

שלום לך
זו רגישות מאד מאד חשובה, ואשרייך. אני לכשעצמי, אוהב לעשות הפרדה בין המקומות בהם רואים את יד ההשגחה, לבין המקומות בהם אנחנו נכנסים לשיפוטיות וביקורת. לומר, האירוע קרה בגלל השני, זה
לא רציני בעיניי, ומתחמק מאחריות. בענייני חשבון נפש, אני מעדיף להתעסק בתוכי פנימה ולהשאיר לאחרים לעשות זאת עם עצמם. אבל בהקשר ליד ההשגחה, נראה לי פספוס לא לשים לב. נתבונן רגע על המציאות
כפי ששמעתי עליה: האסון הוא גדול מנשוא, נהרגו בו שומרי מצוות ושאינם כאחד.
בוודאות לא ניתן לראות בסיפור הנוכחי ששומרי שבת ניצלים לעומת מחלליה. יחד עם זאת יש כאן שני פלאים גדולים (יש הרבה יותר, רק אני מדבר בהקשר הזה)

  1. דרך חציית הגבול של הארורים היתה פלאית, הרי הגדר באמת מתוחכמת מאד, והם עשו זאת בצורה הכי פשוטה שיש.
  2. העובדה שישובים בעלי שער הסגור בשבת מנעה מהם כניסה, פלאית לא פחות, שהרי דקה קודם הם עברו מחסום פי אלף יותר מורכב. )שמעתי מתושב אחד הישובים שראו אותם פונים לכיוון ישוב אחר ללא סיבה
    הנראית לעין). מקוה שתיארתי את המציאות באופן סביר.
    אם כן, עומדות בפנינו שתי אפשרויות. או לומר, וואו, זה מטורף ולא הגיוני, ולומר זאת שוב ושוב. או לשאול את עצמנו האם זה גם מלמד אותנו משהו?
    מכיון שהחינוך התורני שלנו, הוא ללמוד מהמציאות, זה בהחלט הגיוני להציע הצעות. ואם רבים מסכימים איתם, זה אפילו הגיוני לאמץ אותן. אז הנה הצעה:
    למרות שמאז שחרב הבית, ההנהגה הכללית של הקב”ה איתנו היא הנהגה של הסתר פנים (הסתר פנים, אין הכוונה דווקא לטרגדיות, אלא בעיקר לכך שאנחנו לא מבינים למה דברים קורים, לא הדברים הטובים ולא
    הדברים הרעים( אז קשה לנו לראות באופן מוחשי, שכאשר יש גשם זה סימן שאנחנו מקיימים מצוות כראוי. וחלילה אם יש בצורת, זה בגלל שלא. שהרי כך נראה הסתר פנים. גם הגשם וגם הבצורת, לא ברורים לנו למה הם באים. למרות זאת יש הבזקים קטנים בתוך ההסתר, שדברים שם קצת יותר בולטים
    לרגע. ואם רואים אותם לא כדאי לפספס. איך היה אומר הרב מורי ורבי זצ”ל – לא זה מה שגורם לי להאמין, אבל מכיון שאני יודע שזה נכון, זה נעים לפעמים לראות את זה בעיניים.
    מקוה שנתתי לך כיוון
    בברכה
    זאב קצנלבוגן
    מעוניינת לשלוח שאלה לרב, כתבי
    [email protected] למייל
    לרישום קבלת כל תכני” הזכות ליהדות הרשמי
    https://lp.smoove.io/ozk7?cs=chelki : כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

טורים

למה לא מבקשים סליחה ב'סליחות'?

אקטואליה

הקונספציה של ימים נוראים

כללי

איומים ונוראים

זוגיות

האיש שחשב שאשתו קובעת

אולי יעניין אותך גם

סדרת שיעורים קצרה ומרתקת מאת הרב אלימלך קורנפלד שליט"א
דף הקהילה - כ' אלול
סגור נגישות