מדוע מאחלים שבת שלום?

הרב חגי ולוסקי

06/02/2023

13:25

_5386a2cd-9de7-4a42-9aef-868d591eaa51

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת בלק

בלעם והרשת החברתית
למרות נסיונותיו של בלעם לקלל את ישראל, כשהוא ראה ” את ישראל שוכן לשבטיו ” כלומר ’שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה – שלא יציץ אחד לתוך אוהל חבירו’ או אז, הוא משנה את דעתו, מחליט לברך ואומר; ” מה טובו אוהליך יעקב “.
מה יש בעובדה הזו שאין בעם ישראל את תכונת המציצנות – כדי לשכנע אפילו רשע כמו בלעם – לברך את עם ישראל ?
כי העובדה שכל אחד מבין שיש לו בעולם תפקיד משלו, וכל מה שיש לו נועד כדי לממש את התפקיד שהוא רק שלו, כל זה מונע את הצורך להציץ לתוך הבית של השני, כי ’כל אחד והעניינים שלו’.
כשעין רעה כמו של בלעם רואה את זה, היא בעצם ’לא רואה’ כלום, אין לה שום כח, כי כל הכח שלה לראות ולהשפיע לרעה, זה עד כמה שהאדם עצמו מפקיר את ביתו לעיניים של כולם, ונותן להם להציץ..

כמה קל היום היה לבלעם להפעיל ’עין הרע’, בעולם שבו הרשת החברתית גורמת למציצנות של כולם בכולם..
הוא היה יושב לו בביתו משועמם, מדפדף להנאתו, ועוקב ומציץ באורח חייהם של חיות הרשת ושאר אישים ’קבצני לייקים’ – שמעלים כל הזמן על המוקד של ’עין רעה’ את ביתם ומשפחתם..

יהודי שיש לו עולם פנימי משל עצמו, שום לייק לא יגרום לו אושר- הוא פשוט יהיה מיותר..

סטטוס
לשבת

בשבת מקובל לאחל איש לרעהו ‘שבת שלום’. מדוע אנו אומרים כך? ולא כמו בשאר ימות
השבוע בהם אין אנו אומרים ‘שני שלום’ וכיו”ב?

לוח השנה של חיינו מוקף בכמה מעגלים. המעגל ההיקפי – חודש, מונה עשרים ותשעה –
שלושים ימים. מה מתרחש במקביל בגרמי השמים? הקפת הירח את כדור הארץ.
במעגל הפנימי יותר, במשך עשרים וארבע שעות כדור הארץ מסתובב על צירו, יחידת זמן
המוכרת לנו גם בכינוי ‘יממה’.
שבוע זו יחידת הזמן היחידה, שבמקביל אליה לא מתרחש מאומה בגרמי השמים. מדוע?
לספרה שבע, יש משמעות רבה ביהדות כפי שביארנו בעבר. גם היום השביעי – אינו יום רגיל,
אלא יום מיוחד, ובעל משמעות פנימית. לכן אנו עושים פעולות רבות, שמטרתן לבטא את
קדושת השבת, ולהדגיש את ההבדל שבינה לבין ימות החול. בראשן, העצירה מהעשייה
השוטפת, לצד המנוחה המאפשרת לנו להנות כראוי מזיו אורה של השבת.

מצינו לכך מקור בדברי המשנה ברורה, שפסק להלכה בסימן שז ס”ק ה’, בשם השל”ה: “אדם
המבקר לחברו בשבת בשחרית, לא יאמר לו כדרך שאומר בחול ‘צפרא טבא’, רק יאמר לו:
‘שבת טבא’ [בלשון קודש או בלשון חול כמנהגנו היום] כדי לקיים ‘זכור את יום השבת'”.

בימות החול רגילים אנו לומר ‘שלום’, אולם בשבת יש מצוה מיוחדת לזכור את קדושת השבת,
ולהבדילה משאר ימי השבוע, ולכן אנו אומרים ‘שבת שלום’, ומקיימים בכך מצוות “זכור את
יום השבת לקדשו”.

יש דעות בקרב הפוסקים, שבאמירת ‘שבת שלום’ (או ‘גוט שבת’), לאחר פלג המנחה יש
חשש שמקבלים את קדושת השבת, אא”כ מכוון במפורש שלא לקבל באמירה זו את השבת.
הגרש”ז אוירבך זצ”ל חשש מכך, ולכן אמר שיש ליזהר לומר ‘ערב שבת שלום’ (הליכות שלמה
תפילה פ”ב הערה 44).

לאחר שנחוש בעצמנו שאמירת ‘שבת שלום’ אינה אמירה גרידא “מן השפה ולחוץ”, וננסה
להרגיש בתוכנו את קידוש השבת, גם באמירה ובשיח, נוכל להנחיל תחושה זו לילדינו יותר
בקלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

אבלות חדשה ישנה

חיי המעשה

ערב חברה

אקטואליה בהלכה

כללי

ארץ ישראל שלנו

אולי יעניין אותך גם

image
שיעורים שיעשו לכם סדר
pexels-victoria-akvarel-1094072
למלא את הבור
pexels-lola-russian-3679490
אנחנו מחפשים שייכות
סגור נגישות