מה זה ‘חלקי’? ראיון מרתק עם הרב מתי גינסברגר, מנהל המיזם

“היזם” /// מאת: הרב ישי הבלין

מאות שיעורים, עשרות רכזים

מתי גינסברגר, תושב מודיעין עילית ומוכר לרבים מתושביה, נמנה על מייסדי ארגון ‘חלקי בעמלי’ ומשמש בו כמנהל וכמדריך. לקראת השנה החדשה, הוא מסתכל בסיפוק על הקמת הארגון ופריצתו לתודעה בשנה החולפת, וניאות להתראיין לנו ולהרחיב על התהליך.

איך בעצם הגעת לכל הסיפור הזה?

“אני מוסר שיעור דף היומי בברכפלד בכל יום ב-5.20 לפנות בוקר כבר למעלה מ-17 שנה. מהרגע שפתחתי את השיעור, תפסתי את הפוטנציאל שיש במסירת שיעור, גם למוסר השיעור וגם לשומעים. התחלתי לשכנע אנשים סביבי למסור שיעורים. אני חושב ששבוע אחרי שאני התחלתי נפתח השיעור השני, אחרי ששכנעתי את החברותא שלי למסור גם. הייתי אז בערך בגיל 21. מאז ועד היום כבר פתחתי למעלה מ-500 שיעורים ברחבי הארץ”.

500 שיעורים?

“התחום המקצועי שלי הוא הדרכות בנושאי תקשורת בן-אישית והשפעה, קאוצ’ינג. למשל קורס מנהלים של בתי ספר וכדומה. כשמגיעים אלי אנשים שרוצים למסור שיעורים אני נותן להם את ההדרכה בחינם. לפני שנתיים, כשלעלון הזה עוד קראו ‘חלקי בעמלי’, התפרסמה בו כתבה על ‘איך פותחים שיעור’, ומזה לבד נפתחו כמה שיעורים. ארגון ‘דרשו’ עשו איתי כתבה לפני שנתיים, ואנשים מתקשרים ומתייעצים”.

אתה סופר את השיעורים שנפתחים בעזרתך?

“לא לגמרי, אבל כן את ה’פיקים’ הגדולים. פעם היה לי רגע של התפרצות ופתחתי 30 שיעורים במודיעין עילית. זה היה לפני 10 שנים. אני ממש מאמין בהון האנושי. אני מאמין שאדם שמגיע עם אש בעיניים עושה מהפיכה. אני תמיד אומר שהגיבור שלי הוא אלקנה, אבא של שמואל. הוא ראה שהעלייה לרגל בזמנו נפסקה, כמה מטורף שזה נשמע, והוא התחיל להניע מהלך שסחף את כל העם. אדם אחד קם והחזיר את מוסד העלייה לרגל. לכן אני מאוד מאמין שאדם אחד משוגע לדבר יכול לעשות פלאות.

“באותו זמן ‘דרשו’ פנו אלי וביקשו שאפתח עבורם שיעורים. שאלתי אותם כמה שיעורים הם רוצים לפתוח, אז הם אמרו שיש להם 5 והם רוצים להכפיל את המספר. לא הבנתי מה הוא אומר לי. אחרי שבועיים פתחתי לו מעל 70 שיעורים. לפני 6 שנים עשינו עוד פרויקט והקמנו כ-200 שיעורים. זה מגיע עם הכוח של ארגון כמו דרשו. הם לקחו אותי מסדנא לסדנא וככה זה הגיע לממדים כאלו”.

ואיך הגעת לחלקי בקהילתי?

“הייתה לי פגישה עם הרב גרינבוים על נושא אחר, ובדרך אגב סיפרתי לו על הפעילות בנושא השיעורים. הוא זיהה שאני משוגע לדבר והעלה את הנושא של חיבור בני תורה עובדים. שנינו הכרנו את הבעיה של אותם אנשים שנשארו מנותקים בשטח. אני מאוד האמנתי בבניית שיעורים והוא הגיע עם פתרון של חיבור לקהילות. למעשה אנחנו עושים שילוב: חלקי בקהילתי בונה קהילות, אבל היא משתמשת הרבה בפלטפורמה של שיעורי תורה חברתיים כדי לחבר אנשים לקהילה. זה שילוב מאוד מעניין, ומשם התחלנו”.

ומה עשיתם מבחינה מעשית?

“הרב גרינבוים גייס תקציב ולקח על עצמו את האחריות העצומה של הכספים, והתחלנו לגייס אנשים. נסעתי עיר-עיר, שיגעתי אנשים, והתחלתי לאסוף חבר’ה יוזמתיים בקהילה שלהם, וכאלה שיש להם גישה ושייכות לנושא”.

מה הפרופיל של הרכזים שחיפשת?

“אנשים שיש להם אחריות סביבתית. הרבה אנשים מאוד עסוקים ושקועים בעצמם, בעבודה, במשפחה. יש סוג של אנשים שיש להם אחריות על הסביבה והם פועלים ועושים. פותחים חיידר, מקימים קהילה, עוזרים בקורונה, כל אחד בתחומו. לא צריך שיהיו להם כישורים מיוחדים, אבל צריך אדם שאכפת לו, שכואב לו שיש הרבה בוגרי ישיבות שמתפספסים בגלל שהם לא מחוברים לקהילה. הדרישה השנייה היא שהוא מוכן לצאת מאזור הנוחות שלו. לדבר, ללכת, לעשות. לפעמים זה לא נעים, אתה דוחף בכל הכוח, יוצא נודניק ולא בהכרח מצליח מיד”.

“הרבה פעמים אנשים פשוט לא יודעים איך לגשת לציבור. אחד הדברים היפים במערכת הזו, כיון שההון האנושי מבחינתנו הוא אישיו חשוב, אז יש מעטפת, גם תקציבית, שכל יזם מקבל מלגה ותקציב לפעילויות, גם מעטפת לוגיסטית – מוֹדעוֹת ומידע, וגם מעטפת מקצועית – אימון אישי, ייעוץ ארגוני, איך לפנות לאנשים, הדרכות על תקשורת. אנשים מקבלים כלים, ויש להם גם כתובת לבוא ולשאול. כל אחד יכול לפנות אלי בכל שעה, וגם אני מתקשר פעם בשבוע שבועיים, מתעדכן, מברר מה אפשר לעזור. בגלל המעטפת הזו אנשים יודעים לפעול ולפנות בצורה טובה”.

יהודי מתחיל להיות רכז, מה הוא בעצם מתחיל לעשות?

“הפעילות מתחלקת לשניים. המטרה הסופית היא שכולם יהיו חלק מקהילה. לפעמים צריך לבנות את הקהילה, לפעמים כבר יש מספיק קהילות, ומה שצריך זה רק למצוא את אלו שמנותקים ולחבר אותם. לכן השלב הראשון הוא לזהות את המצב בשטח. מי הקהילות, מי האנשים, איזה רבנים פועלים פה, איזה שיעורים ומסגרות יש. השלב השני הוא לדבר עם האנשים. המטרה בזה היא ליצור חיבור ביניהם לקהילה ולסביבה. כשמדובר על הקמה של מסגרות, בדרך כלל מתחילים מליל שישי. יוצרים שיעור עם רב נחמד, טשולנט, שתיה, ולאט לאט מתחיל להיווצר קשר בין האנשים שלא היו מחוברים ביניהם קודם.

“הרכז מציף לאנשים את העניין של הקהילה. תחשוב על ר’ מאיר שפירא מלובלין, מייסד הדף היומי. הוא לא הקים ארגון דף היומי, הוא הביא רעיון, שנהיה לתנועה של דף היומי שכל אחד עשה במקומו. חלקי בקהילתי נושא בשורה, שבעיניי היא חידוש שלא היה בציבור הליטאי, לפחות ב-50 השנים האחרונות. זה המושג של הקהילה. אתה לא רק הולך להתפלל במניין בבית הכנסת וחוזר, אלא זה המקום שלך, שבו כיף לילד שלך ב’אבות ובנים’, וגם אשתך יכולה לבוא לשם ויהיה לה נעים שם. אגב, אנחנו לא המצאנו את הגלגל. יש קהילות יפהפיות, אבל רוב הציבור לא מחובר לכאלה קהילות, ובפרט לא הציבור שעליו אנחנו מדברים”.

ומי הציבור הזה?

“אנחנו מדברים על בוגרי ישיבות שיצאו לשוק העבודה, וכתוצאה מכך מרגישים פחות בנוח במקום שלהם בקהילה. היום אמר לי מנהל בית ספר שהוא לא מקבל ילדים שלהורים שלהם יש סמארטפון. בלי להביע דעה בנושא עצמו, בסוף יש כאן ציבור שכרגע נמצא בצד. ולזה שהוא בצד יש הרבה השלכות רוחניות. אני רוצה לחבר אותם מחדש לבית המדרש ולבית הכנסת”.

מתי התחילה הפעילות של ‘חלקי’ ומה מצבו כיום?

“ההתנעה הראשונית הייתה לפני שנה, ואנחנו אחרי 10 חודשים של פעילות חזקה. יש לנו היום למעלה מ-30 נקודות פעילות. זה יכול להיות יישוב או שכונה בעיר גדולה. בכל נקודה כזו יש יזם פעיל, ויש להם סיפורים מדהימים ומרגשים. אתה יכול לשמוע אנשים מספרים שהם היו מנותקים, והם מרגישים שהם חוזרים פנימה, מתחילים להקפיד יותר. דוגמא אישית: שיעור הדף היומי שלי הוא מאוד חברתי. יום אחד אני שם לב למשהו מוזר באחד המשתתפים. אמרתי לו ‘אתה נראה יותר אברך, מה קרה?’ רק אחרי יומיים קלטתי שהוא התחיל להוציא את הציציות החוצה. אני בכלל לא נכנס לנושא עצמו, וזה לא העסיק כמובן אף אחד. אבל הוא אישית הרגיש יותר מחובר לרוחניות שלו ונתן לעצמו צורה חיצונית תורנית יותר. אנשים עוברים לסמארטפונים מוגנים, לא כי מישהו אומר להם משהו, אלא כי הזהות היהודית שלהם מתחזקת”.

מה זה מבחינתך סיפור הצלחה?

“היום סיפר לי רכז מנתיבות שהוא מחבר אנשים למניינים בימים נוראים. אנשים שהיו נוודים ונדדו בימים נוראים ממקום למקום, והרגישו לא מחוברים, פתאום יש מקום שמחכה להם, שמישהו עושה להם את החיבור, והם מרגישים בבית. הרעיון הוא בעיקר שבכל מקום חרדי יהיה מישהו שמסתכל במבט אחראי על הסביבה, יאתר את אלו שזקוקים לחיבור, ויעזור להם להתחבר. המטרה שלנו היא החיבור לקהילה. השיעורים החברתיים עוזרים לאנשים להתחבר לקהילה, אבל זה לא אמור להיעצר בשיעור בלבד”.

יש מן הסתם מקרים שבהם מגיע רכז עם מרץ והוא לא מצליח להתרומם, לא תופס את האנשים ולא מגיע לקבוצה מכובדת. מה עושים במקרה כזה?

“בוודאי שיש. הצלחה דורשת רצון ויכולת. בדרך כלל אי הצלחה לא קשורה דווקא לסביבה, אלא שהפעילות של היזם לא נכונה. יש מקרה נדיר של עיר שלא הצליחו בה שוב ושוב. ואולי שם זה קשור לאופי המקום”.

יש לכם דרך לסייע לרכז כזה?

“בוודאי. הוא מקבל תהליך של ייעוץ ארגוני, כי ברוב המקרים חוסר הצלחה מגיע מחוסר בהירות. כשלא ממוקד ומסודר לנו מה המטרה, מה הדרך ומה המציאות בשטח. אז אנחנו יושבים יחד, מנתחים את הנושא ועושים סדר. יש לנו גם פגישות של קבוצות עבודה קטנות, שבהן כל אחד תורם מהניסיון שלו. יש גם קבוצת ווטסאפ של כל היזמים. בכלל, ווטסאפ זה תנאי בסיסי ליזם אצלנו, גם בשביל התקשורת עם המערכת שלנו, גם כדי שיהיה לו קל לתקשר מול קהל היעד שרובו הגדול נמצא שם, וגם כדי להיות בקבוצת היזמים, שכלולים בה מלבד היזמים עצמם גם יזמי משנה. הם אנשים שלא מקבלים שכר, אבל הם חלק מהפעילות ועוזרים ליזמים. ככה שיש בקבוצה כחמישים איש שכולם רוצים לעזור, מבינים את האתגרים, וכל שאלה וקושי שעולה מקבלים מענה, דיון ועצות”.

לאן מתקדמים מכאן?

“דבר ראשון אנחנו רוצים להכפיל את המערכת. המטרה היא שממש בכל מקום יהיה נציג. אין שום סיבה בעולם שיהיה מישהו אחד שיישאר בחוץ. בנוסף אנחנו רוצים לשים דגש על הנושא של פעילות לנשים, תחום שמוזנח בציבור שלנו. להביא הרצאות על זהות יהודית. היה לנו שיתוף פעולה מאוד מוצלח עם הרב זאב קצנלבוגן, ועכשיו אנחנו רוצים להתרחב ולפנות בכל הנקודות שלנו גם לנשים, שתתחברנה לקהילה. ומעבר לזה, השמים הם הגבול במה שאפשר לעשות בקהילה.

“יש גם עניין של פרסום. אנחנו רוצים שלא יהיה בוגר ישיבה שלא ידע על הרעיון של חלקי בקהילתי. חלקי בקהילתי נושאת את הדגל של הקהילתיות, וכמו עם הדף היומי, זה רעיון גדול יותר מהארגון שלנו. זה דבר שכל אחד אמור להבין, שכדי לצמוח רוחנית הוא חייב קהילה. שהחבר’ה שלו יהיה באזור שלו, וכשהוא יתפלל וילמד הוא ירגיש שייך למקום. החלום הוא שכל בוגר ישיבה, עובד או לומד, יידע את זה. ממילא אנשים יתחברו כשהם ירגישו את הצורך”.

“חשוב לי להדגיש: אנחנו לא מעוניינים לייצר קהילות של חרדים עובדים. להיפך, לאברכים ששקועים בעולמה של תורה יש כל כך הרבה מה למכור ולתת לסובבים. הנקודה היא לייצר מקום שיהיה לאדם חיבור אליו. ממש לא רק עובדים. החלוקה צריכה להיות בן תורה או לא בן תורה, ולא אברך או עובד. זה לא גורע מההערצה שלי לאברכים, שהם מבחינתי שבט לוי של הדור. אבל גם אדם שלא זכה להיות אברך וממלא את התפקיד שלו בצורה אחרת, אין סיבה שהוא לא ישתלב ויהיה חלק מקהילה”.