מט”ח של ריבית

אנחנו ממשיכים לעסוק בדיני ממונות מצויים, והשבוע דיני ריבית בהלוואות מטבע חוץ

לוויתי מחבר 10,000 יורו למשך שנה כאשר שער היורו היה 4 ₪ ליורו. במהלך השנה, שער היורו עלה ובשעת הפירעון הוא היה 4.3 ₪ ליורו. אמרתי לחברי המלווה שיש כאן בעיה של ריבית אם אני אפרע לו את כל הסכום, משום שיוצא שלוויתי ממנו יורו בשווי 40,000 ₪ ואני מחזיר לו יורו בשווי 43,000 ₪. האם יש כאן באמת בעיה של ריבית בהחזרת החוב?

תשובה: במקרה המתואר בשאלה, אכן אסור ללווה להחזיר את הסכום במלואו, ועליו לפרוע יורו בשווי 40,000 ₪ יתרה מזו. יש כאן איסור ריבית כבר בשעת ההלוואה, איסור שנקרא בהלכה ‘סאה בסאה’.

ראשית נבאר את האיסור עליו עבר המלווה כבר בשעת ההלוואה: חז”ל אסרו להלוות חפצים (בשונה מהלוואת כסף) אפילו כאשר הפירעון הוא באותו חפץ, וכגון, להלוות סאה של חיטים תמורת פירעון של סאת חיטים (ומכאן מקור שם האיסור), משום שהם חששו שמחיר החפץ יעלה במשך תקופת ההלוואה, ובזה ייחשב כאילו הוא מחזיר לו יותר ממה שהוא לווה. איסור זה הוא כבר בשעת ההלוואה, גם אם בסופו של דבר מחיר החפץ לא עלה.

דעת הפוסקים היא שמט”ח נחשב כ’חפץ’ לענין איסור זה, ולכן בנידון הנ”ל המלווה עבר על איסור זה כבר בשעת ההלוואה.

כאשר ההלוואה של החפץ הייתה באיסור, ומחיר החפץ אכן עלה, אסור ללווה לפרוע את מלוא ההלוואה, משום שנחשב הדבר כאילו הוא פורע יותר ממה שלווה. לפיכך, מותר לו להחזיר רק כפי ערך החפץ בשעת ההלוואה, ובנידון השאלה יהיה מותר ללווה לפרוע רק 9,300 יורו, ששווים בשעת הפרעון 40,000 ₪.

שאלה:
מהי הדרך בה יהיה מותר לי להלוות יורו לידידי הנזקק להלוואה בלי לעבור על איסור ריבית, ובאופן שאוכל לקבל ממנו את מלוא הסכום גם אם שער היורו יעלה בשעת הפירעון?

תשובה: חז”ל התירו הלוואת ‘סאה בסאה’ כאשר ללווה יש מעט מהמוצר אותו הוא לווה. ולכן אם יש ביד הלווה שטר של יורו (אפילו יורו אחד), מותר לו ללוות על סמך זה גם סכום גבוה של יורו. כאשר ההלוואה מותרת, מותר לקבל את פירעון ההלוואה גם אם בשעת הפירעון היא ש

ווה יותר. לכן הפתרון המוצע הוא לדאוג לכך שללוה יהיה לפחות יורו אחד, ואז הכל יהיה מותר.

שאלה:
בעבר אירע לי מקרה הפוך מהמקרים הקודמים. לוויתי מחבר 7,000 יורו לתקופה של חצי שנה, כאשר שער היורו היה 4 ₪ ליורו. כאשר הגיע זמן הפירעון, שער היורו ירד ושערו היציג היה 3.7 ₪ ליורו. חברי המלווה טוען לי שהוא רוצה שאפרע לו סכום של 28,000 ₪ משום שבעצם זה הסכום שהוא הלווה לי. האם הוא יכול להכריח אותי לפרוע סכום זה? ומה יהיה הדין אם מדובר בחבר טוב שלי, וגם אני מעוניין לפרוע לו את הסכום הגבוה בשביל שהוא לא יפסיד מהלוואה זו?

תשובה: אסור למלווה ליטול את הסכום הגבוה אותו הוא מבקש, גם אם הלווה מוכן ומעוניין לפרוע סכום זה, שכן הדבר אסור. מכיוון שבשעת ההלוואה סוכם ביניהם שהלווה חייב לו יורו, קביעה זו היא המחייבת, ואין אפשרות למלווה לתבוע מהלוה שיפרע לו משהו אחר ממה שההלוואה חייבה. ומכיוון שהחוב שהלווה חייב הוא חוב של 7,000 יורו (ששווים כעת כ26,000- ₪) אסור לו לשלם 28,000 ₪ גם אם הלווה מעוניין בכך, משום שאסור ללווה לשלם למלווה יותר ממה שהוא חייב לו.

תשובה זו נכונה גם באופן שההלוואה היתה בצורה מותרת (וכפי שהתבאר בתשובה הקודמת), משום שהחזרת סכום נוסף ממה שחייבים אסורה גם כאשר ההלוואה הייתה מותרת.