מי סופר את הדמעות שלנו?

מישהו בכלל רואה את הדמעות שלנו, את הקשיים שלנו? מסר

הרב משה שמעון אופן

09/21/2022

19:37

pexels-ekrulila-3292556

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת חוקת

’נחשים בעולם התורה’
כתרופה לנשוכי הנחש – עשה משה רבנו נחש נחושת, תלה אותו על נס, וכל הנשוך שהביט לעברו ושיעבד את ליבו לשמיים – התרפא.
אז מדוע לעשות נחש נחושת, די היה לומר למי שרוצה – שיביט באמונה ותפילה לשמיים ויתרפא ?
מכאן לימד רבי חיים מוולאז’ין זצ’ל את הסגולה הנפלאה שלו, כשיהודי נתקל בצרה – שנמשלה לנחש מכיש – יביט לתוך הצרה בעיניים, ויתרכז במחשבה ש’אין עוד מלבדו’ ואין שום כח אמיתי בעולם מלבד רצון ה’. המחשבה הזו תבטל מעליו כל ’נחש’..
נמצא איפוא, שלא מספיק לומר על כל צרה שסביבנו- ’הכל משמיים’, אלא צריך להביט אל תוך עיני ה’נחשים’ המקיפים אותנו, ולהבין את המסר שנשלח אלינו משמיים על ידם.
כדאי שנחשוב על זה בתקופה זו, כש’נחשים’ סובבים את עולם התורה, על מה ולמה בדיוק הם באו עלינו, ונבין דרך גזירותיהם איך להסתכל נכון לשמיים, ובמה אנחנו ! צריכים להתחזק…

סטטוס
לשבת

רק דמעה

ימים ספורים לפני ראש השנה שעבר קיבלתי טלפון נסער. על הקו היה יוגב, בחור צעיר שעשה את צעדיו הראשונים בעולמה של תורה. יוגב עבר תהליך אישי מורכב מאוד, הוא היה ‘על גג העולם’ במונחים מקומיים. יזם מצליח, צעיר שכבר ראה את המיליונים. יום אחד משהו נגע בו. הוא קרא מאמר שטלטל אותו, חיפש מעט יותר, ומפה לשם הוא הגיע לישיבה והחל ללמוד מידי יום כמה שעות בהתמדה.

בשיחת הטלפון שקיבלתי ממנו הוא היה על סף בכי. הוא סיפר שסיים שיחה עם אמא שלו, שלא תמכה בו בלשון המעטה, מאוד הפריעה לה הדרך בה הוא הולך, היא הרגישה שהיא מאבדת אותו ושהוא עוזב את כל מה שהיא השקיעה בו במשך שנים.

שוחחנו שיחה ארוכה, ליבנו יחד את האתגרים ואת האופן בו ניתן להמשיך לשמור על כבודה, לפייס את דעתה ובמקביל, כמובן, להמשיך בדרך העולה בית א-ל. בסיומה של השיחה יוגב ביקש לשאול שאלה אחת נוספת: רק אני ואתה יודעים, הוא אמר, רק אני ואתה יודעים כמה כאב-לב אני עובר. כמה דמעות אמא שלי שפכה בימים האחרונים. כמה צער, כמה קושי יש בתהליך פנימי ועמוק כזה. אתה חושב שזה משנה למישהו? נראה לך שלמישהו אכפת כמה מורכב התהליך מלא-החיבוטים-והקשיים שלי?

הימים היו, כאמור, קרובים לראש השנה. ביקשתי ללמוד אתו קטע קצר מדברי התוספות במסכת ראש השנה. בראש השנה אנו תוקעים מאה תקיעות. המספר הוא מדויק. מדוע?

בעלי התוספות מלמדים כי חכמינו תקנו זאת לזכר יבבות אחרות. יבבות של אם אחת. בספר שופטים מסופר על אדם בשם סיסרא. סיסרא עמד בראש צבא שבא להילחם בעם ישראל ונוצח בדרך ניסית. אימו, שהתרגלה כל ימיה לניצחונות-בזק של בנה, המתינה לחזרתו של סיסרא מהקרב. אך הפעם הוא לא חזר. וכך מתארת דבורה הנביאה, שופטת ישראל באותה התקופה, את דאגתה של האם לשלום בנה: בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו (שופטים, ה כח).

מאה בכיות בכתה אם-סיסרא באותה העת. מאה יבבות יבבה מתוך דאגתה הרבה. ולזכרן של מאה הבכיות ההן, הורו לנו חכמים לתקוע מאה תקיעות כל שנה מחדש. מאה בדיוק, כמו המאה שלה. והשאלה מתבקשת – מה הקשר? מדוע דמעותיה של המרשעת הזו מהוות בסיס וטעם למניין תקיעות השופר?

***

יש כאן מסר חשוב לכל יהודי, אמרתי ליוגב. יש כאן מסר אותו בקשו החכמים להעביר לכל יהודי בכל מקום בעולם ששומע את תקיעת השופר.

מנין לנו מספר הבכיות של אם סיסרא? כי מישהו ספר. למישהו, שם למעלה, היה חשוב לדעת כמה בכיות בדיוק היא בכתה וכמה יבבות היא יבבה. כי כל תחושה נספרת, כל כאב נרשם. אפילו דמעותיה של אם של אדם שהגיע במטרה להשמיד את עם ה’, נמדדו בדיוק. ואם אישה כזו קבלה יחס מחבק כזה, ודאי שאלו שהא-ל ממתין לקריאתם זוכים ליחס אוהב ואכפתי כל-כך.

וכך קורא לנו השופר: דעו, יהודים יקרים! כל תחושה בלב, כל הרגשה קטנה, הכל עולה כעת לריבון כל העולמים. אל תזלזלו באף רגש קל! אל תמעיטו בערכה של אף התעוררות מינורית! כל רצון-טוב, כל מחשבה חיובית, כל אלה עולים היישר לשולחנו של הבורא ומתווספים לפרופיל החיובי אותו אנו בונים כעת!

***

אם אפילו דמעה אחת נחשבת, כמה מרומם לקבל על עצמו שעה שבועית שלמה ללימוד עם אח רחוק בZOOM? בלי מאמץ, בלי לעבוד לפני או אחרי. שעה אחת שבועית עם חברותא שאנו נשבץ לך. יחד, נאיר את העולם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

ארץ ישראל שלנו

טורים

כמו מים ,חיים

אקטואליה

נכנס חרדי ויוצא - - - ?

כללי

נחשים בעולם התורה

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
pexels-pixabay-161561
זכרונות מן העבר
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
WhatsApp Image 2022-07-28 at 18.26.55
ליל שישי של חלקי - הסיירת
מישהו בכלל רואה את הדמעות שלנו, את הקשיים שלנו? מסר חשוב שאנחנו לומדים ממספר התקיעות שאנחנו תוקעים
סגור נגישות