מעמד הר סיני שבכל יום

מעמד הר סיני המתואר בפרשתנו הוא יסוד אמונתנו. כך מעמידה לנו אותו התורה, וכך לימדו אותנו חז”ל וכל רבותינו. מה עניינו הגדול והיסודי של המעמד הזה ? הוא לא נועד רק כדי לגלות שיש אלוקים בעולם, שהרי זה היה כבר ברור לעם ישראל. הם קיבלו את האמונה הזו במסורת מהאבות הקדושים, ראו את הניסים האדירים שעשה להם ה’ במצרים, ובקריעת ים סוף כבר האמינו כולם בה’ ובמשה עבדו. אז מה היה חסר עוד – כדי לבסס את אמונת היהדות ? אכן, לא את קיומו גילה לנו ה’ במעמד הר סיני. זאת כבר ידענו. הגילוי הנפלא במעמד הר סיני היה שאפשר וצריך להיות בקשר עם ה’. הידיעה שיש בעולם כח עליון ששולט על הכל עדיין אינה מחייבת בשום דבר, אך התגלות אלוקית שמבקשת קשר אישי עם היהודי – היא גילוי מדהים ! אלא שכאן ניצב קושי מובנה. איך יוכל האדם הגשמי להכיר את אלוקים – שמהותו לא נתפסת בשום צורה ותמונה? איך יוכל האדם החומרי להתחבר ולהתקשר עם האין סוף האלוקי, האומנם עליו לדמיין את ההתקשרות עם ה’ במחשבות דמיוניות בלתי מבוססות ? עשרת הדיברות הם התשובה לכך. ההתגלות האדירה בהר סיני באה ללמד שההיכרות האמיתית שלנו עם ה’ – לא זקוקה לצורה או תמונה ממשית של ה’ – “קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול”. ההתגלות בהר סיני באה ללמד על רצונו הברור של ה’. ומהו? שנהיה בקשר! ואיך הדרך להתקשר איתו באמת? רק כשיהודי הולך בדרכי ה’ הטובות המתגלות לו באמצעות לימוד תורה. כי התורה היא ה’סיפור האלוקי’ היחיד שיש לנו – דרכו ניתן ללמוד עם מי עלינו להתקשר, ואיך ניתן לעשות את זה. משום כך, הדרך היחידה שמבססת את האמונה הנכונה במציאות ה’ – תהיה רק באמצעות לימוד תורה. כל אמונה אחרת באלוקים, תישאר עמומה ו’מסורתית’ ולא לגמרי מחייבת. פעמים רבות, אנשים מדמיינים את אלוקים בכל מיני צורות שונות ומשונות שאינם נכונות. רק הגילוי האלוקי של התורה מדייק אותנו במי להאמין ובמה להאמין. אנו מאמינים בה’ הטוב ומיטיב – שגילה לנו בתורה מהו הטוב, ומצפה מאיתנו שנהיה גם אנחנו טובים כמוהו – ובכך נתחבר אליו ונתקשר אתו. עשרת הדיברות שניתנו בהר סיני הם תמצית העקרונות של התורה, והם הדוגמית של הערכים הטובים של דרך ה’, שהחיבור אליהם היא הדרך הנכונה היחידה להתחבר עם הקב”ה. זהו אולי פירוש הפסוק המתאר את מה שהיה בהר סיני: “וכל העם רואים את הקולות – ” כיצד הם רואים? על ידי הקולות! כי כשיהודי לומד תורה, הוא לא רק אוסף לעצמו דברי חכמה, אלא לומד לחשוב נכון, לומד מה נכון, ובעיקר לומד לחיות נכון. נשאל יהודי איך הוא מתמצת את אמונתו במשפט קצר. אם יאמר ‘אני מאמין במציאות ה’ שברא את העולם’ – זו תהיה אמונה חסרה. כאמור, העובדה שקיימת מציאות אלוקית עליונה אינה מחייבת בהכרח שום דבר ברור, שכן אין לדעת מה בדיוק רוצה המציאות העליונה מהאדם, ובעיקר אין לדעת מה עניינה של אותה מציאות. תשובתו של היהודי המאמין בשלימות, תהיה: ‘אני מאמין בה’ אלוקי ישראל, שהתגלה בהר סיני, ולימד על רצונו להיות בקשר אתנו, ואת האפשרות היחידה לעשות זאת ‘להכיר אותו’ ולהתקשר איתו – באמצעות קיום ולימוד התורה. נמצאנו למדים, שמעמד הר סיני לא היה אירוע חד פעמי שנפסק לגמרי. כל יהודי יכול לשמוע עדיין את קולותיו שלא פסקו, בכל פעם שהוא יושב ולומד את התורה, ומתחבר אליה עם הראש והלב. החיבור הרציני הזה ללימוד תורה– הוא ההתגלות האלוקית והקשר היום יומי הכי חזק שיכול להיות לנו עם אלוקי ישראל – נותן התורה.

אשרינו מה טוב חלקנו!