פסח כבר ניצב בפתח, ואנחנו ממוקדים בהכנות לחג. באופן טבעי רוב הזמן בימים אלו הולך למצוות
ביעור חמץ, שזו באמת מצוה יקרה וחשובה, שצריך להשקיע ולהתאמץ בה, שהרי החמץ רומז אל יצר
הרע, וכתוב בספרים שהמשבית את החמץ, משבית עמו עוד סל שלם מלא שרצים, והנזהר ממשהו
חמץ בפסח, מובטח לו שלא יחטא כל השנה.
אני רוצה להציע לפנות זמן גם להכין כראוי את החפצא של המצוה של הלילה. לא המצה, זה קל
יחסית, דווקא הילדים, באמצעות מצות והגדת לבנך. בדרך כלל מרוב עומס, אין זמן להכין ווארטים
קצרים מדויקים ומתאימים, ואז מאלתרים בזמן אמת, והתוצאה: גם ככה רעבים ועייפים ואין הרבה
סבלנות לשמוע. וחבל. הלב פתוח בלילה הזה וההכנה משתלמת. במיוחד שווה להשקיע שכל בן
יקבל את התשובה שלו, גם ההיפראקטיבי, גם החנון, גם הרעב והעייף. זה דורש הכנה, אבל עם
קצת השקעה אפשר להכין בקלות, מה גם שיש הגדות רבות, עם איורים וביאורים יפיפיים. שווה
להשקיע.
הלילה הזה כולנו יוצאים ממצרים ובונים גשרים מהמוח ללב. לכן, כדאי לא רק לסמוך על הזיכרון של
ליל הסדר בשנים עברו, אלא לקנות ולקרוא איזו הגדה חדשה, למצוא ולסמן מראש סיפורים שכדאי
לספר בליל הסדר, וגם להכין הפעלות והפתעות, חידונים ופרסים, בדיחות וסבבי פרגונים. בהלכה
כתוב שבזמן ההגדה מחלקים לתינוקות קליות ואגוזים. היום אף ילד לא באמת יסתפק בזה, ואפשר
לקנות או להכין כל מיני קצפיות, שוקולדים או פרסים קטנים שיעסיקו אותם בליל הסדר מרותקים
ונינוחים (כל גיל לפי עניינו). כדאי גם לנסות לגרום לכולם להשתתף באופן פעיל ולהכין קטע מיוחד –
הצגה, חידה, סיפור, משחק, או פירוש יפה על ההגדה. נסו להחיות את הדברים כמה שיותר ולהיות
יצירתיים ומפתיעים…
ומי שלא מוצא זמן להכנות האלו, יש לי רעיון: אפשר בהפסקה שבין ההכנות (יש מקומות שפטורים
מבדיקה: כל מקום שלא מכניסים בו חמץ, כמו לדוגמה שירותים, או תריסים), ויש מקומות שניתן
להשכיר לנוכרי ערב י”ג בניסן, וכדאי להתייעץ עם רב פוסק ולא למהר להחמיר בכל מצב, כי יש
משקל רב מאד לאווירה בימים האלה.
עלינו להשתדל לעשות את ההכנות לפסח נעימות, עם מוזיקה ברקע, וגם קצת ריקודים, בלי לחץ,
עצבים, צעקות וגערות. אם נצליח למצוא זמן לאיזה טיול משפחתי קצר זה בכלל בונוס נפלא (זו עונה
מושלמת, האתרים ריקים ואין פקקים, וגם מזג האויר נהדר). אני חושב שרק אם נגדיר לעצמנו את
היעד הזה, יש סיכוי שנצליח יותר לעמוד בו.
נקודה אחרונה: מלבד מצות המצה וההגדה, ארבע הכוסות והמרור, יש גם עוד מצוה שנוהגת בכל
שבעת ימי החג, מצוה דאורייתא: לשמוח. “ושמחת בחגך”. זה מחייב קניית מתנות לבני הבית בערב
החג, וזה מחייב להשתדל להיות נינוחים ורגועים, שמחים ומשמחים. חול המועד הוא זמן נפלא
לביקורים משפחתיים, טיולים, וכל מיני פעילויות משותפות. השעמום כאן אינו לטובתנו, ואם נבין
שקיום מצוה זו חשוב ומחייב הערכה והכנה מראש, נגביר את הסיכויים שנצליח לקיים את המצווה
כראוי.
בסוף, צריך שכל האירוע הזה של פסח ייזכר אצלם כחוויה טעימה ונעימה. ה’ יעזור שנצליח.