מקח טעות

גם השבוע אנחנו מוסיפים לעסוק בהלכות מקח טעות המצויות

שאלה: ראובן קנה רכב משמעון תמורת 20,000 ₪. לאחר שימוש של שבועיים התברר שהמנוע לא תקין באופן שמצדיק את ביטול המקח. שמעון אכן נטל בחזרה את הרכב הפגום והשיב לראובן את כל הכסף שקיבל ממנו עבור הרכב. האם ראובן צריך לשלם לשמעון על השימוש שעשה ברכב במשך השבועיים האלו?
תשובה: ראובן צריך לשלם לשמעון דמי שכירות על השימוש שהוא עשה ברכב במשך השבועיים שהרכב היה ברשותו. ההלכה היא שפגם מהותי במקח מבטל את הקניה למפרע, ונמצא אם כן שהרכב לא היה שייך לראובן בשבועיים האלו שהוא השתמש בו. המוכר היה הבעלים כל אותו הזמן, וראובן השתמש בעצם ברכבו של שמעון. לכן, על ראובן לשלם לשמעון על השימוש שהשתמש ברכבו במשך שבועיים אלו ככל אדם המשתמש ברכבו של חברו.

שאלה: האם שמעון יכול לוותר לראובן על דמי השימוש שפסקנו בתשובה הקודמת שהוא צריך לשלם לו?
תשובה: בהלכה מבואר שאסור לשמעון לוותר לראובן על דמי השימוש ברכב (שהתברר שהיה ונשאר של שמעון) משום איסור ריבית, ונבאר. מכיוון שהתבאר בתשובה הקודמת שהמקח באופן זה בטל מעיקרו, ובמקביל לכך התברר שהרכב היה שייך כל הזמן לשמעון, מתברר שהכסף שהעביר ראובן לשמעון עבור הרכב לא קנה שום דבר, וכסף זה נחשב להלוואה שבעצם הלווה הקונה למוכר. מכיוון שאדם הנותן לחברו את רכבו למשך שבועיים בחינם, נחשב הדבר כהטבה יוצאת דופן, אסור לו למוכר (שהפך כעת גם ללווה על הכסף שקיבל) לוותר לקונה על דמי השימוש, והטבה זו תחשב כריבית. אם ראובן עדיין לא היה מעביר את הכסף עבור הרכב (כגון באופן ששילם לו על הרכב בצ’ק דחוי), לא היה כאן שום צד לאיסור ריבית, משום שלא נוצרה כל הלוואה בין הקונה למוכר, ואין שום איסור להיטיב עם חברו שלא הלווה לו כסף.

שאלה: בעל חנות בגדים תלה מודעה גדולה בחנותו המכריזה “אין החזרות והחלפות כלל על הבגדים הנקנים בחנות”. אדם שקנה בגד בחנות הגיע למחרת בשביל להחליפו, וטענתו היא שלפי החוק המוכר חייב להחליף כל בגד שנקנה בחנות תוך 48 שעות מקנייתו, ושהמודעה שנתלתה בחנות אינה חוקית. האם החוק אכן יכול לחייב על פי דין תורה לחייב את המוכר לקבל בחזרה את הבגד?
תשובה: הקונה לא יכול להכריח את המוכר לבטל את המכר ולקחת בחזרה את הבגד, משום שעל פי דין תורה, מרגע שנעשה קנין בחפץ, אין אפשרות להתחרט ולבטל את המקח כשאין פגם בחפץ. תשובה זו נכונה רק באופן שהמוכר תלה במקום בולט את השלט הנזכר, אולם במקרה שאין הודעה כזו, יכול הקונה לבטל את המקח לפי תנאי החוק. ביאור העניין הוא, שהחוק מצד עצמו אינו משפיע על דין התורה, אלא הוא יוצר מוסכמה כללית בין הקונים למוכרים שאפשר להחזיר חפץ תוך הזמן הזה, וכל עוד הצדדים לא הודיעו אחרת בזמן המקח, ה’סתמא’ שעל פיו נעשה המקח הוא לפי הכללים המקובלים, והרי הוא כאילו הסכים המוכר במפורש להסכים להחזרת המקח לפי תנאי החוק המקובלים. אולם באופן שהמוכר הודיע לקונה במפורש בשעת המקח שהוא לא מסכים לקבל חזרה את החפץ (וכמובן, המודעה צריכה להיות במקום בולט וברור, כדי שהקונה יקבל את ההודעה הזו), ושהמקח הזה הוא לפי כללים אחרים מהמקובל, אין כח ביד הקונה לחייבו לקבל את הבגד בחזרה. והגם שהודעה זו אינה חוקית, אין בכח החוק בפני עצמו להשפיע ולשנות את דין התורה.

[email protected] : הרב עונה לשאלות בהלכה בטלפון: 058-3279418 | או במייל