ניקיונות וקניות

שאלה:

מה הקשר בין תקופה זו של השנה למזוזות?

תשובה:

מצוי הדבר שמים מניקיונות הפסח חודרים לתוך בית המזוזה ועלולים לפסול אותה, ולכן בשעה שמנקים את הדלתות והמשקופים צריכים לשים לב שמים או חומרי ניקוי לא יגיעו לאזור המזוזה. אגב זה, יש לעורר על כך שהגם שאין חשש מיוחד לכשרות המזוזות הנמצאות בתוך הבית, המזוזות שעומדות באוויר הפתוח, וכגון בכניסה לבית מהחצר או מהמרפסת, יכולות להיפסל בקלות יתר עקב הגשמים והלחות, ולכן צריכים לוודא שהמזוזות האלו עטופות בצורה טובה שמונעת מהרטיבות לחדור את המזוזה.

שאלה:

אני מרגיש שהבלגן שיש מסביב לניקיונות הבית לפסח הוא מעבר לגבול הנצרך לפי ההלכה. אשמח לדעת לפי שורת הדין – מה וכמה צריכים לנקות את הבית לקראת החג. כל הכיסים בכל החליפות? כל ארונות הבגדים? הבוידם? החלונות והתריסים?

תשובה:

הכלל ההלכתי העומד לנגד עינינו בהכרעת שאלה זו הוא, שכל מקום שהגיוני שייכנס שם חמץ, ובכלל זה ארונות שאפשר שניגשים אליהם תוך כדי האכילה בשביל להכניס ולהוציא מהם חפצים, למשל, צריך לבדוק אותם בשביל לוודא שאין שם חמץ, ובשביל לחסוך בזמן הבדיקה בליל בדיקת חמץ, מנקים את כל המקומות האלו בימים שלפני פסח. בשבוע הבא נביא בעז”ה את הפרטים הנוגעים לחיוב בדיקת חמץ בבית שעמלו וניקו אותו במשך הימים שלפני החג.

כלל נוסף הוא, שבדיקת חמץ נתקנה משום החשש שמא יבוא לאכול את החמץ בפסח, אולם באופן שיש פירורים קטנים שמאוסים קצת, אין עליהם חובת ביעור [וישנם המקילים אפילו יותר, וסוברים שכל הפירורים הקטנים לא צריכים ביעור].

על פי הכללים האלה, ודאי שחייבים לבדוק את הכיסים של הבגדים, משום שמצוי הדבר שמכניסים בהם חמץ, והחיוב הוא מחמת דברים הראויים למאכל שמכניסים בכיסים [דוגמאות ממעשים שהיו – בונבון בכיס המכנסים, בקבוקון ויסקי שנשאר משמחת תורה בכיס הפנימי של חליפת החג וכדומה], ולא מחמת הפירורים הקטנטנים שנמצאים שם, שכאמור, הם מאוסים קצת ועליהם אין חובת ביעור.

לעומת זאת, התריסים לא חייבים בניקיון לפסח, משום שאין שם חשש להימצאות חמץ, וגם פירורים קטנים ש’אולי’ נדבקו בו, הרי הם מאוסים ואינם חייבים בביעור. ומנהגן של נשות ישראל לנקות היטב ולעשות עסק גדול מניקיון הבית לפסח, והוא דבר טוב וראוי [באופן שאינו גורם וגורר לעצב ומתח], ונצטט כאן את דברי הרדב”ז [שחי לפני כ-500 שנה] שנשאל על החומרא המופלגת שמצאנו בתורה ובדברי חכמים על איסור חמץ בפסח “על כן אני סומך על מה שאמרו רז”ל במדרשות כי חמץ בפסח רמז ליצר הרע והוא שאור שבעיסה ולכן כלה גרש יגרש אותו האדם מעליו ויחפש עליו בכל מחבואות מחשבותיו, ואפילו כל שהוא לא בטל”.

שאלה:

האם צריכים לנקות לפסח את כל הספרים שבארון הספרים?

תשובה:

כאשר משתמשים בספרי הקודש שבבית, מצוי הדבר שפירורים של חמץ נופלים בין דפי הספר, כמו שמצוי במי שאוכל עוגה בזמן הלימוד, או בהבאת חומשים לשולחן השבת בשעת הסעודה, ולכן ישנם הנוהגים לנקות היטב את הספרים הנמצאים בשימוש תדיר במשך השנה, ולבער מהם את החמץ העלול להימצא שם. מאידך ישנם מגדולי ישראל שלא החמירו בזה, משום שעל פירורים קטנים כל כך יש הסוברים שאין חובת ביעור חמץ, ובייחוד פירורים שנופלים בתוך ספר שנחשבים כפירורים מאוסים מעט.

גם מי שלא מקפיד לנקות אותם ולנער אותם ביסודיות, טוב יעשה אם במשך ימי החג לא יפתח ספרי קודש ליד שולחן האוכל, משום שאם אכן יש פירור קטנטן של חמץ בתוך הספר הוא עלול ליפול לתוך אחד המאכלים, ואיסור אכילת חמץ בפסח הוא איסור גם בפירור מאד קטן, בשונה מהאיסור של הימצאות החמץ, שהוא רק בחתיכה בגודל כזית.

שאלה:

בעלי ראה השנה שמתחת למדף התחתון של הפריזר [המדף שתחתיו נמצא המנוע] ישנם פירורים של חמץ, והוא רוצה לפתוח את הברגים ולשחרר את כל העסק בשביל לנקות את הפירורים. האם ההלכה מצריכה לעשות זאת?

תשובה:

בהלכה מבואר ש’חמץ שנפלה עליו מפולת’ לא צריכים לחפור אחריו בשביל להוציא ולשרוף אותו, משום שאין חשש שיגשו אליו בפסח, ומספיק לבטל ולהפקיר אותו. מכוח הלכה זו ברור שלא צריכים ‘להשתגע’ ולפרק את המקפיא בשביל להוציא את הפירורים שנופלים מתחת למדף באזור המנוע וכדומה. בפירורים כאלו יש גם קולא נוספת, משום שמדובר בפירורים קטנים שמאוסים לאכילה, וכאמור לעיל, פירורים כאלו מעיקר הדין אינם צריכים ביעור כלל.

שאלה:

איזה תשומת לב צריכים להקדיש בשעת קניית מוצרי המזון לפסח? אני עורך את הקניות בסופרמרקט באזור חרדי, ובגדול נראה שכל החנות כשרה לפסח. גם מוצרי החלב שמגיעים בימים שלפני פסח מיוצרים מן הסתם לקראת פסח והם כשרים לפסח, האם אכן כך הם פני הדברים?

תשובה:

הניסיון מורה שקניית המוצרים לפסח דורשת תשומת לב מיוחדת שאכן כל המוצרים הנקנים כשרים לפסח ברמת הכשרות אותה רגיל הקונה לצרוך, ואין לסמוך על כך ש’כנראה שכל המוצרים בסופרמרקט X שנמצא באזור חרדי הם כשרים לפסח’, והדברים אמורים בייחוד בנוגע למוצרי חלב, כפי שנראה בהמשך התשובה.

ראשית, צריכים לדעת ולשים לב לכך שמוצרים רבים המיוצרים לפסח דומים באריזתם לאותם מוצרים שאינם כשרים לפסח, ולפעמים [במיוחד בחנויות שמיועדות גם לציבור הכללי] ישנה מציאות שבאותו מדף יש ערבוב של מוצרי פסח ומוצרי חמץ, וכדאי לבדוק כל מוצר שלוקחים ולוודא שמופיע עליו הכיתוב ‘כשר לפסח’, כיתוב המופיע לפעמים מעל חותמת הכשרות הרגילה שעל התווית, ולפעמים במקומות אחרים על המוצר.

במוצרי החלב המיועדים לפסח, הכיתוב ‘כשר לפסח’ אינו מופיע על תווית האריזה, אלא על החותמת של תאריך הייצור ופג תוקף, וגם כאן חשוב לבדוק היטב את הכיתוב שבחותמת משום שיש שם מידע חשוב הנוגע לכשרות המוצר לפסח. למשל, הקוטג’ של חברת שטראוס מכיל קטניות, מידע שלא מופיע על האריזה [שמבחוץ נראית בדיוק כמו האריזה הרגילה של הקוטג’ שלהם] אלא רק על החותמת, ולכן כדאי לבדוק היטב את מוצרי החלב [יש לציין במיוחד את המעדנים, שרבים מהם מכילים קטניות] בשעת הקניות לפסח.

בשביל למנוע תקלות מסוג זה, מומלץ שלא לשלוח ילדים בגיל צעיר לערוך את קניית מוצרי המזון לפסח, וטוב יעשו ראשי המשפחה [האבא או האמא] אם יערכו בעצמם את הקניה הזו, ויתנו לה את תשומת הלב הנדרשת בשביל לוודא שכל המוצרים שנכנסים למטבח בפסח אכן כשרים לפסח.

על הקלות שבה אפשר להגיע לטעות בקניית מוצרים שאינם כשרים לפסח אוכל להעיד מהניסיון שלי, כאשר באירוח חג שהתארחתי בשנה אחת בחול המועד הוגשו לשולחן בקבוקי שתיה קלה, וממש בדרך אגב בעל הבית העיף מבט על אחד הבקבוקים וראה שאין עליו כשרות לפסח, זאת בזמן ששאר הבקבוקים שנקנו באותה חנות [באזור חרדי לגמרי] היו כשרים לפסח.