נפגשנו בקונפליקט – מה עושים?

יעקב ענבל

לאבי יש תפקיד בכיר בעבודתו. גם בשעות הערב, לאחר שהוא חוזר לביתו, הוא ממשיך לנהל שיחות עם הקולגות שלו מהעבודה. חלקן שיחות חשובות בענייני העבודה, וחלקן האחר הוא שיח ידידים. אשתו נעמה מציינת שהוא בהחלט בעל טוב. מייד כשהוא מגיע הביתה, למרות העייפות, הוא לוקח פיקוד על הילדים, כולל מקלחות, ארוחת ערב ושינה. הוא גם מסור אליה ואכפתי לצרכיה.

איפה הבעיה? נעמה מלינה על כך שבגלל הזמינות של המכשיר הנייד בכל עת ושעה, חסרה לה קרבה. אבי היה מוכן לבוא לקראתה ולייחד זמן המוקדש לזוגיות, בלא שום שיח ידידים. מה שהוא לא יכול לעשות זה לסגור את המכשיר לחלוטין, גם בפני השיחות החשובות. יש ימים שלמים שאין בהם שום שיחה דחופה וממילא אין הפרעה לזמן הזוגי שלהם. הוא לא מבין מה הבעיה בהסדר כזה, שבו יש זמן רב פנוי רק אליה.

אנחנו פוגשים באי התאמה בין הצורך הזוגי של נעמה, לבין הצורך התעסוקתי של אבי. נעמה לא מסוגלת להרגיש קירבה בשעה שהטלפון פתוח. ואילו אבי פשוט לא יכול לסגור אותו בשעות אלו. במחשבה ראשונה נראה לנו קונפליקט כזה כמבוי חסר מוצא. לא צריך להיות חכם גדול כדי לנחש שכל אחד מהם כבר ניסה את מיטב יכולות השכנוע שלו כדי להזיז את השני מעמדתו. אבי הסביר וטען ש”מה הבעיה? אני ממש פנוי להיות אתך זמן רב ללא שום הפרעה, ואת תראי שהכל יהיה בסדר”. “אני יודע שגם אצל חברים שלי זה כך והכל בסדר שם. למה רק את עושה בעיה מכל דבר”. ונעמה פשוט מתרחקת ואומרת: “למה אתה לא יכול לסגור את הטלפון שלך בשבילי, בשביל הזוגיות שלנו? אתה לא אוהב אותי באמת”. היא פורטת על המיתרים שאשה יודעת לפרוט. ובנקודה זו הגיעו בני הזוג אלי.

בשיחה המשותפת איתם הייתי צריך לנהוג בזהירות ולא ליפול בפח. כל אחד מהם מנסה לגייס אותי לטובתו ולשכנע אותי בכל אמצעי שהוא הצודק. אבל ברור שחיפוש הצודק באירוע לא יוביל אותנו לשום מקום. מה יעזור לאבי אם נעמה היא הצודקת, כשהוא אינו יכול לסגור את המכשיר. או מה יעזור לנעמה אם אבי הוא הצודק, כשהיא אינה יכולה להרגיש קירבה. זהו קונפליקט אמיתי, אותו אנו לא פותרים אלא מתפתחים ממנו!

הדבר הראשון שיכול להעשיר את הזוגיות שלהם זו ההבנה שגם צורך שיכול להיראות מאד טכני, כמו להיות זמין לשיחות טלפון מהעבודה, הוא חשוב, ובתוכו מסתתר משהו יותר פנימי. הקשבה לצורך הפנימי הזה היא הזדמנות מיוחדת להעמקת הקשר.

בשיחה המשותפת שלנו יכלה נעמה להבין את עצמה טוב יותר, ולהסביר שכדי לפתוח את הלב להרגשת קרבה היא זקוקה למרחב בטוח. היא צריכה מרחב שבו היא תהיה בטוחה שאבי פנוי רק אליה. כאשר יש אפילו רק אפשרות של שיחה נכנסת, תחושת הביטחון שלה נעלמת. היא כבר לא יודעת מה יקרה בעוד רגע. אבי ביקש להבין יותר לשם מה היא זקוקה לביטחון הזה. ובעצם, מה יקרה לה אם תרשה לעצמה לפתוח את ליבה לקרבה במקום שאינו בטוח. השאלה הזו פתחה הרבה כאב, והביאה את נעמה לבכי. אבי הבין שזאת תחושה בלתי נסבלת עבורה לפתוח את הלב לקרבה, ולמצוא את עצמה נעזבת לטובת משהו יותר דחוף ויותר חשוב ממנה.

כשפניתי אל אבי והתעניינתי מה זה בשבילו לסגור את הטלפון, הוא שיתף אותנו בכנות במשמעות העמוקה של הנושא מבחינתו. הוא סיפר שתפקידו בעבודה העניק לו לראשונה את התחושה שיש לו מקום לבטא את עצמו, ואת התחושה שגם לו יש ערך ומשמעות. הידיעה שהעבודה צריכה אותו גם מעבר לשעות העבודה ממלאת אותו בתחושת ערך ובאנרגיה. עבורו, לוותר על זה זהו וויתור על חיים. אפילו שיח החברים מהעבודה הוא בשבילו חיבור למשהו שמחיה וממלא אותו. פתאום נעמה הבינה את הכל בצורה חדשה לגמרי – זה לא צורך עבודה ששואב את אבי ממנה, אלא זה צורך של אבי בשביל תחושת הערך והחשיבות שלו.

אמנם הקונפליקט לא נעלם. הוא גם לא נפתר. אבל הוא השתנה לחלוטין, זה כבר לא מאבק בין צורך זוגי לצורך תעסוקתי, אלא בין שני צרכים עמוקים של בני הזוג. היכולת של שניהם להבין ולהיות זה עם זה, ולא זה נגד זה, מרככת את הקונפליקט ומאפשרת להם להתקרב זה לזה גם כשהקושי לא נפתר.

לשאלות או תגובות אפשר לפנות למייל [email protected]

אתכם במסע אל תוך הנפש – פרטני או זוגי