עם בוא חודש ניסן, בו נהגו ישראל לעמול ולטרוח בניקיון הבית מכל חמץ שהוא, נעסוק
השבוע בהלכות הכשרת המטבח:
שאלה: בשנה זו אנחנו מתכננים בעז”ה לשהות בפסח בבית בפעם הראשונה. נשמח אם נוכל לקבל ‘מדריך’ מקוצר לאופן הכשרת המטבח לקראת החג. למשל, האם השיש והכיורים צריכים הכשרה, או שאפשר להשתמש בהם בלי הכשרה? כך גם לגבי כיריים ‘אינדוקציה’ האם צריכים להכשיר אותם? אם בכלל מועילה להם הכשרה?
תשובה: מכיוון שהשיש לפעמים בולע חמץ מאוכל רותח שנשפך עליו וכדו’, יש להכשירו לפסח. האופן הטוב ביותר הוא להניח עליו כיסוי או להדביק עליו טפט וכדו’ באופן שמונע מגע של הסירים או האוכל בשיש עצמו. הכיורים בדרך כלל בלועים בחמץ (למשל, כאשר מסננים פסטה רותחת ישירות לתוך הכיור וכדו’) ומכיוון שחרסינה הוא חומר שלא ניתן להכשיר, יש להניח כיור מפלסטיק בתוך הכיור בכדי למנוע מגע בין הכיור לכלי הפסח. על הפיה של הברז יש לשפוך מים רותחים, משום שגם בו מצוי בליעות של חמץ. כעת נפרט לגבי שלושת סוגי כיריים המצויים: כיריים רגילות של גז: יש לנקות היטב את המבערים ואת המשטח, ולכסות את המשטח בכיסוי של נייר כסף וכדו’. את החצובות יש להכשיר באופן שמדליקים את האש תחתם למשך כחצי שעה, ולכסות אותם גם בנייר כסף. בנוגע לכיריים קרמיות: ההכשרה קשה יותר, משום שהמשטח עשוי מזכוכית, ובני אשכנז (וכן חלק מפוסקי ספרד בנוגע לפסח) מחמירים שאי אפשר להכשיר כלי זכוכית. לכן יש לנקות היטב את המשטח ולהדליק אותו על החום הגבוה במשך חצי שעה. בפסח יש להניח ריבוע של נייר כסף המפסיק בין הסיר לבין המשטח (אין לכסות את המשטח כולו בנייר כסף מחשש שיתפוצץ). בכיריים אינדוקציה: יש את אותה בעיה שהמשטח עשוי מזכוכית, והעצה היא לשים תחת הסירים משטח סיליקון דק (שנמכר בחנויות לצורך זה) שמונע מגע של הסיר במשטח הזכוכית, אך אינו מונע מהשדה המגנטי לחמם את הסיר. בכל מקרה שנופל בפסח מאכל על משטח הכיריים, יש להחמיר ולא להשתמש בו.
שאלה: האם הכלים הבאים חייבים בהגעלה לקראת פסח? א. גביע כסף של קידוש. ב. מלחייה. ג. פלטה חשמלית של שבת.
תשובה: א. הגביע לא צריך הגעלה משום שלא משתמשים בו בחמץ חם, ומספיק להדיח אותו היטב. יש גביעים שבשוליים שלהם מצוי קפל קטן כלפי חוץ, וצריכים לעבור היטב עם קיסם לראות שלא נתקע שם חמץ.
ב. המלחייה כוללת שני חלקים. כלי הכסף של המלחייה וקערית הזכוכית הקטנה בה נמצא המלח (מלח הורס כלי כסף, לכן לא מניחים את המלח בכלי הכסף). את כלי הכסף מספיק לנקות היטב, ולבדוק מפירורים. את כלי הזכוכית יש להחליף לפסח מפני החשש שהפירורים המעורבים במלח נבלעים בכלי על ידי המליחות, וכפי שראינו, המנהג הוא שלא להכשיר כלי זכוכית. ג. אפשר לנקות היטב את הפלטה, ולהפעיל אותה כעשרים דקות, ואחר כך לכסות אותה עם נייר כסף ומעליו עוד כיסוי של נייר כסף עבה לפני השימוש בפסח. כך, כשיש שני כיסויים, אפשר לחמם מאכלים גם ישירות על הפלטה.
שאלה: זו גם הפעם הראשונה בה נערוך את הקניות הגדולות לקראת החג. האם יש דברים שצריכים לשים לב אליהם בזמן שעורכים את הקניות לפסח? אני גר אי שם בארץ באזור לא חרדי. האם יש זהירות מיוחדת הנצרכת בזמן עריכת הקניות לפסח?
תשובה: בקניות לפסח צריכים תשומת לב מיוחדת, במיוחד לאלו שעדיין לא רגילים בכך, משום שישנם מוצרים רבים המיוצרים בייצור מיוחד לפסח, שאריזתם דומה מאוד לאלו שאינם כשרים לפסח. יש לשים לב ולבדוק כל מוצר שמכניסים לעגלה ולוודא שהוא כשר לפסח (לא כדאי לשלוח ילדים לקניות אלו). אלו העורכים את קניותיהם בסופרמרקט באזור לא חרדי צריכים לשים לב לכך בכפליים, משום שבמקומות אלו מקפידים פחות שלא יתערבבו מוצרי חמץ עם מוצרי הפסח (באחת השנים הייתי בסופרמרקט גדול, ובמדף העוגות היו מעורבים ‘עוגות הבית’ של חברת אוסם כשרות לפסח עם עוגות דומות שהם חמץ גמור). במוצרי חלב אישור הכשרות לפסח אינו מודפס על התוית, אלא ‘מודפס’ בהזרקת דיו סמוך לתאריך התפוגה, שם יש גם מידע חשוב לגבי כשרות המוצר. גם בקניית מוצרי חלב יש לבדוק כל מוצר כדי לוודא שהוא כשר לפסח ומתאים לכל אחד. למשל, הקוטג’ של חברת שטראוס (שנראה בפסח בדיוק כמו הקוטג’ הרגיל) מכיל קטניות, והמידע הזה נמצא בחותמת תאריך התפוגה, כך גם בסוגים רבים של מעדנים שמכילים קטניות, ואין לסמוך על כך שהאריזה דומה לאריזה הרגילה.
