עכשיו תורכם

טור אורח

11/05/2022

20:47

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

ראש השנה

יום הרצונות הטובים
ראש השנה נקרא יום הזכרון.
מדוע?
כי ר”ה הוא יום דין של ‘גילוי הרצונות’.
לא יבדקו אותך איך התנהגת בשנה החולפת, וכמה מצוות או עבירות עשית – את זה יבדקו איתך ביום כיפור.
אתה כן תיבדק; איך אתה באמת רוצה שהשנה הבאה תיראה אצלך ?
מה באמת אכפת לך ?
מה אתה מוכן לתרום לעולם סביבך – כדי שהמלך יהיה נוכח בו יותר ?
ככל שתביא לדיון בענינך יותר רצונות טובים –
ככה תקבל מ’שופט הרצונות’ שנה טובה – שבה הוא יזכור לך רק את הרצונות הטובים…

שנה טובה
מבית חלקי בקהילתי

סטטוס
לשבת

ברוך נאמן – איש חלקי בקהילתי.

היינו שם מאחורי הפרגוד. בלב שלם ובנפש חפצה. השארנו מאחורינו כל מיני שיקולים ובעיקר תחושות. לפעמים תחושות של ניכור, ולפעמים הרגשות של זלזול והתנשאות. עמדנו שם יחד עם ילדינו הקטנים שעדיין אין להם זכות הצבעה, כי היה חשוב לנו שגם הם יראו שאנחנו חלק בלתי נפרד מעולם התורה, שהמנהיגים שלו הם מנהיגנו והערכים שלו הם ערכינו. נתנו לילדים להכניס בשבילנו את הפתק הנכון בעצמם כדי ללמד אותם, שלמרות שאבא שלהם לא יושב בכוילל, והוא יצא לעבוד – הוא מציית לגדולי התורה. לימדנו אותם עד כמה חשוב לנו להצביע למפלגה חרדית ששמה את קיום התורה במרכז השיח, ואת התפתחות הישיבות, תלמודי התורה ובתי הספר של בית יעקב כמטרות המרכזיות של פעילות המפלגה. הראנו להם שגם לאבא שלהם חשובה התורה מאוד מאוד, וגם אמא שלהם רוצה שהם ילמדו במקומות הכי טובים.

שמנו בגאווה גדולה את הפתק הנכון שביקשתם, למרות שהיו מסביבנו קולות רמים שאמרו לנו: ‘מזלזלים בכם, לא סופרים אתכם, אתם לא מיינסטרים, אתם לא כמו כולם, איפה הם היו כשהייתם צריכים אותם?’ סתמנו את אוזנינו לשמוע את הקולות המנמיכים הללו – למרות שלפעמים הזדהינו איתם – והצטרפנו בבטחה לכלל עולם התורה, שענה בקול רם כאיש אחד: נעשה ונשמע.

באיזו תחושת סיפוק יצאנו מהקלפי. כל יום הבחירות התהלכנו ליד ילדינו, עם תחושה גדולה של גאוות יחידה. בעיקר היינו מאושרים שהצלחנו שוב להבהיר למשפחה שלנו, לאן בדיוק אנחנו שייכים. כמה היינו מאושרים כששמענו את הילדים שלנו מכריזים למחרת יום הבחירות: ‘ניצחנו! סייעתא דשמיא של הגדוילים’…

עכשיו אדונים נכבדים, שלוחי הציבור של כולם, אחרי שקיבלנו ממכם הבטחה נאמנה שאתם מייצגים את כ-ו-ל-ם, את כל החרדים לדבר ה’ – יהיה סדר יומם וצבע חולצתם אשר יהיה, כך אמרתם – עכשיו הגיע תורכם.

אנחנו רוצים לראות אתכם אצלנו בקהילותינו. אנו מבקשים שתרגישו אותנו ושאנחנו נרגיש אתכם. בטח כבר הספקתם לדעת עד כמה אנו רגישים… אנו חייבים שתשמעו עם אילו אתגרים אנחנו מתמודדים, ומה אנחנו באמת צריכים. אנו מצפים ממכם שתכירו את הילדים המדהימים והצדיקים שלנו, שמגיע גם להם להתקבל בחיבוק חם ואוהב בבתי הספר המרכזיים של המגזר – גם אם אבא ואימא שלהם לא נראים בדיוק כמו כולם, ואבא שלהם יצא לעבוד.

בעיקר אנו רוצים שתתנו לנו תחושה אמיתית וכנה – שאנחנו חלק אינטגרלי מעולם התורה ולא סוג ב’. אנא ממכם. בואו לבקר בקהילותינו – ויש כבר מאות קהילות משלנו ברחבי הארץ – לא רק פעם בכמה שנים, תיווכחו לדעת עד כמה גדול האתגר העומד בפני החרדי העובד במרחב הציבורי, ועד כמה הוא ואשתו זקוקים לאוזן קשבת וסיוע ממכם במגוון תחומים.

כדאי לכם, שלוחי ציבור יקרים, לבוא ולשמוע אותנו, וכן, אנחנו בהחלט רוצים שגם תשמיעו ותלמדו אותנו מניסיונכם הרב. זה חשוב לנו מהסיבות שכבר סיפרנו לכם וזה חשוב גם לכם. לא רק בגלל הקול שלנו בבחירות הבאות, אלא בגלל עוד משהו. בסופו של יום, אנחנו וכיפתנו השחורה המתנוססת על ראשינו – אנחנו אלו שמייצגים את עולם התורה ואותכם במרחב הציבורי הכללי. כדאי שנדע מה לומר לאנשים.

בקיצור חברים, ככל שתחבקו אותנו ותיתנו לנו את תחושת השייכות שאנחנו כה זקוקים לה – כך נדע שאתם עמדתם בהבטחתכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

טורים

למה לא מבקשים סליחה ב'סליחות'?

אקטואליה

הקונספציה של ימים נוראים

כללי

איומים ונוראים

זוגיות

האיש שחשב שאשתו קובעת

אולי יעניין אותך גם

סדרת שיעורים קצרה ומרתקת מאת הרב אלימלך קורנפלד שליט"א
דף הקהילה - כ' אלול
סגור נגישות