הדלקת הנרות נקבעה לפרסומי ניסא, לכן מדליקים בפתחי הבתים או בחלון כלפי חוץ. יש לברר, מדוע נקבע מקום ההדלקה דווקא כלפי חוץ, הרי המטרה של פרסומת היא לפרסם משהו לאחרים, ולהכניס למודעותם דבר שלא היה ידוע להם, למי אפוא מיועדת הפרסומת של הדלקת הנרות, הרי כל שכניו היהודים של המדליק – גם הם בעצמם מדליקים? עלינו לדעת כי החנוכייה נועדה בראש ובראשונה לעשות פרסומי ניסא לעצמנו! מהו החלק הפחות מפורסם אצלנו, אותו מגלים לנו נרות החנוכה? המכנה המשותף של כל ניסי החנוכה – נס המלחמה ונס פח השמן – מלמד על הכוח שיש למיעוט הצודק לנצח את הרוב הטועה. לכוחות האמת המועטים לנצח את כוחות השקר הרבים, ועל הכח שיש למעט ה’שמן הטהור’ שנמצא מוחבא – לדלוק כנגד כל הסיכויים. העיקרון הנלמד מניסים אלו מלמד על יכולותיו של כל יהודי במלחמות חייו. בכל אחד מאתנו אצורים כוחות של טוב, יכולות ועוצמות שאיננו מכירים בהם. איננו בטוחים בעצמנו מספיק. רבים מרגישים לפעמים תחושות של נחיתות מוטעית כלפי החברה שהם חיים בתוכה, בטיעונים מוטעים ש’אם אנחנו עובדים ולא לומדים כל היום – אז איננו בני תורה, כי או הכל או כלום.. ומה כבר שווה שעת לימוד אחת, התגברות אחת, או מעשה טוב אחד, ומה אני יכול לתרום לעולם..’ באה החנוכייה ומאירה ליהודי את כוחותיו הגדולים החבויים בו – שהוא אינו מכיר בהם מספיק. היא קוראת לו להאמין בכוחות האור הייחודיים שלו – למרות שהם נראים לו מועטים, חלשים ולא משמעותיים. תפקידה של החנוכייה היא להאיר בעיקר אל תוכנו – כלפי פנים. היא נועדה לרענן ולהדליק את הלב, ולחדש את אור האמונה שלנו בעצמנו. היא קוראת לנו לשים לב לאור המיוחד שבנו, לעוצמות ולתפקיד המיוחד שלנו כבני תורה עמלים. זו אחת הסיבות לתוספת הנרות מידי יום. כל נר נוסף בחנוכה מגלה על עוד כוחות ו’אורות’ הנמצאים בנו. יש לך כוחות – קוראים הנרות לכל יהודי, אתה יכול, אתה שווה המון, אתה מסוגל להאיר את העולם. תאמין בעצמך!
האור של בוגרי הישיבות העובדים
מכיוון שהאדם הוא יצור חברתי, המושפע בדרך כלל מהסביבה שלו – וגם משפיע עליה, תיקנו חז”ל שמקום ההדלקה יהיה כלפי חוץ – לעבר רשות הרבים. בכך הם לימדו אותנו על תפקידו של יהודי בעולם. לא רק להדליק ולגלות את ה’אור’ שלו עצמו, אלא לתרום גם את האור המיוחד שלו לכל מי שסביבו. לכל יהודי יש ‘אור’ מיוחד משלו אותו עליו לתרום למען אחרים. רק תרומה הדדית של כל אחד מהאור שלו לזולתו – תאיר ותחזק אצל כולם יחד את אור ה’. אין זה סוד שחרדים רבים, בוגרי ישיבות שיצאו מבית המדרש אל עמל החיים, אינם מאמינים מספיק בכוחם העצום, וביכולת הייחודית שיש להם – לתרום תרומה משמעותית למען כלל ישראל – הקרובים והרחוקים. לבוגרי הישיבות במרחב הציבורי יש שליחות ענקית בעולם. לציבור הנפלא שלנו יש ‘אור’ מיוחד משלו ושפה תורנית- ייחודית משלו שאין להרבה אנשים. אנו נקראים בימים אלו להאיר מהאור המיוחד שלנו על כל מי שסביבנו, הן בתוך הציבור החרדי – בקרב צעירים חרדיים מחפשי דרך, עבורם אנו יכולים להיות גם משענת תומכת, וגם להוות דוגמא אישית איך לקחת איתנו את בית המדרש החוצה – אל עמל החיים – ולא להתנתק ממנו. והן בהשפעה על המגזר הכללי איתו אנו באים במגע יום יומי.
לכל חרדי במרחב הציבורי יש המון אפשרויות להשפיע ולקרב אחים בצורה ישירה או עקיפה. אסור לנו להרגיש נחיתיים, מתנצלים, או מתרפסים בפני הציבור הכללי על היותנו חרדים. אכן, חובתנו לשאת בעול הציבור ולדאוג לשוויו בנטל, אבל תרומתנו הגדולה לציבור הכללי בתקופה קשה זו, תוכל להיות בשני תחומים – מחד, בהתחזקות אישית שלנו בעבודת ה’, ומאידך – בהפצת אור האמונה, התורה, השבת והמצוות – במרחב הציבורי. הבה נאיר לאחרים מאורנו הגדול והייחודי. העם מחכה לנו. הם צריכים עוגן נפשי ורוחני. יש לנו את היכולת לתת להם אותו. עלינו מוטל התפקיד!
