קבלה מעשית

“אתה רוצה לשבת עם האישה בערב, אחרי כל היום, ולהיות קצת בשקט”, קובל יוני באוזניי,
“ואין עם מי לדבר. היא פשוט נרדמת”.
הוא מתלונן שהיא נרדמת, ההוא מתלונן שהיא לא מתחזקת את הבית, שלישי מבכה את מר
גורלו על הכישורים האימהיים, ורביעי בוכה שאי אפשר לסמוך על העבודה שלה בתור
פרנסה.
ככה-זה. לכולנו יש בזוגיות את הדבר הזה, הגדול, שהוא ממש לא אפיזודה חולפת, שהוא
פשוט בלתי נסבל עבורנו. מה עושים עם זה?
לכאורה יש רק שני מסלולים אופציונליים: שינוי אישה או שינוי גישה.
אם ננסה לשנות את האישה, כנראה שלא נצליח. מעבר לעובדה שבנאדם לא אוהב שמנסים
לשנות אותו, טבעה של אישה שהיא רוצה שבעלה יאהב אותה כמו שהיא.
אין ברירה אלא לשנות גישה. לעולם לא תוכל להרכיב אישה כבקשתך, ולא רק בגלל שאין
בנמצא אישה שגם מסורה לבית, גם מרוויחה המון, וגם ערנית ומקסימה בכל עת. תמיד יהיו
מחירים לכל העדפה.
וחשבתי: מה יקרה אם בינה מלאכותית תצליח ליצור אישה מושלמת, האם זה היה מוצלח?
לא מספיק לענות שלא, צריך להסביר למה לא.
והתשובה לדעתי היא שזה דווקא בגלל שלא חסר בה כלום. הרב פייבלזון שליט”א אמר
פעם: דמיינו אדם שלא צריך שום דבר. אשתו שואלת אותו: רוצה לאכול? לא, אני לא רעב.
צריך בגדים? לא, כיבסתי כבר לבד. רוצה לספר לי מה עבר עליך? אין צורך, הכל טוב. אי
אפשר לבנות זוגיות ככה. אנחנו צריכים להיות חסרים ולהשלים זה את זו.
אז בפעם הבאה שאתה נפגש שוב עם הדבר שהכי מעצבן אותך בזוגיות שלכם, חשוב על כך
שזה בדיוק המקום בו אתם בונים את הזוגיות שלכם. הדבר שכל כך מתסכל אותך, הוא
בדיוק זה שמפגיש אותך עם נקודת החיבור ביניכם.
אתה לא מתחתן עם רשימת מעלות על חשבון החסרונות, אתה בוחר באדם, במכלול.
כמו בקבלת התורה, אתה לא בוחר ברשימת ערכים שמוצאים חן בעיניך, אלא בתורת ה’
תמימה. יש דברים שאתה מתחבר אליהם בקלות ויש דברים שדורשים מאמץ ויציאה מאזור
הנוחות. ככה זה עובד.

קבלת התורה – אותה אנו חוגגים השבוע – היא לא רק קבלת עול מצוות אלא גם חיבור
למחויבות ולתשוקה לברר את דבר ה’ באמצעות לימוד התורה. בדומה לזה על האיש לא
לחדול לנסות להכיר עוד ועוד רבדים עמוקים של אשתו.
בברכה שנזכה לקבל את התורה באהבה ובסקרנות.