קבלת שבת מוקדמת

בשבתות אלו, נמתחת השקיעה אל קצה הגבול המאוחר שלה. זמן טוב לעסוק במנהג הנפוץ
בתקופה זו לקיים מנייני ‘פלג’ ולהתפלל קבלת שבת וערבית מבעוד יום, ובהלכות השייכות

שאלה: מהי שעת ‘פלג המנחה’ ואיך אפשר להתפלל מעריב משעה זו, הרי מעריב היא תפילת הלילה ובזמן פלג המנחה השמש עדיין מאירה על הארץ?

תשובה: ‘פלג המנחה’ הוא נקודת הזמן שבין זמן ‘מנחה קטנה’ לשקיעת החמה. זמן זה מופיע בלוחות השנה (ביום שישי הקרוב). פלג המנחה בשעה 18:19. ישנה מחלוקת תנאים בנוגע לזמן אותו קבעו חכמים לתפילות מנחה וערבית, בהתאמה לזמני הקרבת הקרבנות בבית המקדש. לפי שיטה אחת זמן מנחה הוא עד השקיעה וזמן ערבית הוא בלילה, ולפי השיטה השנייה זמן תפילת מנחה הוא עד ‘פלג המנחה’ ומשעה זו מתחילה שעת תפילת ערבית. ההלכה לא הוכרעה, והשולחן ערוך פוסק שאפשר לבחור לנהוג כאחת משתי השיטות.

שאלה: יש לנו משפחה עם ילדים במגוון גילאים, ובשבתות הקיץ העייפות שלהם בסעודת שבת קשה לנו מאוד. במקום סעודות נינוחות ורגועות כמו בחודשי החורף, וכמו שהיינו רוצים גם בחודשי הקיץ, אנחנו מגיעים לקידוש קרוב לשעה 21:00 עם ילדים עייפים ועצבניים ומריבות בלתי פוסקות [זה רק אצלי, או שככה זה אצל כולם?] האם ישנו פתרון הלכתי שיוכל לעזור לנו לקיים את סעודת ליל שבת מוקדם יותר?

תשובה: מצוקה זו של סעודות שבת מאוחרות במשפחות עם ילדים קטנים היא אכן נחלת רבים (ולא, זה לא רק אצלך), והניסיון להשכיב את הילדים לנוח ביום שישי הארוך, לא עובד בד”כ. לכן ישנם מקומות רבים בהם מתארגנים מניינים ביום שישי אחה”צ להתפלל מוקדם קבלת שבת וערבית, וכך מגיעים לקידוש בשעה סבירה, כשעדיין יש אור בחוץ (למשל בשבת זו, יעשו אותם האנשים קידוש בסביבות השעה 19:15). הלכה זו שאפשר להתפלל ערבית מבעוד יום מבוססת על השיטה שזמן תפילת ערבית מתחיל משעת ‘פלג המנחה’, וכפי שהתבאר בתשובה הקודמת. ההיתר להתפלל מעריב מבעוד יום בערב שבת מפורש בדברי השולחן ערוך והמשנה ברורה, וכך הוא המנהג הרווח בקהילות בחוץ לארץ, ובארץ ישראל אצל בני ספרד. כדאי לציין שדעת הגאון מווילנא שאין להקדים כלל להתפלל ערבית מבעוד יום, לא ביום חול ולא בשבת. כמו כן, דעת כמה מגדולי פוסקי ארץ ישראל היתה שעדיף לא לעשות מניינים מוקדמים בערב שבת, וכך למשל הורה מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל שיש לחפש פתרונות אחרים ולא להתפלל מעריב מבעוד יום, משום שהמנהג המקובל בין רוב האשכנזים בארץ ישראל הוא להתפלל מעריב בלילה, וגם משום תקלות שעלולות לצאת מהנהגה זו.

שאלה: מה הם הפרטים ההלכתיים עליהם יש לתת את הדעת כאשר מתפללים מעריב מוקדם בליל שבת?

תשובה: נציין כאן בקצרה את העניינים בהם צריכים להיזהר אלו המתפללים מעריב מבעוד יום, וכדרכו של טור זה, המתמקד רק בפרטים מעשיים ולא בנידונים ההלכתיים של נקודות אלו. א. חייבים לסיים את תפילת מנחה לפני זמן ‘פלג המנחה’. אדם שלא התפלל מנחה קודם זמן ‘פלג’ לא יכול להתפלל מעריב מוקדם, וכפי שיבואר בתשובה בהמשך. ב. צריכים לזכור לקרוא קריאת שמע פעם נוספת בלילה, משום שגם לדעות שזמן מצות תפילת ערבית הוא משעת ‘פלג המנחה’, זמן מצוות קריאת שמע היא בוודאי רק בלילה, לאחר צאת הכוכבים. ג. צריכים לשים לב שהאשה לא תדליק נרות מוקדם מדי, דהיינו, לא לפני שעת ‘פלג המנחה’, ולכתחילה כדאי שהיא תדליק את הנרות לפני שהבעל מתחיל להתפלל ערבית בבית הכנסת. ד. המשנה ברורה כתב שאלו המקדשים ומתחילים את סעודתם מבעוד יום, טוב יעשו אם יאכלו עוד כזית פת בלילה.

בשבוע הבא נציג פתרון נוסף לסעודת שבת רגועה, גם לאלו הרוצים להחמיר ולא להתפלל מעריב מבעוד יום.