קירוב קרובים – ההבדל בין נרות שבת לנרות חנוכה

הרב משה שמעון אופן

12/17/2022

23:26

pexels-pixabay-278823

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת בלק

בלעם והרשת החברתית
למרות נסיונותיו של בלעם לקלל את ישראל, כשהוא ראה ” את ישראל שוכן לשבטיו ” כלומר ’שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה – שלא יציץ אחד לתוך אוהל חבירו’ או אז, הוא משנה את דעתו, מחליט לברך ואומר; ” מה טובו אוהליך יעקב “.
מה יש בעובדה הזו שאין בעם ישראל את תכונת המציצנות – כדי לשכנע אפילו רשע כמו בלעם – לברך את עם ישראל ?
כי העובדה שכל אחד מבין שיש לו בעולם תפקיד משלו, וכל מה שיש לו נועד כדי לממש את התפקיד שהוא רק שלו, כל זה מונע את הצורך להציץ לתוך הבית של השני, כי ’כל אחד והעניינים שלו’.
כשעין רעה כמו של בלעם רואה את זה, היא בעצם ’לא רואה’ כלום, אין לה שום כח, כי כל הכח שלה לראות ולהשפיע לרעה, זה עד כמה שהאדם עצמו מפקיר את ביתו לעיניים של כולם, ונותן להם להציץ..

כמה קל היום היה לבלעם להפעיל ’עין הרע’, בעולם שבו הרשת החברתית גורמת למציצנות של כולם בכולם..
הוא היה יושב לו בביתו משועמם, מדפדף להנאתו, ועוקב ומציץ באורח חייהם של חיות הרשת ושאר אישים ’קבצני לייקים’ – שמעלים כל הזמן על המוקד של ’עין רעה’ את ביתם ומשפחתם..

יהודי שיש לו עולם פנימי משל עצמו, שום לייק לא יגרום לו אושר- הוא פשוט יהיה מיותר..

סטטוס
לשבת

שתי מצוות יהודיות מתקיימות בהדלקת נרות – נרות שבת ונרות חנוכה. חז”ל בגמרא מותחים קו בין שתי המצוות הללו, ומשווים את השפעתן על חינוך הילדים: אמר רב הונא, הרגיל בנר, הויין ליה בנים תלמידי חכמים (שבת, כג, ב), דכתיב ‘כי נר מצוה ותורה אור’ על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה (רש”י). השילוב של נרות השבת המאירים את הבית אחת לשבוע, יחד עם נרות החנוכה הדולקים בבתינו במשך שמונה ימים, מבטיח ילדים תלמידי חכמים. נרות המצווה מביאים אל הבית את אור התורה. מדוע? מה מייחד את מצוות ההדלקה? מה גורם לכך שיש בכוחה של רגילות במצוות אלו להביא לתוצאות מרנינות בגידול הילדים?

ההבדל הראשון והבולט לעין בין נרות השבת לנרות החנוכה הוא המקום בו מוצבים הנרות. נרות השבת ניצבים בגאון בתוך הבית, הם נועדו להאיר את הבית פנימה, להרבות שלום-בית ותחושת שמחה בתוך בתי המגורים. נרות החנוכה, לעומתם, פונים אל החוץ. ההלכה אוסרת אפילו ליהנות מאורם, ‘אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד’. הנרות מונחים בדלת הבית או בחלון הפונה אל החוץ, הנרות אינם מאירים אל יושבי הבית, אלא בני הבית מדליקים את הנרות לכיוונם של העוברים והשבים.

הבדל נוסף הוא באיכות הנדרשת עבור הנרות. בעוד בנרות שבת יודעים אנו כי ישנה רשימה מפורטת של מה מותר ומה אסור, ‘במה מדליקין ובמה אין מדליקין’, בנרות החנוכה נפסקה ההלכה כי ‘כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה’. גם אם השמן אינו דולק יפה, והפתילות לא בוערות כראוי, ההדלקה כשרה. מעיקר הדין, כל דבר עובד בשביל נרות חנוכה.

מדוע דיני נרות החנוכה שונים כל כך מנרות השבת?

***

את ימי החנוכה אנו מציינים לזכר ניצחון המכבים על היוונים. המלחמה בין ישראל ליוון לא הצטמצמה למאבק נגד האיום הקיומי הגשמי. המלחמה הייתה רעיונית. לאורך הדורות, היהדות היא זו שהביאה את בשורת החכמה לעולם. החינוך לידע ולחכמה, למחשבות על משמעות החיים ולפילוסופיות משנות חיים הגיע מהיהדות. אבל יחד עם הנחלת החכמה הביאה היהדות גדרים וגבולות. אין משמעות לחכמה אם היא לא משנה את החיים עצמם. אין מקום לפילוסופיות ולתובנות מעוררות השראה אם צורת החיים אינה משתפרת, אם ההתנהלות אינה הופכת לטובה יותר.

היוונים הגיעו עם רעיון חדש. חכמה לא מחייבת. הגות ועיון ללא קו מנחה, ללא נקודת מוצא וללא רצון לנקודת סיום, מחשבה וחכמה רק לשם התענוג האינטלקטואלי.

ההתייחסות לחכמה כיעד בפני עצמו ולא כאמצעי עבור מטרות מרוממות יותר, הופכת את המקצוע כולו לקל בהרבה וממילא גם מושך מאוד. הידיעה כי מסקנות מרחיקות לכת לא יחייבו הסקת מסקנות אישית, גורמת לכך שהחוויה האינטלקטואלית תקרוץ להרבה יותר אנשים. היא לא מתאימה רק לאנשים שמסוגלים לעזוב חיים שלמים מאחוריהם ולהתחיל מסלול חדש שנראה היה להם נכון יותר. מעכשיו היא מתאימה גם לאנשים שלא רוצים לעשות שום דבר אחרת, סתם, ליהנות והחשיבה ומהידע הכללי.

לראשונה בהיסטוריה עמדה היהדות מול מלחמה באלו שלוקחים את מצוותיה ומעקרים אותן מתוכנן וממטרתן. לראשונה בהיסטוריה אנו מוצאים יהודים רבים שהרעיון החדש מצא חן בעיניהם והם בחרו להצטרף לאידיאולוגיה שנגד. יהודים שהתייוונו. איננו מכירים ‘מתפרסים’ שהצטרפו לבני פרס או ‘מתרומאים’ ששילבו זרועות עם אנשי רומא. רק מתייוונים היו לנו בכל שנות הרדיפה, כי היוונים בעצם קראו להולכים בדרך התורה: קחו לכם את מה שנעים ונוח ועזבו אתכם מקשיים וממהמורות!

***

נרות החנוכה עומדים על הפתח שבין הפנים לחוץ. הם מאירים מהמקומות הפחותים והלא-נחשבים, מאותם המקומות ששכינה אינה יורדת אליהם וההתייחסות אליהם היא כמקומות שליליים וחסרי תקווה. ובכך הם קוראים לכל יהודי ויהודיה בעולם שתי קריאות משולבות:

אחת – אין מקום רחוק! אין מקום שאור היהדות אינו מגיע אליו. אין פינה, שכוחה ככל שתהיה, שאינה יכולה להיות מוארת באורה של תורה. לא משנה מה נתוני הבסיס, גם אם השמן לא טוב והפתילה מעלה עשן, המקום נמוך וחשוך והכל מרגיש כאילו קמנו על צד שמאל – התורה נותנת פתרון. חומה ואורה של תורת ישראל מלווים כל אחד ואחת, בכל סיטואציה ובכל מצב.

שתיים – כדי להתחיל, חובה לשרטט גבולות. חייבים לדעת מה בחוץ ומה בפנים, מה מתאים לרחוב ומה שייך לבית. אנו לא מתעלמים מקשיים, לא חושבים שהכל נחמד ונוח, אבל בראש ובראשונה מוכרחים למתוח קו ברור, הפרדה חד משמעית. מה ששייך לחוץ לא נכנס פנימה בשום אופן, ומה שצריך להיות בפנים לא זולג החוצה. החינוך הראשוני הוא זה. על מנת לחנך את עצמנו כראוי עלינו להחדיר את המסרים החשובים הללו. עלינו להפריד לחלוטין בין החוץ לפנים. לגדור את ביתנו ולהפוך אותו למבצר. מבצר של חום ואור, מנותק לחלוטין מהקור החשוך שנמצא שם בחוץ.

אחרי שהבית גדור כראוי מגיע תורם של נרות השבת. של התאורה הפנימית בתוך הבית. בתוך הבית אין מקום לאור של ‘בערך’. איננו מספקים בפחות מהטוב ביותר. בתור הבית צריכה לבעור אש של אהבה ואכפתיות, בעירה של טוב והנאה. הבית צריך להאיר באור יקרות של תורה ומצוות, לתת את ההרגשה הטובה ביותר לכל מי שנמצא שם בפנים. כל מי שנכנס אל הבית, גם אם הוא אורח וודאי אם הוא דייר קבע, צריך להרגיש שהוא נמצא במקום הטוב והנכון ביותר עבורו.

***

במסגרת הפרויקט של ‘אחים לנפש’ יש לנו הזדמנות ללמוד את מצוות והוראות התורה באופן מעמיק, מתוך הבנה וידיעה כי התורה היא תורת חיים. מערכי השיעור בנויים באופן המאפשר למידה משמעותית, כזו הנוגעת בחיי היומיום ומאירה את החיים עצמם. בלמידה של שעה שבועית בZOOM תוכלו להאיר את חייו של צעיר אקדמי שנחשף לראשונה לאור התורה, להאיר את ביתכם ולהעמיק בנושאים שתמיד רציתם להכיר טוב יותר. מוזמנים לשלוח מייל לכתובת המופיעה בתחתית העמוד ויחד נאיר את העולם!

קרדיט תמונה: Photo by Pixabay: https://www.pexels.com/photo/bright-burn-burnt-candle-278823/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

אבלות חדשה ישנה

חיי המעשה

ערב חברה

אקטואליה בהלכה

כללי

ארץ ישראל שלנו

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
pexels-pixabay-161561
זכרונות מן העבר
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
WhatsApp Image 2022-07-28 at 18.26.55
ליל שישי של חלקי - הסיירת
סגור נגישות