רבתי עם – הייתה כאלמנה

אהוד בן יהודה

05/31/2024

10:10

unnamed

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת בהעלותך

עשה לך רב ו..אכילה רגשית.
אספסוף מלא תאווה מתנפל על משה רבנו ודורש: ‘נפשנו יבשה – תנה לנו בשר ונאכלה’ !
משה פונה אל ה’ בכאב ואומר: ‘לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את משא כל העם – מאין לי בשר לתת לכל העם’?
כתשובה לכך מורה לו ה’ לאסוף שבעים ‘זקנים’ מתאימים – שיעזרו לו במשא העם – כך שהוא לא יהיה לבד.
ואנו שואלים, האומנם אם יהיו בעם מספיק רבנים נגישים – יהיה פתאום מספיק בשר לכולם?
לא!
אבל כשיהיה ליהודי רב אישי ונגיש! – שיעניק לו תמיכה רוחנית לנפשו ה’יבשה’ בכל פעם שהיא צריכה ריגוש וריענון – ממילא יתייתר אצלו הצורך ל’בשר תאווה’ מיותר

כי הנפש שלו פשוט תהיה שבעה..
(חלקי בקהילתי

סטטוס
לשבת

מגינות סחרוב, מבחוץ, כמעט ולא רואים הבדל, אבל אנחנו בינינו עצמנו, יש לנו את הדירוג שלנו. אם אתה כאן מלידה, ועדיין, וכל הזמן הזה לא נטשת, ברכות. אתה במקום הראשון. אחיך שנולד כאן בשערי צדק ב’הדסה’ משהו, נטש לתקופה וחזר, הוא במקום השני. לא נורא, היא סולחת, ירושלים. לא עושה עניין אם תפסת פעם מרחק. בטוחה בעצמה, יודעת שבסוף תחזור. אם נטשת לצמיתות, מצטער אבל אתה במקום האחרון. מעליך, נדחף ההוא שבא ללמוד בישיבה גדולה, נכוה נשבה והוא כאן. לא גיבארין, מה לעשות. גם גיווארנרס מתקבלים בברכה. אם אתם לא ירושלמים, וכל המדרג הזה זר לכם, אני מבקש מחילה. הייתי מספר על אהבתי לנס ציונה באריכות כאלה, הייתם חושבים שאני אידיוט, ובצדק. תובעים את הדקה שבזבזתי לכם מהחיים. אבל בגלל שזו ירושלים, אז או שאתה אוהב, וזורמים איתי. או שאתה לא ממש, שמענו עליכם. מה לה יש לעיר הזו, עם הקסם המוטרף הזה, הייחודי והנדיר. עם השכונות שכל אחת מפתיעה מחדש, עם הסגנון הייחודי שלה. אני חולק את יומי בשתיים מהן: קטמון ובית ישראל, ואין לך שני הפכים כמוהן בכל אזור חיוג 02 . האופנתיות של קטמון נשפכת במורד רחוב החי”ש מהשטיבלאך הנהדרים, עד משגב לדך ויד אהרון – משגב לעיתות בצרה. בבית ישראל אין זמן ללימודים מהודרים, נסו פעם עם רכב בסמטאות הצפופות ואז תדברו איתי על הוד והדר. אבל איזה אור מופלא יש בשכונה הזו, בבית הכנסת הקטן והמניין האחרון של מנחה שמורכב משלל גוונים: איש תימני מדליק – גבאי מסור עם חיוך של אור, שני ירושלמערס שבעי שנים אדישים לסיטואציה, מרעימים בקול ‘אָמֵיין’ שלשה בחורי ישיבות ממיר וגליליה שנקלעו, ומשה הקבלן, אח בלב, שבועה ממול. בארזי הבירה. כולם אוהבים ואוהבים, יש מקום לכולם בבית הכנסת של קרני 30 מ”ר ביום טוב, בצל. יש סיבה לקסם של העיר הזו, זה המקום בו בחר ה’. מכל הגלובוס הענק, זו הנקודה. כאן נושקים שמים וארץ, באבן השתייה ממנה הושתת העולם. הסיפור הזה של ירושלים בימים אלו, די מספר את הסיפור שלנו העם היהודי בימים אלו, של בניין בצל חורבן, אור ואפילה, תסכול
ותקווה. העיר בנויה לתפארה, ילדים וילדות משחקים ברחובותיה, ואיש משענתו בידו… מחלפים, רכבות, מגדלים ופקקים. ירושלים הבנויה, קפצה כביכול, הקדימה ובאה משנה הבאה לשנה זו. ועדיין היא מקווה לשנה הבאה… אולי לא ייערכו בה פסטיבלים, ולא מצעדי זוועה. לא ישלטו בה עוד רשעים, ולא יחללו בה כל קודש. יבוא לציון גואל, ונוכל כבר לשמוח איתה את השמחה השלמה, כל אוהביה המתאבלים עליה…

[email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

חיי הווילה בג'ונגל

אקטואליה בהלכה

יש כאן עירוב?

טורים

אקטואליה

למה דווקא גמרא?

אולי יעניין אותך גם

הורדה (9)
"יצאת צדיק" פרק 1
images
מדינה של גהינום
סגור נגישות