מגינות סחרוב, מבחוץ, כמעט ולא רואים הבדל, אבל אנחנו בינינו עצמנו, יש לנו את הדירוג שלנו. אם אתה כאן מלידה, ועדיין, וכל הזמן הזה לא נטשת, ברכות. אתה במקום הראשון. אחיך שנולד כאן בשערי צדק ב'הדסה' משהו, נטש לתקופה וחזר, הוא במקום השני. לא נורא, היא סולחת, ירושלים. לא עושה עניין אם תפסת פעם מרחק. בטוחה בעצמה, יודעת שבסוף תחזור. אם נטשת לצמיתות, מצטער אבל אתה במקום האחרון. מעליך, נדחף ההוא שבא ללמוד בישיבה גדולה, נכוה נשבה והוא כאן. לא גיבארין, מה לעשות. גם גיווארנרס מתקבלים בברכה. אם אתם לא ירושלמים, וכל המדרג הזה זר לכם, אני מבקש מחילה. הייתי מספר על אהבתי לנס ציונה באריכות כאלה, הייתם חושבים שאני אידיוט, ובצדק. תובעים את הדקה שבזבזתי לכם מהחיים. אבל בגלל שזו ירושלים, אז או שאתה אוהב, וזורמים איתי. או שאתה לא ממש, שמענו עליכם. מה לה יש לעיר הזו, עם הקסם המוטרף הזה, הייחודי והנדיר. עם השכונות שכל אחת מפתיעה מחדש, עם הסגנון הייחודי שלה. אני חולק את יומי בשתיים מהן: קטמון ובית ישראל, ואין לך שני הפכים כמוהן בכל אזור חיוג 02 . האופנתיות של קטמון נשפכת במורד רחוב החי"ש מהשטיבלאך הנהדרים, עד משגב לדך ויד אהרון – משגב לעיתות בצרה. בבית ישראל אין זמן ללימודים מהודרים, נסו פעם עם רכב בסמטאות הצפופות ואז תדברו איתי על הוד והדר. אבל איזה אור מופלא יש בשכונה הזו, בבית הכנסת הקטן והמניין האחרון של מנחה שמורכב משלל גוונים: איש תימני מדליק – גבאי מסור עם חיוך של אור, שני ירושלמערס שבעי שנים אדישים לסיטואציה, מרעימים בקול 'אָמֵיין' שלשה בחורי ישיבות ממיר וגליליה שנקלעו, ומשה הקבלן, אח בלב, שבועה ממול. בארזי הבירה. כולם אוהבים ואוהבים, יש מקום לכולם בבית הכנסת של קרני 30 מ"ר ביום טוב, בצל. יש סיבה לקסם של העיר הזו, זה המקום בו בחר ה'. מכל הגלובוס הענק, זו הנקודה. כאן נושקים שמים וארץ, באבן השתייה ממנה הושתת העולם. הסיפור הזה של ירושלים בימים אלו, די מספר את הסיפור שלנו העם היהודי בימים אלו, של בניין בצל חורבן, אור ואפילה, תסכול
ותקווה. העיר בנויה לתפארה, ילדים וילדות משחקים ברחובותיה, ואיש משענתו בידו… מחלפים, רכבות, מגדלים ופקקים. ירושלים הבנויה, קפצה כביכול, הקדימה ובאה משנה הבאה לשנה זו. ועדיין היא מקווה לשנה הבאה… אולי לא ייערכו בה פסטיבלים, ולא מצעדי זוועה. לא ישלטו בה עוד רשעים, ולא יחללו בה כל קודש. יבוא לציון גואל, ונוכל כבר לשמוח איתה את השמחה השלמה, כל אוהביה המתאבלים עליה…
[email protected]
