על שמירת השבת אומרת לנו התורה בפרשתנו: “ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם”. מעבר לעצם שמירת השבת, המהווה אות וסימן לאמונתנו בה’, קיים בשבת ‘אות’ נוסף שיכול להיות עבורנו איתות וסימן אישי, לכמה נושאים חשובים ביותר בחיינו ובחיי משפחתנו. זהו האות של שולחן השבת. אם ירצה כל אחד מאתנו לבדוק את עצמו בתחומים שונים בחיים, כדאי שיבחן את שולחן השבת שלו, ואיך הוא מתנהל. שולחן השבת אותו אנו עורכים בביתנו, ויושבים לידו כהורים בראש השולחן – יכול לשמש עבורנו מראה נהדרת על עצמנו, על הרגש היהודי הפועם בנו, על הקשר הזוגי שלנו, על מידת הצלחתנו בחינוך הילדים, ובעיקר על הקשר האישי שלנו איתם. אמור לעצמך איך שולחן השבת שלך נראה – ותדע איך אתה נראה… אצל משפחות רבות, שולחן השבת הוא שיאו המשמח של השבוע, ובני המשפחה מחכים לו בכל שבוע מחדש. השולחן מתנהל בנחת, בני המשפחה מתקשרים ביניהם בטבעיות, דברי תורה וסיפורי צדיקים מעניינים עולים לדיון פתוח, ושירי שבת ומנגינות מושרים באופן ספונטני. האווירה בשולחנות השבת המוצלחים הללו – היא טבעית קלילה ונינוחה, אין בה טקסיות ולא רשמיות כבדה. ילדי המשפחה אוהבים לשבת ליד השולחן, ולהשתתף בשיחה הטבעית בין ההורים לילדים על קורות השבוע שחלף. לסעודות כאלו אין זמן קבוע, והן נמשכות לאורך שעות ארוכות, כשהסועדים אינם מרגישים בזמן שחלף. אצל משפחות כאלו, נמצא גם מוזמנים אורחים, הסועדים על השולחן ונהנים מכל רגע במחיצת בני המשפחה הבריאה הזו. לעומת זאת, יש שולחנות שבת קצרים בזמן, ותכליתיים, המנות מוגשות במהירות בזו אחר זו, , שרים קצת שירי שבת כדי לצאת ידי חובה, בני המשפחה בקושי מדברים בינם לבין עצמם, ‘שיר המעלות’ ו..לישון . יש ‘שולחנות שבת’ בהם מורגש מתח בין אחד ההורים לבין אחד הילדים, או של שאר בני המשפחה – בינם לבין עצמם. האווירה בשולחנות שבת אלו היא טקסית וכבדה, נערכים בהם ‘מבחני שבת’ מייגעים לילדים עייפים – שנושאים בליבם תפילה שהכול כבר ייגמר. הם נוטים לברוח מהשולחן בסוף כל מנה אל הספה כי משעמם להם ,הם אומרים זמירות שבת בצורה מאולצת וחפוזה (אומרים, לא שרים) ומטבע הדברים, בשולחנות שבת כאלו, כמעט ולא נראה אורחים. הם בוודאי אינם שיאו המיוחל של השבוע אצל בני המשפחה, באשר בני הזוג מגיעים אל השולחן סחוטים מעייפות, והוא נערך מדי שבת בשבתו כטקס דתי קבוע ומשמים. מה המבדיל בין סוגי שולחנות השבת הללו? כאמור, התנהלותו של שולחן השבת הוא תמונת ראי המוצבת בפנינו בכל שבוע מחדש, ומראה איך נראים חיינו בכל זירותיהם. אם יהדותנו שלימה ורעננה, ופועם בנו רגש יהודי חם ובריא – כל אלו ישתקפו בשולחן שבת נינוח ושמח. יחסים קבועים ויציבים עם ‘תלמוד תורה’ וטעם טוב בלימוד תורה – יבואו לידי ביטוי בדברי תורה מרתקים הנאמרים על שולחן השבת. אם הזוגיות שלנו בריאה ומספקת – היא תתבטא בדברי הערכה הדדית על שולחן השבת .סמכות הורית בריאה וקשר חם ואוהב עם הילדים שלנו – ייצאו אל הפועל בשיח המתקיים בין ההורים לילדים על שולחן השבת. אם הנפש שלנו שלווה ויש לנו סיפוק אישי בחיים – הנינוחות והאווירה שנשרה סביבנו על השולחן, יבטאו את זה. שירי השבת המושרים מפיות כל הסועדים בספונטניות ובשמחה (ולא רק כי צריך לשיר משהו) מראים בבירור כמה שמחה יש בביתנו – מצרך שהוא קריטי לגדל איתו משפחה יהודית של עובדי ה’ משפחה של בני תורה בריאה ומאושרת.
הבו גודל לשולחן השבת!!
