הלכות הבדלה
משגיח כשרות שנתקע בחו”ל בלי צרכי הבדלה \ שכח ‘אתה חוננתנו’ \ נרונית רגילה בשביל הבדלה \ מתי חיוב ברכת בורא מיני בשמים \ שתיית מים או קפה לפני הבדלה \ האם לקטן מותר לאכול לפני הבדלה \ כיבוי נר ההבדלה ביין של שמיטה \ אכילה שמחייבת לברך 23 ברכות
שאלה:
מעשה שהיה במשגיח כשרות במפעל גדול באזור נידח בסין, שהיה עובד במשך השבוע על תוצרת המפעל ולקראת שבת היה טס למקום יישוב עם יהודים. שבוע אחד הוא נתקע באופן בלתי צפוי באזור המפעל לשבת, בלי כל ה’ציוד’ הרגיל שיהודי צריך לצורך מצות הבדלה, ציוד הכולל יין, נר ובשמים, והתעוררו לו כמה שאלות בנוגע להבדלה שבהן נדון בשאלות הבאות.
ראשית יש לשאול על עצם ההבדלה בלי יין. ידוע שלגבי קידוש ההלכה היא שאם אין יין, מקדשים על הלחם. האם גם את ההבדלה אפשר לעשות על לחם, או ששם חייבים יין?
תשובה:
בשונה מקידוש שאפשר לעשות על הפת משום שהדין של ‘קידוש במקום סעודה’ מורה על הקשר בין הקידוש והאכילה, את ההבדלה אפשר לעשות רק על יין [או על חמר מדינה], ובלי שיש יין אין לעשות הבדלה כלל. עם זאת, אדם זה לא הפסיד לגמרי את מצות ההבדלה משום שההלכה היא שגם מי שלא היה לו יין ולא הבדיל במוצאי שבת, יכול להשלים את מצות ההבדלה עד סוף יום שלישי [דהיינו, עד הלילה שבין שלישי לרביעי], ואם יוכל להשיג יין עד אמצע השבוע יבדיל אז על הכוס, אולם באופן זה מברכים רק ברכת בורא פרי הגפן וברכת ההבדלה, ולא על נר או בשמים.
שאלה:
אם המשגיח הנ”ל היה שוכח לומר ‘אתה חוננתנו’ בתפילתו, האם הוא היה צריך לחזור על התפילה?
תשובה:
ידוע הדבר שאדם השוכח להבדיל בתפילתו אינו חוזר על התפילה, אולם מבואר בפוסקים שכל זאת הוא רק כאשר מתכונן להבדיל באותו לילה על הכוס, אולם במי שאין לו כוס ולא מצפה שיבדיל על הכוס, צריך לחזור על תפילתו מחמת שכחת ‘אתה חוננתנו’, משום שעיקר מצות ההבדלה במוצאי שבת היא באמירת ‘אתה חוננתנו’ בתפילה, והקלו על השוכח משום שיכול להשלים בהבדלה על הכוס.
שאלה:
בסיפור הנזכר התעוררו גם כמה שאלות בנוגע לברכת ‘בורא מאורי האש’. ראשית, האם אדם שלא מבדיל צריך לברך בכלל ברכת ‘בורא מאורי האש’ או שזה חלק מההבדלה? האם חייבים נר כפול בשביל לברך או שאפשר גם על נרונית פשוטה? אם אין בכלל נר, האם אפשר לברך את ברכת ‘בורא מאורי האש’ אחרי מוצאי שבת?
תשובה:
ברכת ‘בורא מאורי האש’ נתקנה כשבח על בריאת האש ותיקנו לאומרה במוצאי שבת משום שאז הקב”ה נתן דעת באדם הראשון לגלות את האש, וברכה זו איננה חלק מהבדלה אלא שתיקנו לסדר אותה על כוס ההבדלה, וודאי שאם אין נר אין זה מעכב באמירת ההבדלה על הכוס, ואם יזדמן לו נר בהמשך המוצ”ש יברך עליו בורא מאורי האש, אולם ברכה זו נתקנה רק במוצאי שבת ולא ביום ראשון. בנוגע לנר כפול פשוט בהלכה שאין זה מעכב והוא רק ל’מצוה מן המובחר’ משום שהשלהבת שלה גדולה ומאירה יותר, אולם כדאי לציין שבדרך כלל כאשר יש נר בודד, אפשר בקלות לחבר אליו בשעת הברכה עוד גפרור וכדומה, ולקיים את ה’מצוה מן המובחר’.
שאלה:
מה הדין בנוגע לברכת בורא מיני בשמים במשגיח הנ”ל, עד מתי הוא יכול להשיג בשמים ולברך עליהם בשביל לקיים את ההלכה של הרחת הבשמים במוצאי שבת?
תשובה:
בשונה מברכת בורא מאורי האש שאסור לברך אותה אחרי מוצאי שבת, ברכת הבשמים על בשמים שישיג ביום ראשון או שני אין בה איסור כלל, משום שמברך על בשמים שנהנה בהרחתם, וברכה זו שייכת כל השבוע, אלא שאת התקנה המיוחדת לברך על בשמים במוצאי שבת כ’פיצוי’ לנשמה בזמן הסתלקות הנשמה היתירה יש רק במוצאי שבת ולא אחר כך.
שאלה:
האם איסור אכילה ושתיה לפני הבדלה הוא באותה דרגת איסור כמו הדין לא לאכול או לשתות לפני קידוש בשבת?
תשובה:
לפני הבדלה מותר לשתות מים, ובזה קל איסור זה של אכילה ושתיה קודם הבדלה מהאיסור שלא לאכול לפני קידוש, ששם אסור אפילו לשתות מים, אולם ההיתר הוא רק בנוגע למים ולא לגבי שאר משקאות כגון קפה, שאותם אסור לשתות לפני הבדלה.
שאלה:
האם מותר לילדים מתחת לגיל מצוות לאכול או לשתות לפני הבדלה, או שדין זה מוטל עליהם כשאר ההלכות שמחויבים הם מדין חינוך?
תשובה:
בהלכות קידוש מבואר שילדים קטנים מותרים באכילה ושתיה לפני קידוש, משום שהוא לא איסור על האוכל בעצמו [שנחשב כ’מאכלות אסורות’] אלא הזמן הוא זה שגורם לאיסור זה, וכזה איסור לא תקנו חכמים על הקטנים, וגם איסור האכילה קודם הבדלה נכלל בכלל היתר זה.
שאלה:
לאיזה פרט צריך לשים לב בכיבוי נר ההבדלה בחודשים אלו?
תשובה:
בחודשים אלו יצא לשוק מיץ ענבים שקדוש בקדושת שביעית של ‘אוצר בית דין’, ומיץ ענבים זה אסור בהפסד ובשימוש שלא כדרכו, ולכן אלו המבדילים על מיץ ענבים זה צריכים להיזהר מלכבות את הנר בתוך שאריות המיץ שגלשו מכוס ההבדלה כפי ההרגל במשך השנים, ולהכין מראש כוס עם מים לצורך כיבוי הנר.
חידה:
איך יתכן שאדם אוכל מאכל כלשהו, ומחמת אכילה זו הוא מתחייב לברך 23 ברכות?
תשובה:
בהלכה מבואר שאדם ששכח לומר ‘אתה חוננתנו’ בתפילתו במוצאי שבת, אינו צריך לחזור ולהתפלל משום שהוא עתיד להבדיל על הכוס [וכפי שראינו בתשובות למעלה, אם אכן אין לו כוס להבדלה במוצאי שבת, חייב לחזור ולהתפלל בגלל שכחה זו]. אולם באופן שאדם שכח להבדיל בתפילה, והוסיף שגגה על שגגתו ובטעות אכל לפני הבדלה, צריך מחמת טעות זו לחזור ולהתפלל תפילת שמונה עשרה ולהבדיל בתפילתו. ואם כן, התשובה לחידה היא באדם ששכח לומר ‘אתה חוננתנו’ ובטעות אכל לחם לפני הבדלה, שכעת בגלל אכילת הלחם הוא יצטרך לברך 4 ברכות של ברכת המזון ועוד 19 ברכות של תפילת שמונה עשרה שהתחייב לחזור עליה.
יש להדגיש שהלכה זו היא גם באופן שאמר ‘ברוך המבדיל בין קודש לחול’ לפני שהוא אכל, משום שבאמירה זו של ‘ברוך המבדיל’ לא מקיימים כלל מצות הבדלה, והוא רק נוסח שנאמר בשביל להתיר מלאכה לפני הבדלה במוצאי שבת.
יש לציין שהגם שהלכה זו נראית לא מצויה בכלל, משום שאין זה מצוי שאדם יטעה ויאכל משהו קודם הבדלה, יש מצב שבו בהחלט יכולה ההלכה הזאת להיות נוגעת למעשה בליל יום טוב שחל במוצאי שבת, שבקידוש של ליל יום טוב משלבים גם את הקידוש של יום טוב וגם את ההבדלה של מוצאי שבת [והוא קרוי ‘יקנה”ז’ על שם חמשת הברכות שמברכים בקידוש\הבדלה זה], ומעשה שהיה באדם שבאמצע סעודת ליל יום טוב נזכר שעשה קידוש רגיל בלי להוסיף את ההבדלה, ואותו אדם במקרה שכח בתפילת ליל יום טוב לומר את הנוסח של ‘ותודיענו’ שהיא ההבדלה בתפילה כשמוצאי שבת יוצא בליל יום טוב, ויוצא אם כן שהוא גם שכח להבדיל בתפילה וגם אכל בטעות לפני הבדלה, והיה צריך מחמת זה לחזור על התפילה של ליל יום טוב.
קרדיט תמונה: ויקיפדיה
