תופעת ה’מחר’.. מה עם ‘היום’?

הרב דן טיומקין

09/21/2022

20:11

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת תזריע

יסורים של אהבה
על צרעת הבתים נאמר בפרשתנו:
“ונתתי נגע צרעת” ואמרו חז’ל: ‘בשורה טובה היא להם שנגעים באים עליהם , לפי שהטמינו הגויים יושבי הארץ מטמונות זהב בקירות הבתים – כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע – נותץ את הבית ומוצאן’.
היתכן, הרי הנגעים באים בגלל חטאי לשון הרע וגאווה, ומדוע שהחוטא ירוויח מטמון מהעונש שמגיע לו?
ללמדנו, שעונשי שמים לא נועדו להכאיב לאדם אלא לגרום לו לעצור את זרם החיים ולהיבנות מחדש.
היסורים אוצרים בתוכם עתיד מזהב, אם רק נפרק נכון את ה’קירות הנגועים’ של יסורי חיינו – נמצא אוצרות..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

מחר דיאטה

רגע לפני ראש השנה, זו הזדמנות לדבר על תופעת ‘מחר דיאטה’. מחר נהיה צדיקים. מחר נלמד ברצינות ונתפלל בכוונה. מחר נעבוד על המידות. מחר נשקיע בזמני איכות בבית ונפרגן ליקירנו. מחר. בלי נדר. ואם לא מחר – אז מחרתיים.

פרשת השבוע שלנו מאד קצרה, ובכל זאת, יש מילה אחת שחוזרת בה שוב ושוב, ב-13 פסוקים (!) חוזרת המילה “הַיּוֹם”. לא מחר, היום. ניתן ללמוד מכאן כמה חשוב לייקר את היום ולא לדחות למחר. להתפעל, להתרגש, ‘בכל יום יהיו בעיניך כחדשים’ (רש”י דברים ו’ ו’), להתחיל צעד קטן היום, ולא לדחות למחר, שזו עצת היצר. לא ניתן לחיים לחלוף על פנינו בזמן שאנחנו עסוקים לתכנן תוכניות (כמאמר החכם), אלא ננהג כעצת הצדיקים ונבין ‘כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי’ (ליקו”מ סי’ רע”ב).

צריך לייקר כל יום, לחיות אותו באמת. יש להדגשה הזו של התורה למילה ‘היום’ גם צד שני, צד שיש בו המון בשורה של תקוה. מה שהיה היה, כל יום הוא יחידה בפני עצמה, וגם אם אתמול לא הייתי מושלם, לא לתת לזה לייאש אותי או למתג את עצמי בהגדרות מקבעות, אלא להסתער על כל יום מחדש באמונה בעצמי, ובאמונה בקב”ה עוצמתית ומחודשת.

המקובלים הוסיפו בזה עומק נוסף, שבעת לידתו של האדם ניתנים לו חלקי נשמה כמספר ימי חייו. בכל יום תפקידו של האדם לתקן את חלק הנשמה ששייך לאותו היום בלבד (אור החיים בראשית מ”ז כ”ט בשם האר”י). כל יום נחשף בנשמותינו חלק אחר לגמרי. החלק הזה מגיע כלוח קנבס חלק. חלק יומי בלי קשר למה שקרה אתמול.

לכן, גם אם אתמול הייתי רחוק מן השלמוּת, זה לא משנה כלל לגבי עבודת היום (ולכן כתב החפץ חיים בספרו ‘זכור למרים’ פרק כ”ה שראוי להגיד בלילה וידוי בקריאת שמע שעל המיטה, כדי שהחלק הזה יעלה לשמים ללא חטא). רק ביום המיתה יחזרו כל חלקי הנשמה כולה (ולכן זה יום מסוגל לתשובה). אבל כל יום הוא יחידה בפני עצמה, בלי תלות בעבר ובאתמול.

היצר מנסה לייאש אותנו ולהשכיח את היסוד הזה. הוא אלוף בלהזכיר לנו את כישלונותינו, ובכך הוא מוודא שלא נתאמץ יותר מדי להשתנות. הוא גם מפעיל שליחים שיזכירו לנו את מעשינו הראשונים וידאגו לקבע אותנו. אבל בניגוד אליהם, השם יתברך מאמין בנו בכל יום מחדש, שנאמר (איכה ג’ כ”ג): “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”, אמונתו בנו מתחדשת בכל יום למשהו חדש ומחודש, אהבה חדשה עם אמון אינסופי. וזה לא סתם עוד פסוק, אלא הקב”ה רוצה שזה יהיה משפט הפתיחה שלנו בכל בוקר: “רַבָּה אֱמוּנָתֶך”.

הצדיקים העידו על עצמם שגם אילו היו נופלים ונכשלים בכל העבירות שבתורה, הם היו קמים בבוקר ומתחילים מחדש כאילו כלום. כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן. נכון, יש זמן ביום לעשות תשובה, אבל שאר כל היום – בשמחה. ובמיוחד לקראת סוף החודש של “אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי”, שמזלו מרמז על היסוד הזה ממש. ימי קירבה שנופלים תמיד על הפרשיות בהן המילה היום חוזרת שוב ושוב. רגע לפני ראש השנה, שבו ההתחדשות מסוגלת וזמינה יותר. כל יום הוא התחלה והזדמנות מחודשת. מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה. עם חיוך.

היום.

עכשיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

להמשיך הלאה או נקסט?

אקטואליה בהלכה

מט"ח של ריבית

אקטואליה

מדינה של גהינום

כותרות משנה

התנערי מעפר החול

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
pexels-pixabay-161561
זכרונות מן העבר
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
WhatsApp Image 2022-07-28 at 18.26.55
ליל שישי של חלקי - הסיירת
סגור נגישות