מאמרינו הקודם, שעסק בניצול הרגעים המיוחדים בהדלקת נרות, גרר תגובות
רבות. אנו נעתרים לבקשות, כי נרחיב מעט אודות תפילת הורים על ילדיהם.
כתוב בתנא דבי אליהו (פרשה יח): "מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר,
והיו לו עשרה בנים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקבות, ובכל יום ויום היה
מתפלל ומשתטח ומתחנן ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר, כדי שלא יצא
אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער. מה היה עושה? בכל יום ויום היה
מכניסן לבית פנימי, וישב ומשמרן בבית החיצון, ומתפלל ומשתטח ומבקש
רחמים ומלחך בלשונו עפר, כדי שלא יהא אחד מהן בא לידי עבירה ולידי דבר
מכוער. אמרו, לא יצאת אותה שנה, עד שבא עזרא והעלה את ישראל מבבל,
והעלה אותו כהן עמהם. לא נכנס אותו כהן לבית עולמו, עד שראה כהנים
גדולים ופרחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמישים שנה, ואחר כך נכנס אותו כהן
לבית עולמו, ועליו הכתוב אומר, 'בטח בה' ועשה טוב…'".
הרב וולבה כותב שתפילה על הילדים וחינוכם היא כל כך חשובה, עד שיש
מקום לחשוב שהתפילה היא העיקר החשוב ביותר בכל החינוך.
מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל היה רגיל לומר למבקשי ברכה או עצות
לחינוך הילדים ליראת שמים: אין כל עצה המועילה לזה, פרט לתפילות רבות.
צריכים להקדיש זמן ולהתפלל להצלחתם, ורק כך הם יצליחו.
תפילות על ילדים, אינן רק בעת הדלקת נרות, ולא רק של האימהות, גם האבות
שותפים לכך. כמובן שראוי בכל עת לפנות לבורא עולם, שומע תפילה, ולבקש
על ילדינו. לבקש על חינוך ראוי, מחנכים טובים, ושיתחברו לחברה טובה, ללא
מפריעים. נשתמש בכלי החשוב שנתן לנו הקב"ה, אמצעי שבכוחו לשנות
ולהשפיע על גידול ילדינו לטובה.
