להתפלל על כולם

טור אורח

06/28/2025

20:46

AdobeStock_331628136_Preview

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת קרח

איפה קורה ואיפה ‘אני’?!

לפעמים נשמעת אמירה: אם רק היה מעמד הר סיני גם בדור הזה – כולם יאמינו מיד בתורה ובגדולי ישראל.

קורח מלמד אותנו, שגם אם יפתחו לאדם את השמיים, ויראו לו את האמת בעיניים – שה' התגלה ובחר דוקא במשה רבינו להיות המנהיג, המידות הרעות והנגיעות האישיות ישבשו לו את השכל.

הוא יסביר לכולם שמה שהיה רלוונטי לאתמול – לא נכון להיום. ובעצם צריך להחליף את משה רבינו.

ובכלל, נראה לו שאני האיש שמתאים יותר להיות ‘משה’.

אני ואני ואני…

אם תרצו להחליט בסוגיות שונות – עם מי הצדק, תבדקו מי מהצדדים משתמש פחות במילים ‘אני ואני ואני’ ואיזה ‘אני ואני ואני’ יותר מרוויח מהסיפור.

סטטוס
לשבת

שו"ת נשות חלקי | עם הרב זאב קצנלבוגן

שאלה

במהלך חיי היו לי עליות ומורדות בעבודת התפילה. בגיל 17 התחלתי להתפלל שחרית באריכות מידי יום בסמינר. בגיל 19 התפללתי גם מנחה ככה, והיתה מי שהעירה לי: "מה זה נעילה?!"

אחרי החתונה, גיליתי קושי להתפלל, כי זה דרש ממני המון כוחות נפש. למרבה הבושה, אני לא תמיד מכוונת בתפילה, והעיקר זה הבקשות בסוף, שם אני מפרטת את כל מי שאני מכירה ומה הוא צריך באריכות וכו' אבל זה מתיש אותי ומפגיש אותי עם כל האתגרים שיש לי.. ומה שחסר לי בחיים וכו'.

אני נלחמת מאוד עם עצמי להתפלל ערבית, ובתקופה האחרונה, אני מוצאת את עצמי עם ה' רק בקריאת שמע בלילה. כואב לי מאוד המצב, מה עושים?


תשובה

שלום וברכה, החיים הם עליות וירידות. אומרים שכאשר המחשב מראה קו ישר, מדובר בבן אדם מת… אבל מה אנחנו כן מצפים? שלמרות הלונה פארק הזה, המגמה בגדול תהיה עליה. אפשר להעריך שבמקרה שלך, את מרגישה בסך הכל ירידה בתחום התפילה.

אבל במבט מעמיק, הרי אין להשוות בין אשה יולדת לנערת סמינר, ולא אותן לכלה אחרי החתונה. יתכן שהתהליך אותו את עוברת שייך להתבגרות ותפיסה יותר מקורקעת – וממילא מדויקת של התפילה. יתכן שיש לך זכרון נעים מתפילות גיל 17 אבל לא בטוח שאת רוצה לחזור לשם. לא מופרך להניח שלאחר החתונה התחלת להרגיש קושי להתפלל, כי התפילה הפכה להיות משהו פנימי יותר והרגשת שאת מתפללת על דברים מהותיים יותר. תפילה כזו בהחלט לוקחת כוחות.

לעומת זאת האחריות הציבורית שהפגנת בזה שהתפללת על כל העולם ואשתו, לקחו ממך כוחות אך כנראה לא מילאו אותך בסיפוק. כנראה לקחת על עצמך תפקיד שהוא לא שלך. לא כדאי להיבהל. עבודת השם שלנו היא לעשות בכל זמן את הדבר המתאים. ומה שמתאים במקרה שלך כרגע זה להתחיל מחדש ולאט לאט:

א. לחשוב על משהו פנימי שהבקשה עליו תגיע מבפנים ובטבעיות.
ב. לראות אם יש מקום בתפילה בו טבעי לך לכוון עליו ולבקש בשפה אישית (אם אין ברכה מתאימה – אז שמע קולנו).
ג. להתפלל את התפילה הבאה שיוצא לך, ולבקש את הבקשה הזו.
ד. לחוות סיפוק מתפילה טבעית שיצאה לך מהלב.
ה. לא להתפלל בינתיים על אף אחד אחר.
ו. לאחר קצת זמן שאת מצליחה בזה, במידה ויש מישהו קרוב אלייך שטובתו חשובה לך ברמה הרגשית, תרשי לעצמך להתפלל גם עליו. אבל רק לעיתים מזדמנות.

בקיצור, תנסי להפוך את התפילה למשהו קצר, טבעי ומותאם למציאות. וזה בהחלט יכול לעזור לך להתאהב בה מחדש. בהצלחה!

להתפלל על כולם – להתפלל קודם כל מהלב, וכמו שמרגיש אמיתי. לא כמו מי שהיית רוצה להיות פעם.

הזכות ליהדות | שו"ת נשות חלקי | עם הרב זאב קצנלבוגן
מעוניינת לשלוח שאלה לרב? כתבי למייל: [email protected]


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה בהלכה

כללי

מלחמות היהודים

כללי

להתפלל על כולם

כללי

תגיד זמן, והזמן עובר

אולי יעניין אותך גם

הורדה (9)
"יצאת צדיק" פרק 1
עלון פרשת בא
father-and-son-gcaaa63e3f_1920
אבות עם בנים
סגור נגישות