‘את והב בסופה’

אהוד בן יהודה

06/23/2023

12:52

Yosef_Chaim_Sonnenfeld

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת בלק

בלעם והרשת החברתית
למרות נסיונותיו של בלעם לקלל את ישראל, כשהוא ראה ” את ישראל שוכן לשבטיו ” כלומר ’שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה – שלא יציץ אחד לתוך אוהל חבירו’ או אז, הוא משנה את דעתו, מחליט לברך ואומר; ” מה טובו אוהליך יעקב “.
מה יש בעובדה הזו שאין בעם ישראל את תכונת המציצנות – כדי לשכנע אפילו רשע כמו בלעם – לברך את עם ישראל ?
כי העובדה שכל אחד מבין שיש לו בעולם תפקיד משלו, וכל מה שיש לו נועד כדי לממש את התפקיד שהוא רק שלו, כל זה מונע את הצורך להציץ לתוך הבית של השני, כי ’כל אחד והעניינים שלו’.
כשעין רעה כמו של בלעם רואה את זה, היא בעצם ’לא רואה’ כלום, אין לה שום כח, כי כל הכח שלה לראות ולהשפיע לרעה, זה עד כמה שהאדם עצמו מפקיר את ביתו לעיניים של כולם, ונותן להם להציץ..

כמה קל היום היה לבלעם להפעיל ’עין הרע’, בעולם שבו הרשת החברתית גורמת למציצנות של כולם בכולם..
הוא היה יושב לו בביתו משועמם, מדפדף להנאתו, ועוקב ומציץ באורח חייהם של חיות הרשת ושאר אישים ’קבצני לייקים’ – שמעלים כל הזמן על המוקד של ’עין רעה’ את ביתם ומשפחתם..

יהודי שיש לו עולם פנימי משל עצמו, שום לייק לא יגרום לו אושר- הוא פשוט יהיה מיותר..

סטטוס
לשבת

שני סיפורים על מלחמה ושלום, ולא של הסופר הרוסי ‘לב’ אלא דווקא של המח המבריק –
מרא דארעא ישראל – רבי יוסף חיים זוננפלד זצ”ל, חכימא דיהודאי. הראשון מתגלגל טוב
יותר בגלגליה המשומנים של שפת היידיש, אבל מוצלח גם אחרי התרגום לעברית. מעשה
שהיה כך היה. בירושלים ניטשה מלחמת חורמה של אנשי היישוב הישן, במתחדשים ופורצי
הגדר. התחכמו שניים מראשי הרשעים, אליעזר בן יהודה (אין קשר משפחתי) ודוד ילין, וניסו
לאתגר את הרב זוננפלד, וזו הייתה תכניתם. הם יחכו לרב זוננפלד בקרן רחוב, יתקלו בו
בהפתעה, ויברכו אותו לשלום. אם יענה להם הרב, הרי ראיה כי התירו פרושים את הדבר,
וכשרים הם לבוא בקהל. והיה אם לא יענם לשלום, תתגלה רעתו לעין כל. וכי איזה רב אינו
משיב שלום, ליהודים תושבי עירו.
כך עשו, המתינו בקרן רחוב, וכשהגיע רב יוסף חיים אליהם, התגלו לפתע בפניו, ואמרו
שלום. “אֵין שָלוֹם בֵּיידֶע” הייתה התשובה לה זכו: ‘שלום אחד לשניכם’ בתרגום מיידיש, אך
גם אזכור ברור ל’אין שלום לרשעים’ – לשניכם.
הסיפור השני, אינו צריך לתרגומים, ואינו כולל פתגמים. המאבק של אנשי היישוב הישן
במתחדשים, הגיע אל אזני המופתי, שפנה לרב זוננפלד בהצעה קוסמת: אנחנו נגד הציונים,
אתם נגד הציונים, בוא ונאחד כוחות ונגרש אותם מירושלים. לא ולא, שלח לו ר’ יוסף חיים
בתשובה. לכם ולנו אין דבר במשותף. אתם נלחמים ב’יהודי’ שבהם, ואילו אנחנו נלחמים
ב’לאומי’ שבהם.
בשעה שעוסקים בתורה, אפילו אב ובנו – נעשים שונאים זה לזה. ואינם זזים משם עד
שנעשים אוהבים זה לזה. כך היא דרכה של תורה, דרך מלחמתה של תורה, שהיא מתנהלת
בארסיות, כלשונו של מרן ‘אור ישראל’ מסלנט. כל אחד מהלומדים מרגיש שסברתו היא
הצודקת, ודעתו היא הנכונה, לכן הוא נלחם עליה בכל מאודו.
אבל זו טבעה של מחלוקת לשם שמים, ששני הצדדים נמצאים באותו צד, ומכוונים את ליבם
לאביהם שבשמים – להגדיל תורה ולהאדירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

אבלות חדשה ישנה

חיי המעשה

ערב חברה

אקטואליה בהלכה

כללי

ארץ ישראל שלנו

אולי יעניין אותך גם

images
משדר מיוחד "חלקי" בקול חי • האזינו
pexels-victoria-akvarel-1094072
למלא את הבור
סגור נגישות