גיליון נושא בוער

אהוד בן יהודה

06/29/2023

13:33

דשא

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת בלק

בלעם והרשת החברתית
למרות נסיונותיו של בלעם לקלל את ישראל, כשהוא ראה ” את ישראל שוכן לשבטיו ” כלומר ’שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה – שלא יציץ אחד לתוך אוהל חבירו’ או אז, הוא משנה את דעתו, מחליט לברך ואומר; ” מה טובו אוהליך יעקב “.
מה יש בעובדה הזו שאין בעם ישראל את תכונת המציצנות – כדי לשכנע אפילו רשע כמו בלעם – לברך את עם ישראל ?
כי העובדה שכל אחד מבין שיש לו בעולם תפקיד משלו, וכל מה שיש לו נועד כדי לממש את התפקיד שהוא רק שלו, כל זה מונע את הצורך להציץ לתוך הבית של השני, כי ’כל אחד והעניינים שלו’.
כשעין רעה כמו של בלעם רואה את זה, היא בעצם ’לא רואה’ כלום, אין לה שום כח, כי כל הכח שלה לראות ולהשפיע לרעה, זה עד כמה שהאדם עצמו מפקיר את ביתו לעיניים של כולם, ונותן להם להציץ..

כמה קל היום היה לבלעם להפעיל ’עין הרע’, בעולם שבו הרשת החברתית גורמת למציצנות של כולם בכולם..
הוא היה יושב לו בביתו משועמם, מדפדף להנאתו, ועוקב ומציץ באורח חייהם של חיות הרשת ושאר אישים ’קבצני לייקים’ – שמעלים כל הזמן על המוקד של ’עין רעה’ את ביתם ומשפחתם..

יהודי שיש לו עולם פנימי משל עצמו, שום לייק לא יגרום לו אושר- הוא פשוט יהיה מיותר..

סטטוס
לשבת

אדם בתוך עצמו הוא גר, אבל פותח דלת או מציץ מהחלון, לדעת מה חושבים עליו השכנים.
האמת היא שגם הם בתוך עצמם גרים, ורק בדמיוננו הם צריכים חוץ מדשא ירוק יותר, גם
חצר אחורית של גרוטאות נייעס, דיוני רכילות, ודירוגי הצלחה.
ההתעסקות במבט החברתי, היא ענין לענות בו אצלינו בציבור. יוכיחו הכותבים הרבים
(ארבעה, אם לא סופרים את הטור הזה) בגיליון השבוע, שעסקו בדברי המדרש, על מבטו
של בלעם שתום העין, ופתחי האוהלים, שאינם מכוונים זה כנגד זה. למען האמת, אם לשתף
בסודות חדר העריכה, עורך טוב לא אמור לשלב מאמרים בנושא זהה, אם לא בגיליון נושא.
ובכל זאת, ניצבים כאן איתנו ארבעה טורים, כי אפשר לומר שברמה החברתית, זה אחד
מהנושאים כבדי המשקל איתם אנחנו מתמודדים.
אגב, אנחנו לא לבד בסיפור הזה. יוצאי קיבוצים, או שמא עלי לומר ניצולי קיבוצים, מתארים
חוויה דומה. נראה שחברה סגורה, המאמינה באידיאלים משותפים, ומצפה מחבריה לנהוג
על פי אורח חיים מסוים, יוצרת מבט חודר קירות, בוחן ובודק גנזי נסתרות, לצד מצעד שבועי
המדרג ומגדיר מי ממוקם איפה, קצת מודרני, מאוד מודרני, שיא המודרני.
השאלה היא אם נגזרה הגזירה, וזה אבוד. האם נגזר עלינו לראות את דמותנו כפי שהיא
משתקפת בראי הכלל, או שבכוחנו להיפלט משצף מעגל, להימלט מסחף המערבולת. שהרי
אם למדנו משהו, זה שיהודים לא מציצים בפתחי הבתים, וההתעסקות בחיי האחר –
‘יכנעריי’ כפי שמקובל לכנות אותה – היא לא ענין יהודי, בכלל.
חלקי בקהילתי, נושא את בשורת הקהילתיות, והחיבור החברתי בין עובדי ה’ הנקראים גם עובדים.
אך לצד החיבור שומר גם על החלק הפרטי שהוא חלקי, שלי ורק שלי. וזה לא כזה מסובך. לעזור
לזולת – תמיד ובכל מחיר. לעסוק בענייניו, לנתח ולשפד – לעולם לא. בשפה האנגלית הפשוטה, הכל
פשוט: יוּ שׁוּד מַיְנְד יוֹר אוֹן בִּיזְנֶס ( (You should mind your own businessתתעסק רק בעניינים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

אבלות חדשה ישנה

חיי המעשה

ערב חברה

אקטואליה בהלכה

כללי

ארץ ישראל שלנו

אולי יעניין אותך גם

images
משדר מיוחד "חלקי" בקול חי • האזינו
pexels-victoria-akvarel-1094072
למלא את הבור
סגור נגישות