שאלה:
בחור רכב על אופניו במורד הרחוב, כאשר מולו הגיע לפתע רכב שנסע במהירות ועמד להתנגש בו. ברגע האחרון הצליח רוכב האופנים ‘לשבור’ ימינה ולהתחמק מהרכב הדוהר, אולם תוך כדי התחמקות זו הוא הזיק לרכב שחנה בצד הכביש. רוכב האופניים טוען שמכיוון שסטייה זו נצרכה להצלת נפשות, וגם בעל הרכב החונה מחויב בהצלת נפשות, אין עליו חובה לשלם את הנזק שאירע בזמן הצלה זו. האם הוא צודק?
תשובה:
הכלל הוא ש’מציל עצמו בממון חברו’ חייב לשלם לחברו על הממון שהופסד בעקבות הצלה זו. לכן אדם שנמצא במצב סכנה, ולוקח את ממון חברו בכדי להינצל מהסכנה, חייב לשלם לבעל הממון על מה שלקח, ולכן למרות שלרוכב האופניים היה מותר לסטות מדרכו ולהזיק את הרכב החונה, מכל מקום חייב לשלם על נזק זה.
שאלה:
אדם שעסק בהצלת חברו, ותוך כדי פעולות ההצלה הזיק ממון אחר. כגון, אדם שבא לכבות שריפה אצל שכנו, ותוך כדי שפיכת המים על האש חלק מהמים נכנסו בטעות לדירה הסמוכה, והרסו מחשב נייד. האם המציל\המזיק חייב לשלם על הנזק?
תשובה:
ישנה תקנה מיוחדת שחז”ל תיקנו לפטור את הבא להציל את חברו, שלא יתחייב על נזקים שנגרמים תוך כדי ומחמת פעולות ההצלה, וזאת בכדי שאנשים לא יימנעו מלנסות להציל את השני. לכן בנידון השאלה יש לפטור את המציל\המזיק מנזקי המחשב הנייד.
שאלה:
באחת משכונות ירושלים אספו הילדים עצים רבים להעמדת מדורות ל”ג בעומר גדולות ומכובדות. לקראת ההדלקה התאספו בשטח המדורה כל משפחות האזור, ובהגיע שעת ההדלקה התכבד אחד מתושבי השכונה בהדלקת המדורה. המדורה התלקחה לגובה רב לשמחת הילדים (וההורים). כעבור כמה דקות התעופפו כמה חלקי עץ בוערים לכיוון הכביש, ואחת המכוניות החונות שם ניזוקה מחמת האש. מדליק המדורה טוען שלוש טענות לפטור אותו מתשלום הנזק. א. העצים לא היו שייכים לו. ב. הנזק לא אירע באופן ישיר מההדלקה אלא רק לאחר ההדלקה, וזה נחשב רק ‘גרמא’. ג. כל ההדלקה הזאת נעשתה בשליחות כל השכנים, ולא יתכן שרק הוא יתחייב לשלם על הנזק. מי חייב על הנזק שאירע?
תשובה:
אין בטענות מדליק המדורה ממש, והגם שמסתבר שמן הראוי לכולם להשתתף בתשלום הנזק, מכל מקום מצד הדין הוא בלבד חייב לשאת בנזקים שנגרמו מהמדורה. הטענה שהעצים אינם שייכים לו אינה פוטרת אותו מאחריות, משום שאדם חייב בנזקי אש שהדליק גם אם אינו בעלים על חומר הבעירה. גם טענת ‘גרמא’ אינה פוטרת אותו, משום שטענה זו בכוחה לפטור רק כלפי חיוב של ‘אדם המזיק’ שאכן פטור אם הנזק אירע לאחר זמן ובאופן עקיף. אולם כאן החיוב של אדם זה הוא מכח מזיק של ‘אש’, ובנזקים אלו אין פטור של גרמא. גם הטענה השלישית לא מתקבלת, משום שכלל הוא בידינו ‘אין שליח לדבר עבירה’, ולכן אין אפשרות להגדיר את ההדלקה שהוא עשה כהדלקה של אדם אחר. יש לתת את הדעת לנושא זה, ויידע כל אדם שמדליק מדורה שאחריות הנזקים שעלולים לקרות מהדלקה זו הם באחריותו המלאה, וגם אם המדורה דלקה שעות רבות ואח”כ התחילה להתפשט לקוצים סמוכים וכדו’, אחריות הנזקים היא על המדליק.
שאלה:
באירוע המוני שנערך במרכז העיר, הוזמן מהנדס לבדוק את האזור בו מתרכזים האנשים, ולאחר בדיקה אמר שהכל בסדר. בהמשך האירוע התברר שלא הכל היה בסדר, ושאכן היו ליקויים שגרמו לנזקים ברכוש לבעלי המקום. המהנדס טוען שהגם שאת התשלום עבור עבודתו הוא אכן יחזיר לבעלי האירוע, אולם את הנזקים העקיפים הוא לא חייב לשלם משום שזה רק ‘גרמא’. האם המהנדס צודק?
תשובה:
למרות שעל נזקים שנעשו ב’גרמא’ פטורים לשלם (בדיני אדם), מכל מקום ישנם נזקים ישירים יותר שמוגדרים בהלכה כ’גרמי’. אחת הדוגמאות שמובאות לדיני גרמי שחייבים בהם, הוא אופן של אדם ששואל את דעתו של מומחה למטבעות האם המטבע שברצונו לקבל כתשלום מאדם אחר מזוייפת או לא. לאור דעתו של המומחה שהמטבע אכן אמיתית, קיבל האדם את המטבע כתשלום, ובסוף התברר שהמטבע מזוייפת. הסיבה לחיוב היא משום שכאשר שואלים דעת מומחה ברור שסומכים על דעתו (ובמיוחד באופן שמשלמים לו על העבודה), ונזק שנגרם מטעות כזו נחשב נזק ישיר, וחייבים עליו. לכן נראה שהמהנדס צריך לשאת בנזקים שאירעו עקב חוות דעתו המוטעית מדין ‘גרמי’.
